|  | 
 |  | ||
| 
 | ||||
|  | וכמובן שאפשר לפרש את הסיבה והמסובב בכיוון ההפוך: אם אצלך האמצעי - סימון האליטות כאויב, אמור להביא למטרה - עיצוב התרבות "מחדש", אזי בפרשנות ההפוכה הדיון הקולני בתרבות ובקריטריונים שלה הוא האמצעי, שדרכו משיגים את המטרה - סימון האליטות כאויב וניהול מלחמה בלתי פוסקת כנגדו, לתפארת ההצבעה בקלפי ובפריימריס. בתסריט הזה, את מירי רגב התרבות מעניינת כקליפת השום. אני לא אהיה מאד מופתע אם זה התסריט הנכון. |  | 
|  |  | 
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא | 
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
|  RSS מאמרים |
			כתבו למערכת |
			אודות האתר |
			טרם התעדכנת |
			ארכיון |
			חיפוש |
			עזרה |
			תנאי שימוש והצהרת נגישות | © כל הזכויות שמורות |