בתשובה לדובי קננגיסר, 07/05/02 14:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תלוי למה אתה מתכוון באומרך "אני יהודי". האם יהודי הוא תואר? מעמד? תכונה? סביר להניח שתאורטית תהיה יהודי. אם תוציא את עצמך מהעם היהודי סביר להניח שתהיה משומד. אז? אם אתה מדבר על הרבנות הראשית, אתה יכול להתחתן חתונה נוצרית כבר עכשיו. נישואין אזרחיים לא תקבל כאן, יהודי או לא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זהו מרכזו של הויכוח למי תהיה הסמכות להגדיר יהודי והאם זוהי הגדרה דתית מקדמת דנא או שזהו מושג שיכולים לחול עליו גם הגדרות אחרות-חילוניות (האם ההגדרה ליהודי יכולה להיות הגדרה ''לאומית'' פשוטה כמו שמגדירים צרפתי או גרמני). סביר להניח שאם ימצא איש דת נוצרי שינסח נוסח חתונה שיתאים ליהודים חילונים וימצא קהל שיהיה מוכן לבצע את הטכס במתכונתו החדשנית יקום איש הדת היהודי התורן (קרוב לודאי מש''ס) ויצעק שיש כאן פעולה מיסיונרית מסוכנת הפוגעת באושיות העם היהודי ולמען המשכיות הקיום של עם ישראל יש לעצור מיד את הסכנה הזו. ופעולתו העתידית תהיה עוד סימפטום של היחסים הבעיתיים כאן בין דת ומדינה. משאיבדה ההלכה את סמכותה המוסרית ואת יכולת הכפיה ה''ארצית'' שלה עם הוצרותם של ציבורים יהודיים חדשים שאינם מגדירים את יהדותם באמצעים דתיים, היא נותרה בבעיה קשה של סמכות. דרך המדינה הישראלית ומנגנוני החוק שלה היא חוזרת בדלת האחורית ומפעילה את ''סמכותה'' תוך השענות על כוח פוליטי המרוכז בידי המפלגות הדתיות (לסוגיהם השונים) והמרה של סמכות דתית זו לכלים חלוניים של חוק מדינה ומנגנוני האכיפה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אנו מדברים על האורתודוכסיה, ולכן ההגדרה הרלוונטית לדיון היא ההגדרה ההלכתית, גם אם לדעת אחד הצדדין - או אפילו שני הצדדים - היא מיותרת. כבר הוצעה מספר פעמים חתונה אזרחית בידי רבנים שונים. הבעיה היא, שבמצב כזה ייתכנו ממזרים ושאר הגדרות בעייתיות. אני חושב שההצעות היו בד''כ שיאפשרו חתונה אזרחית, וכל החילונים יתחתנו בה בדור הראשון, וכך יחסכו הבעיות. ואגב, גם היום לא מזעקים בש''ס או ביהדות התורה כשמאפשרים ליהודים להתחתן בחתונה נוצרית. בכל מקרה, האשמת האורתודוכסיה בלבד היא החטאת המטרה. המונופול על הגיור ניתן לאורתודוכסיה כדי למנוע, בין השאר, את האפשרות של הגירה המונית ארצה באמצעות גיור רפורמי קליל. מכאן כמובן התפתח המונופול על שאר התחומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה ישנה תגובה 59652 ושוב מהות הויכוח הוא על הסמכות להגדרה. האורתודוקסיה מקבלת את הגדרת ההלכה ועל כך אין ויכוח. הציבוריות הישראלית חלוקה ביחסה אל מקור הלגיטמציה והטוח נע בין הגדרות חילוניות קיצוניות בקצה אחד של הסקלה לבין ההגדרה ההלכתית דתית בקצה השני. הויכוח יותר משהינו ויכוח מינימלסטי או מקסימליסטי (מחר יגירו את מליוני בני מנשה האבודים שבצפון מזרח הודו גיור לחומרה, אז הרבנות האורתודוקסית תתנדב להחזיר את המנדט שניתן לה על יד המדינה כשומרת החומות?) הוא ויכוח על סמכות (ויהיו כאלה שיגידו שהינו רק נסב על כוח ושררה) האם המדינה היהודית היא מדינה שהסמכות בה היא סמכות חילונית ארצית או שחלקים נכבדים ממנה צריכים להישאר בידי השפעה דתית על מנת לאפשר חיים של יהודים דתיים באותו יציר חילוני ארצי יהודי שהינו תופעה יוצאת דופן בהיסטוריה היהודית הארוכה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |