בתשובה לארז לנדוור, 25/11/17 13:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובנוסף, גם הפליטים ומהגרי העבודה לא פלשו. במדיניות הגירה נבונה היה אפשר לפזר אותם במקומות שבהםנדרשת עבודתם ואפילו לגייס אותם לצבא. אבל אנחנו בחרנו בדרך הגזענות, האטימות וההפקרות לרצח. את זכותינו לציין את יום השואה איבדנו כבר מזמן כי אנחנו זהים למפקירי היהודים לגורלם אם לא לרוצחים ממש. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשיפלוש מישהו ללא רצונך לביתך תגיד קודם כל שהוא לא פלש, ותחפש דרכים לשלב אותו באופן נבון בין יושבי הבית. לי יש דרך חשיבה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר להשוואה שערכת, אם אני לא טועה, פליטים יכולים להשאר כאן. באשר למהגרים שאינם פליטים, העיקרון שבשמו הם מורחקים הוא זכותם העקרונית של עמים לבית לאומי/הגדרה עצמית. השארת כל מי שנכנס עומדת בניגוד לעקרון זה. יש שיאמרו שמאחר והפירצה נסתמה ומספרם של אלו שכבר כאן נמוך אין בהישארותם כדי לאיים על היותר של ישראל הבית הלאומי של העם היהודי, מה עוד שפרנסתם תעשה טוב לכל הצדדים. יש שיכפרו בכך (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הקשיים כאן, עד כמה שאני מבין, הוא שהגדרת הפליטות היא אפורה בחלק מהמקרים, ובפרט במקרה של עריקים מאריתריאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישום ההגדרה של פליטות אכן אינו פשוט, ולו מפני שהוא תלוי באי וודאויות גדולות במקום רחוק ובד"כ לא מוכר. באשר לדוגמא שנתת, כבר ישנה פסיקה של ביה"ד האירופאי. באופן כללי, מי שהגיע לכאן מרצונו דרך מדינה שלישית, בה לא נשקפה לו סכנה חריגה, לא הגיע לכאן כפליט אלא כמהגר. זה עדיין לא מתיר לנו להפקירו לסכנה קרובה בארצו או במדינה שלישית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |