 |
|
 |
||
|
||||
 |
עכשיו כשאתה אומר, אני מסכים, אבל לא שמתי לב בעצמי למונוטוניות הזו לפני כן, לא אצל יעל לוי ולא אצל קלפטר. ותגידו, מה הקטע עם המילים של "שיר אהבה בדואי"? העלילה נראית לי מופרכת בכמה רמות: בדואית מתנגדת ליצר הנדודים של אהובה, הוא מבטיח לה שישתקע במקום אחר, והיא עוזבת אותו אחרי שהוא מפר את ההבטחה. זה לא שילוב של חוסר היכרות טוטלי עם התרבות הבדואית, וכפיית דימוי "הפרא האציל"? בטח מישהו במחלקה הנכונה לספרות כבר האשים את יהונתן גפן בקולוניאליזם תרבותי. לכל חובבי קלפטר אני ממליץ לראות את הראיון שערך אתו יואב קוטנר במסגרת סדרת הראיונות "תיעוד יוצרים של מפעל הפיס". עוד ראיונות מומלצים הם עם אלונה טוראל, אלי מגן ואלון אולארצ'יק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הייתי בטוח הרבה שנים שזה יהונתן גפן. מאיפה זה בא לנו? איציק ויינגרטן הוא האשם. אני מניח שהדרש של השיר הוא עוד וריאציה על הקלישאה של הגבר המתקשה להתחייב והאשה שרוצה לקרקע אותו (בין השירים האלה אני אוהב את "זמר אהבה לים"), ווינגרטן תפר אותו לבדואים איך שיצא. אכן התפרים גסים. מפריעים לי גם הדימויים המכניים: כמו החולות, כמו סלע, כמו חליל, כמו אנפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, איציק ויינגרטן! התנצלותי בפני יהונתן גפן. אז מה השיר הזה בעצם עושה באלבום "שיחות סלון"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את השירים האחרים של ויינגרטן בשירונט, ואני מנחש שהשיר הזה ו''פטמה'' נכתבו לאותה ההצגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכרתי את השיר "פטמה", תודה. למתעניינים: זה שיר שהלחין ושר חנן יובל בסוף שנות השבעים; הנה הוא בהופעה, עם הקדמה מפי ג'וזי כץ. מה הכוונה ב"נכתבו לאותה ההצגה"? איזושהי הצגת תיאטרון? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |