בתשובה לאביר הקרנפים, 25/07/17 19:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רצוי לקחת סיכון מחושב. כאשר יהיו מספר אירועים מסוג האירוע בבהר הבית יהיה גיבוי פוליטי לפעולה משמעותית כדי למנוע אירועים נוספים. כלומר: לא צריך להגיב בחיפזון על כל פרובוקציה כאשר התגובה היא במידה רבה מנימוקי "כבוד לאומי". כאן היה אירוע חד פעמי שניגרם על ידי ערבים ישראלים, לא על ידי פלשתינים. במצב זה - פעולה שהיא הענשה קיבוצית של מוסלמים (הכבדת הפולחן הדתי) יותר מזיקה מאשר מועילה. יש סיכוי טוב שלא יהיו אירועים דומים בהר הבית, אם יהיו אירועים ויחזרו מספר פעמים — הם יטופלו בצורה יותר נימרצת (תוך גיבוי פוליטי רחב). כמו שאריק שרון אמר: "איפוק הוא כוח". אפשר להפיק לקחים מהדרך בה נקטה ישראל בהטרדות בעבר. התאפקנו אבל בסוף נתנו בתגובה זבנג איום שהשקיט את ההטרדות לשנים רבות. יש דוגמאות מוצלחות רבות: מבצע סיני (בעקבות ההצקות של ירדן ומצריים בשנים 1954 עד 1956 ). חומת מגן (בעקבות הסלמת האינטיפדה השניה). מבצעים צבאיים נגד החאמאס (לאחר טיפטופי הרקטות והטרור). מלחמת לבנון השניה (שנוהלה גרוע אבל השקיטה לבסוף את החיזבללה). המצב כרגע הוא שהחמאס מחפש תואנות לאינטיפדות נגד ישראל לכן, מוטב לא לתת לו תואנות בצורה של מלחמת דת. היה נסיון "אינטיפדת סכינים" (לא ברור מי עומד מאחוריו) ובשלב זה נסיון האינטיפדה הזו דועך. יתכן שגם ההטרדה בהר הבית תדעך; אם לא תדעך תהיינה הזדמנויות טובות יותר להגיב בעוצמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבר יש מספר אירועים. הנה הוסרו המגנומטרים, הוסרו המצלמות, הוסרו השוטרים והוסרה ההרתעה והם עדיין מתפרעים ומנסים לפגע. ובאמת אפשר להפיק לקחים מהדרך בה נקטה ישראל בהטרדות בעבר. הרי אם האיפוק לא עובד ורק זבנג איום משקיט את ההטרדות, למה להתאפק ולהתאפק ולשלם בהמון דם וכאב עד שמבינים שצריך לתת את הזבנג? למה לא נותנים זבנג על ההתחלה, ועוד אחד בתור אזהרה ועוד אחד צידה לדרך, כדי שלא נשלם בדם ונתאפק ונשלם בדם ונתאפק? המצב תמיד הוא שכל מחבל מחפש תואנות לפיגועים. תמיד. מוטב לא לתת להם לחשוב שהם יכולים להשיג תועלת מזה. מוטב לא לזבוח בנערינו ובזקנינו למען אשליית התועלת שבאיפוק, שלבסוף תמיד מסתיימת בהתעוררות מנומנמת ואיזה זבנג מפוקפק. בעניין זה מדינת ישראל נוהגת בעקביות כאותו שוטה שגם אכל את הדגים המקולקלים, גם חטף את המלקות וגם שילם את הקנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל ההתפרעויות הן מחוץ להר הבית, לכן החזרת המיגון של חיישנים מגנטיים לא יועיל. לגבי זבנג. בדרך כלל אנו מחפשים סיטואציה בה מדינות העולם מסכימות בשתיקה לזבנג, לפחות בזמן הביצוע שלו. ההסכמה בשתיקה הריגעית עזרה בעבר להצלחת התגובה הישראלי. כרגע האירועים לא הובילו לסיטואציה של הסכמה בשתיקה: תגובה חריפה של ישראל בטרם עת תכשיל את עצמה כי המחאות בעולם יפריעו לנהל אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משנה איפה יש התפרעויות. העובדה שההתפרעויות נמשכות מלמדות שלא המגנומטרים הם הסיבה, אלא הרצון לפרוע ולפגע ולהיות אורקים. גם הציפיה למדינות העולם שתסכמנה בשתיקה לזבנג שגויה מעיקרה. ברוב הזבנגים מדינות העולם מחו. הצלחת התגובה היא עניין מבצעי ובכלל עניין ההסכמה מושפע מהעמדה הישראלית. כי אם העמדה הישראלית לא נחרצת בנוגע לזכותה של המדינה להגן על אזרחיה ולשמור על השלום והסדר, למה תצפה מכנופיות של אנטישמים מרוחים בכסף ערבי להסכים לזה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |