בתשובה לסמילי, 07/05/02 14:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל אתה מתעלם לחלוטין מתהליך אוסלו, שהיה תהליך של הקטנת הפגיעה הישראלית בזכויות האדם ברשות הפלסטינית, על ידי נסיגה מן השטחים. הגדילה של פגיעה ישראלית בזכויות אדם היא תוצאה של הקונפליקט האחרון, כי לפניו (למעשה, מיד לפניו) היה תהליך הפוך לקראת סופו. והנה אנלוגיה דבילית, בשביל העניין: נגיד שאתה אסיר שנכלא על לא עוול בכפו. הדבר מתגלה, ואתה מועד להיות משוחרר. ישנם כמה עיקובים בדרך החוצה - למשל, מתשאלים אותך על השותף לתא שלך שחשוד בכך שסחר בסמים במהלך הזמן ששהית שם, או דבר דומה - ובתגובה, אתה רוצח אחד מן הסוהרים. האם עדיין צריך לשחררך לחופשי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא מתעלם, אני רק מגדיל את הפרספקטיבה (ז"א אני כולל את אוסלו, ואת התקופה לפני אוסלו, בעוד אתה מתייחס לאוסלו בלבד). אפשר לראות שהגדלת הפרספקטיבה מפריכה את טענתך. אם הייתי טוען טענה הפוכה משלך, היית יכול (אולי) לומר שאני מתעלם מאוסלו, אבל לא טענתי טענה כזו. המסקנה היחידה אותה אפשר להסיק מצירוף כל העובדות (לפני ואחרי אוסלו) היא שאין קשר ישיר בין טיפוח טרור להפרת זכויות אדם. אני לא יודע אם היא דבילית, כנראה שלא הבנתי אותה. אבל ברור שבמדינת חוק צריך לשחרר את האסיר, להכניס אותו למעצר, ולשפוט אותו על רצח. ברור גם שאם האסיר הוא אני, אז האסיר הוא חף מפשע (גם זה שהכניס אותי לכלא, וגם זה שאתה מאשים אותי בו עכשיו), וצריך לשחרר אותי לפצות אותי על העוול שנגרם לי, ובריבית. אני לא מבין למה האנלוגיה, או איזה עוד אפשרויות עומדות בפני. והנה אנלוגיה דבילית, אבל רלונטית, נגיד שאתה השופט באותו משפט רצח, האם היית אוסר על התובע להביא את העבר הפלילי של החשוד בפני המושבעים, בגלל שהוא (העבר) היה לפני הליך השיקום? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |