 |
אתה יכול להסביר לי יותר לאט את טיעון המקום? לא הבנתי אותו.
אני רציתי לנחש בעצמי סיבות לפי רמזים מתובלים בדמיון, בסוף החלטתי לתת לאחרים לשכב על הרימון. לא משנה. נניח שמקבלים את הדרישה להפרדה מטעמים שמתחום תחושת הפרטיות ותחושת הביטחון, ואוסיף את עניין הניקיון שהזכרתי מלכתחילה, ורק רבע בצחוק. עכשיו נשאלת השאלה מי זכאי(ת) להגנה הזו ומי לא (הרי לא מדובר על צרכים סימטריים, נכון? מדובר על הגנה על נשים מפני בעיות שנגרמות מנוכחותם של גברים).
נניח שהיינו שמים בפתחי השירותים רובוט פסיכולוג גאון - בעצם לא, רובוטית פסיכולוגית גאונה, בוחנת כליות ולב, שצריכה להחליט פרטנית ועניינית לאיזה אגף לשלוח כל אדם שנכנס. הרובוטית היתה צריכה לבדוק עבור האדם מהן רגישויותיו ומה עוצמתן, עד כמה הוא מועד להפחיד או להטריד את מנוחתם של האנשים האחרים שעכשיו בפנים ושייכנסו בקרוב, עד כמה הוא נוטה להשאיר אחריו לכלוך ושאר ירקות. אני די משוכנע שהיא היתה שולחת הרבה יותר נשים לתאים המוגנים וגברים ללא-מוגנים, בהשוואה להטלת מטבע. אני מנחש, עם זאת, שהיו לא מעט גברים מובהקים שהיו נשלחים לשירותים המוגנים, ונשים מובהקות שהיו נשלחות לשירותים הלא-מוגנים.
אין לנו רובוט כזה, ואני יכול לקבל שכקירוב פרגמטי, נשים זכאיות להגנה וגברים לא, אבל ברור (אני מקווה) שזו היורסטיקה מאוד מאוד גסה. לעומת הגסות שלה, השאלה מי בדיוק תיחשב אישה ומי יחשב גבר לצורך זה, במקרים הלא רבים שבהם יכולה להיות מחלוקת, ובפרט האם צריך להכריע לפי הכרומוזומים או לפי המגדר, נראית לי מגוחכת לחלוטין.
כלומר, היא מגוחכת אם חושבים עליה כשאלה עניינית שצריך לענות עליה משיקולי פרטיות, ביטחון וניקיון. העניין האמיתי שבגללו השאלה הזו עלתה במציאות הוא העניין הפוליטי, ומה שהניע את העניין הפוליטי הוא כלכלת הסמלים. על אלו כתבתי קודם בנוגע למרשם האוכלוסין.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש