בתשובה להקריבו המקוטב, 13/05/02 16:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ישראל ספחה את מזרח ירושלים ואת רמת הגולן ותושביהם קבלו אזרחות ישראלית ומעמדם כמעמד ערביי ארץ ישראל. שאלה אחרת היא האם הם מעוניינים לממש את אזרחותם. אשר ליהודה שומרון ורצועת עזה, קיים ויכוח והבעיה עוד לא נפתרה. מצדדי ארץ ישראל השלמה טוענים שמנקודת מבטם, ערביי אותם אזורים שיבקשו להיות אזרחי מדינת ישראל יקבלו אזרחות. אבל הבעיה האמיתית איננה שלטון על עם זר, שהרי היום איננו שולטים על רוב הפלסטינים אלא ''שלטון'' על אדמה שהפלסטינים טוענים כולה שלי וחלק מן היהודים טוענים כולה שלי. זה מקרה קלאסי של משפט שלמה, אף יותר ממשפט שלמה המקורי. לכן הפתרון ימצא בדרך של פשרה טריטוריאלית. בינתיים הפלסטינים אינם מעונינים בכך באופן קטגורי ועם אנשי ארץ ישראל השלמה ניתן להגיע להסדר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה האמיתית היא איך לשמר את הסינתזה הציונית הקלאסית של מדינה יהודית דמוקרטית. תגובה ישנה והטענה שאיננו שולטים על רוב האוכלוסיה הפלסטינאית היא בעיתית מפני שרוב רובה של האוכלוסיה הזו נשאר באיזה שהוא מצב לימנלי או בלתי ברור שמאפשר את המשך השליטה האפקטיבית על השטח.גם אם זו לא היתה הכוונה לכך, הסכם אוסלו סגר את הפלסטינאים במובלעות סמי עצמאיות בהן הם תלויים לחלוטין בשלטון הישראלי (ולצערינו הם לא ממש מאוהבים במצב) מצב ה"תושבות" של ערביי מזרח ירושלים (שהתמסד כתוצאה של סירוב פלסטינאי להתאזרח ורצון ישראלי מצד שני שלא לאזרח את התושבים,ומשמעו הוא שהם אינם בעלי אזרחות מלאה הם חסרים את הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת) הוא דוגמא טובה לספקטרום הזה של זכויות אזרח מינוס שמציע הימין הישראלי לגוניו.הבעיה שאחרי יותר משלושים שנה של שלטון צבאי שהפריד וחצץ בין ישראל לבין השטחים (ושמר באופן מלאכותי על הסינתזה היהודית דמוקרטית) קשה להאמין שהן הפלסטינאים והן הישראלים (כל צד מסיבותיו הוא) יהיו מוכנים להוריד את מסך ההפרדה. על מעמדם של תושבי מזרח ירושלים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצוי, כמובן, לשמור על הסינטזה הציונית של מדינה יהודית דמוקרטית, אבל עוד יותר רצוי לשמור על עצם קיומה של מדינת ישראל כפי שקבע אפלטון: קודם החיים ואחר כך החיים הטובים. לעתים שמירה על הקיום פוגעת בסינטזות רצויות. הטיעון שלי, לא כימני או שמאלי, לא כאיש ארץ ישראל השלמה או כאיש התהליך המדיני והסכמי אוסלו, אלא כאורי מילשטיין הוא: תנאי הכרחי להשיג את כל הדברים הרצויים גם מימין וגם המשאל, הוא לחולל רפורמה במערכת הביטחון. מערכת זאת היא השרירים של המערכת הפוליטית, דהיינו, של המדינה. כשהשרירים נמצאים בתהליך של ניוון, כל המערכת המשתבשת. זה מצבה של ישראל כיום ולכן דיונים ערכיים הם בבחינת תחינת מים, מעניינת אך בלתי תכליתית , כל עוד לא פתרנו את הבעיה היסודית באמת, שמפניה רוב הישראלים בורחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוצמתה של מדינה או של כול ישות חברתית מודרנית נקבע לפי מכלול מורכב מאוד של גורמים שהיכולת למימוש של פוטנציאל צבאי (שמשמעו יצור אלימות מאורגנת) הוא רק אחד מהם.עוצמה תיגזר מתרכובת של מישורים שונים של כוח כלכלי, תרבותי מנטלי,וצבאי שהתלכדותן ביחד והסך הכול הכולל של פעולתן אינו נהיר לנו עד הסוף.(לפחות זו דעתי). העוצמה של המדינה הישראלית לדעתי נשען בראש ובראשונה על יכולתה להקים חברה בעלת תשתית מערבית,ועוצמתה הצבאית נשענה הן אירגונית והן טכנולוגית על הזיקה שלה אל ה''מערב''.אורינטציה מערבית זו לוותה גם בדבק אידיאולוגי, שחלק משורשיו גם הם נטועים בספרה התרבותית של המודרניות או ההשכלה שנבעה מן המהפכות הכוללות שיצרו את העולם המודרני.וזוהי הלאומיות היהודית המודרנית וגירסתה הארץ ישראלית שהיא הציונות. ההשענות על המערב כאופציה מנטלית כוללת החובקת הן את הפאן המטריאלי של הקיום והן את הפאן התרבותי (אולי) שלו ,היו לב התשתית של הסינתזה שבנתה מדינה יהודית דמוקרטית לאורך המאה העשרים בתוך לב העולם המוסלמי.(שלמזלינו אולי נמצא בפאזה חברתית אחרת) המשואה של איכות מול כמות היתה נגזרת של של אותה סינתזה שהינה מעבר לבחירה ערכית המנותקת מן הראליה היומיומית.הסינתזה הזו יצרה את השער להשתתפות מלאה בעולם הטכנולוגי והכלכלי שהוא תוצר של פוסט מלחמת העולם השניה. יכול להיות שימיה של אותה תשתית תרבותית חברתית חלפו ,יכול להיות שזמנה עבר והיא איננה מתפקדת יותר כיום.הקריאה שלך לרפורמה אירגונית כוללת של החברה הישראלית באמצעות מבנה חדש של הויה צבאית היא אולי נסיון לבנות קורקטיבות לאותה סינתזה ולהציל אותה ,ו אולי לשנות אותה מן היסוד. סביר להניח שיש חלקים גדולים בעיקר בצד הדתי שמעולם לא קיבלו אותה והיום אם התחזקות כוחם הם מציעים חלופות יהודיות (ולדוגמא אפי איתם וכן גוש אמונים על שלוחותיו המרובות) אבל בכול מקרה נראה לי שאם יש ברצונה של ישות יהודית לשרוד במזרח התיכון האידיאולוגיה שתישא אותה צריכה לנהל דו שיח מתמיד עם אותה צויליזציה מערבית להיות חלק ממנה ומן הראוי שתלמד מנסיונה של אותה אידיאולגיה ציונית מערבית דמוקרטית שכבר שורדת פה יותר ממאה שנה. והדמוקרטיה לא פחות מן היהדות או הישראליות היא לב ליבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את כל מה שאתה אומר ואף-על-פי-כן, תנאי הכרחי לכל הסנטזות האלה הוא שנשרוד! כל הסנטזות היהודיות-מערביות שמנית, לא הפיקו אלא מערכת ביטחון פרימיטיבית, אנטי-אינטלקטואלית, שאנשיה לא רק נכשלים בתחום הביטחון אלא גם משתלטים על מגזרים אחרים בחברה והרוסים בה כל חלקה טובה. ועל כך בוכה הנביא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |