בתשובה לאריק, 01/09/17 2:40
Google fires employee who wrote anti-diversity memo 694582
א. ברור שקיים מתח בין הערכים אבל לא מובן לי מדוע אתה חוזר לשיח הזכויות לאחר שהסברתי על שורשו הרחום האוהב והאנושי ועד כמה השימוש בו הסתאב ומי מנצל את פירותיו הרקובים.

ב. נחמד שאתה שוב מייחס לי דברים בלי חשבון. הבטום זרהום לא נחשב בעיני פחות כאדם וגם אם כן (ומותר לך לתהות מדוע מישהו מעדיף את בני עמו שבחרו לחסל את הטרור במו ידיהם על פני מסתנן) מותו נבע מטעות בזיהוי. גם ערס יהודי (ואילם?) יכל למצוא את מותו בסיטואציה דומה.

ג. עד כמה היא שאלה בגוון פלפלני עז. הרי לא תמצא לגביה תשובה משפטית חד משמעית שמוסכמת על כולם ומכאן שאינה רלוונטית לדיון בין הדיוטות ולא לגבי הנזק הציבורי.
החומר שנקרא צדק מאוד חמקמק להגדרה מפרספקטיבה של בן תמותה. החיים מזמנים לנו הזדמנויות לחוש ולזהות צדק טהור, צדק בתזמון מופלא, צדק מעורב בנקמה, צדק שזוהרו בוהק לאורך ההיסטוריה ועוד.
לצד החוש האנושי לצדק מתקיים חוש נוסף שמאפשר לזהות עוול (דרייפוס, מורכבתו של דוד המלך, אין גלים גבוהים) ולכל אחד מהחומרים סרגל מידה עצמאי ייחודי.

לכל אורך המקרה מפרסום הווידיאו, ההתעמרות התקשורתית, המשפט וגזר הדין, הציבור חש בעוול.
אתה שואל בעצם- כמה עוול?
התשובה -במידה שגרמה לציבור לבטא באופן ברור ונרחב כעס וחוסר שביעות רצון.

עכשיו נעבור לצדק וספקולציות.
אם בכוחות הביטחון כולל צבא, משטרה וגופים נוספים יש הנחיה (הבאתי, יש!) לירות עד מנת להרוג מחבל, ללא משפט -ואם הפרקטיקה קיימת, ואם מחבלים שלא "נוטרלו" שבו לרצוח (באירוע ואחרי כלא), הציבור חש שהמשפט מלכתחילה לא שאף לצדק ומטרתו כפי שסימנו המזהמים היתה בעיקר חינוכית והצהרתית -על חשבון החייל.

מכיוון שאתה מסכים שהציבור זועף, מעמדו של בית המשפט מדרדר ובנוסף שההליך זוהם אני חושב שהספקולציה טמונה בשאלה עד כמה שנותרה מיותמת.
אם אתה רוצה לשחק בעד כמה, כדי להוכיח שאי אפשר להוכיח, תפדל.
אתה יודע לכמת את ערך אמון הציבור במערכת המשפט ובצבא?
אתה יודע להעריך כמה חיילים לא התנדבו לקרבי בגלל מקרה אלאור?
כמה מחבלים מבצעים פיגועים כי הם משערים שלא ימותו בגלל התנהלות ביטחונית שמושפעת מהסמינרים שמעבירים הנאורים בצבא? (זריקת בקט"בים, סלעים, דקירות, חזיזים, הצתות, ירי מרכב חולף).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים