 |
|
 |
||
|
||||
 |
קיומו של המנגון הזה הפתיע אותי מאחר והוא מקדם התפשטות תכונות מזיקות1, בניגוד להיגיון הגנטי הרגיל. מאחר והמוטציה תתפשט בתנאי שאין היא מורידה את הסיכוי להצלחה רבייתית בפחות מ-30%, אזי נראה שעבור מין שאתגרו העיקרי קשור במינים אחרים (טורפים, מתחרים באותה הנישה, מעבירי מחלות), נראה שלפחות תיאורטית, עשויה הדבקת מספר קטן של פרטים במוטציה פוגענית מסוג זה כדי למחות אותו. ניתן גם להשתמש ב-gene drive לצורך הפצה מהירה של תכונות מועילות ובמקום להחליש מין אחד לחזק את קורבנותיו. במקרה הקיוי למשל אפשר לחשוב על הפצת הגן המקודד יריקת אש מן העיניים, מה שיביא את הסמורים להעדיף חולדות, ובא לניו זילנד גואל. במחשבה שניה יתכן שנדרשת מידה של אילוף שיגביל את השימוש ביכולת זו למפגשים מן הסוג הרצוי. 1 מה שעד כה חשבתי שרק אלמנטים "תרבותיים" מסוגלים לעשות |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר על גן טפיל. זה לא מפתיע שיש סתירה בין אינטרסים של גנים שונים לבין אלו של כל האורגניזם. למיטב זכרוני ידועים מקרים פחות חריפים של גני טפיליים בטבע. אבל לא מדובר על מנגנון שקיים בטבע: משתמשים שם בגן שמקודד את Cas9 [Wikipedia], חלבון שהוא חלק ממנגנון CRISPR. זהו מנגנון שנמצא בחיידקים שונים. המנגנון של Gene Drive עובד רק עם רביה מינית (במקרה של חיידקים הוא לא מזיק במיוחד). וכמובן: אם נוצרו מוטציות דומות ולא מוצלחות בטבע: הן כנראה השמידו את עצמן די במהירות. אם זה במקרה גם עם חלק לא מבוטל משאר האוכלוסיה: זה מצער לאותו המין אבל מבורך למתחרים אחרים מאותה הנישה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |