בתשובה לאייל לרגע, 14/05/02 6:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובכן, בשל נסיבות הולדתי במדינת ישראל להורים יהודיים, הרי שבילדותי תפסתי עצמי כיהודי ואף, באופן כללי ומעורפל, קיבלתי את קיומו של אלוהים כעובדה (נו, ילד. לא משהו מעמיק במיוחד). בגיל 13, לערך (בעקבות הלימודים לבר-מצווה, למעשה), הגעתי למסקנה שאני דוחה את הדת היהודית ואת עצם רעיון האלוהים. כלומר, הגעתי למסקנה אישית שאני אינני יהודי, ולכן התנתקתי מהיהדות. זה מתבטא בכך שהתנגדתי לביצוע אותה בר-מצווה (אך מסיבות פיננסיות בעיקר עשיתי זאת בסופו של דבר), זה מתבטא בהתבטאויות שלי פה ובמקומות אחרים, התבטא בכך שסירבתי להשתתף בקידוש ביום שישי כשנאלצתי להשאר שבתות בצבא. מן הסתם אין הליך פורמלי של יציאה מהיהדות. אם יספרו לי על הליך כזה, אשמח לבצע אותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סרבת להשתתף בקידוש של יום שישי? וואו!! .....................!ציניות!..................... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, מה אתה רוצה? אין לי התנגדות לעצם הקידוש. התנגדתי לכך שהדבר נכפה עלי. אבל אולי יותר מעניין היה ערב חנוכה אחד, כשקצין השלישות שלנו הביא כמה חב"דניקים לבסיס לעשות ערב יהדות. שם על אחת כמה וכמה סירבתי להשתתף. הקצין (שהיה גם המפקד שלי) איים להעמיד אותי למשפט, ואני איימתי להגיש נגדו קבילה על זה שהוא כופה עלי פעילות דתית במסגרת הצבא. בסוף הוא הרשה לי לא להשתתף בערב, אבל הייתי צריך להשאר בבסיס עד סיומו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |