בתשובה לדב אנשלוביץ, 28/03/17 17:57
ממשה עד משה 690899
בכלל לא הצעתי גישה כזאת. אני מציע שתקרא אותי יותר לאט.

אני מבין שאתה מעוניין בשטח גדול ככל האפשר, אבל מכיון שאנחנו כבר לא יכולים לעשות מה שעשינו ב 48', ואנחנו לא יכולים לתת לערביי רמאללה חברון ועזה תעודת זהות כחולה, נראה לי שעל השטחים האלה לא כדאי לנו להתעקש. לא רמת ההתנגדות היא הפרמטר, אלא כמות הערבים.

האם לשיטתך לא היינו צריכים לוותר על סיני למצרים?
ממשה עד משה 690901
נראה לי גם כשאני קורא לאט שזה בדיוק מה שכתבת במשפט הראשון בתגובתך: "אני מסכים שההצעה מ 1919 לא היתה צריכה להתחשב בגושי ההתיישבות הערביים. עד שהערבים הבינו שליהודים יש שאיפות לריבונות על א"י, שנתמכות ע"י הקהילה הבינלאומית, הם לא התארגנו למאבק אלים. וליהודים לא היתה סיבה לחשוב שהם יתחילו." משתמע ממנו שכל עוד הערבים שקטים אפשר להקים מדינה יהודית עם רוב ערבי, או מדינה שבה לערבים אין זכויות אזרחיות. אבל אם הם אלימים הדרישה צריכה להיות לפחות מכך.
אני לא מעוניין בשטח גדול ככל האפשר. ברור שישנו אופטימום. אני רוצה ביותר מ"גבולות אאושוויץ", כפי שהגדירם אבא אבן. גם מבחינה פרקטית ובטחונית הם מסוכנים.
לשיטתי אכן לא היינו צריכים לוותר על סיני למצרים. זה היה מונע מאתנו הרבה בעיות שצצו בהמשך, ומציב את מדינת ישראל היום במקום יותר טוב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים