בתשובה לאריק, 09/11/17 2:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם משהו היום "מבצבץ החוצה" אנא התייחס אליו ונדון בו. אולי אז גם נוכל להגיע להסכמה על פרט כזה או אחר. אבל אם נחזור לעניין, אתה מאד נכלם בגלל כמה פסוקים שהוכנסו למקרא לפני אלפי שנים, וכפי הנראה לא השפיעו מעשית כלל על מהלך ההיסטוריה של העם היהודי. כתבת בתגובה אחרת שהפסוקים האלה אמורים להכלים אותך יותר מההשמדה המעשית של הנאנדרטלים בידי אבות אבותיך (בהנחה שהייתה, כדי להרגיע את שוטה הכפר הגלובלי). מדוע? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי רשימת ה"בצבוצים" המכובדת שהוליד "מחה את עמלק" שמצאת, אומר שלו אני הייתי צריך לחפש במקרא פסוקים כדי להיות נכלם בגללם, הייתי מביא דווקא הרבה לפני עמלק את " וְאִם-אֱמֶת הָיָה, הַדָּבָר הַזֶּה: לֹא-נִמְצְאוּ בְתוּלִים, לַנַּעֲרָ. וְהוֹצִיאוּ אֶת-הַנַּעֲרָ אֶל-פֶּתַח בֵּית-אָבִיהָ, וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה" וגם "כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת". אבל ביודעי שאין עדויות לכך שההנחיות האלה הולידו מעשים של ממש בתולדות העם היהודי הייתי נרגע מאד, וכלימתי הייתה קטנה עוד יותר ביודעי שאת ההנחיה הראשונה מאמצים עד היום לא היהודים דווקא אלא אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במיתולוגיה שלנו אשכרה מסופר על אחד שסקלו אותו, קצת אחרי ה-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת. אפילו יודעים (לפי הפרשנות) את שמו ושם בנותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מחלוקת מיהו המקושש [ויקיפדיה]. אני תמיד חשבתי שקוראים לו מתיו. מוטיו מתיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב נו. הוא חילל שבת. מגיע לו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |