בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 13/12/17 18:03
ארלזרובה פינת רחובה דיזינגובה 696162
אריק  (אתר) • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ד', 13/12/2017, 20:06
>> ביחס לסבל שאנחנו גורמים
כמובן. אבל אני מסתכל על זה הפוך - אם אני מתמקד באיך אני משתדל לא לגרום סבל לזולת אני לא צריך להתמקד בכמה הזולת סובל.

>> אילוצים לא קלים

הקצנתי כדי להעביר את הנקודה, הרי אין מצב שנהפוך פתאום ליקים.
אבל יש לנו דרך ארוכה לעבור על הסקאלה הרבה לפני שנזכיר יקים אפילו באופן קלוש, ואת הדרך הזו אני כן רוצה שנעשה בפועל, מחר בבוקר.

מדיניות של קריצה והנהון היא רעה חולה. היא מחנכת את האזרחים לתחמנות. יש שתי מערכות מס במדינה שמדגימות את זה מצוין: מערכת מס הכנסה - לא שקופה, לא ברורה, פתוחה למשא ומתן, ומולה מערכת מע"מ- נוקשה, ברורה וחד משמעית. מס ההכנסה מחנך את העצמאים לתחמן אבל עם מע"מ אף אחד לא רוצה להתעסק.
אני רוצה שמערכת מס הכנסה תראה כמו מע"מ. לא טלאי על טלאי, לא סלחנית ומטילה אחריות על המדווח. הדבר הראשון שצומח כשהמערכת היא לא שקופה ולא ברורה הוא המתווך המאכער, ומשם זה הולך לפלילי. אנחנו מכירים את זה היטב, וכמובן שהדג מסריח מהראש (הולילנד, עסקת הצוללות).

מדיניות הקריצה וההנהון היא פתרון לאותם "אילוצים לא קלים", אבל פתרון גרוע מאוד. ככל שהזמני הופך לקבוע (ראה אקיבוש) היא הופכת לפתרון הכי גרוע שבנמצא, כי היא מקבעת דפוסי התנהגות לא מוסריים.
אתן לך דוגמה מגעילה: נגיד שאנחנו בניו זילנד ויש לנו כניסה של המון זרים שחורים למדינה. הם לא כהי עור, אלא יהודים דתיים לובשי שחור. מסריחים לנו את האוטובוסים בריח זיעה, ממלאים שכונות שלמות בעוני עד שהתושבים המקומיים נאלצים לברוח מהן. אנחנו שונאים אותם כי הם מתלבשים מוזר, מתנהגים מוזר, יש להם שפה זרה, והם הורסים לנו את המדינה. עכשיו נגיד שאנחנו הניו זילנדים אמנם דמוקרטיים והכל, אבל תחמנים בנפשנו, ונוקטים בדרך הקריצה וההנהון היכן שרק ניתן. מה דעתך על התסריט הבא:
כאשר תתחיל אלימות ספוראדית נגד שחורים בשכונות מצוקה המשטרה תגרור את רגליה ולא תמהר לעצור חשודים. כמובן שכאשר נוער הגבעות הירוקות של ניו זילנד יראה שהאכיפה רופפת הוא יתנכל לשחורים יותר ויותר. ארגוני זכויות האזרח יעתרו לבג"ץ נגד איפה ואיפה, ואז הממשלה תעביר חוק "עדיפות בשיטור" שקובע כי הממשלה תגדיר למשטרה היכן למקד את מאמצי האכיפה שלה וימנה ועדת שרים להחליט על תקצוב נפרד של פעולות שיטור לפי קטגוריות ואגפים. המצב ילך ויחמיר כאשר השחורים סובלים מהתנכלויות הולכות וגוברות, שחלק ניכר מהאזרחים תומך בהן, ורוב השאר יודעים שזה לא בסדר אבל טומנים ראשם בחול. מיעוט קולני כמובן יזעק את זעקת הנפגעים, ויתוייג מיד כבוגדים על ידי התומכים בניו זילנד ירוקה (ולא שחורה). וכך המצב ילך ויסלים לאיטו במשך שנים, אולי עשור. אה, שכחתי לומר, השחורים הללו הם ספק פליטים ספק מהגרי עבודה ממדינה מרכז אפריקאית בה נרדפו בגלל השתייכותם האתנית. יש שאומרים שהם נרדפו שם כי הם חטפו שם ילדים והכינו מדמם לחם מיוחד לחג שלהם.

האם לא עדיף להתמודד ישירות עם בעית השחורים בניו זילנד מאשר בשיטת הקריצה וההנהון? להתמודד פנים מול פנים עם כל האילוצים ולקבל החלטה, במקום לחכות שהפריץ ימות או הכלב ימות (כי בינתיים הכלב סובל כל יום יותר!) ובינתיים לסבול שנים רבות גם מכל הבעיות הסוציאליות של שכונות של שחורים וגם מכל הבעיות המוסריות שהקריצה וההנהון יוצרות?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות