בתשובה לאפופידס, 21/12/17 19:13
ולס להגנת האישה 696383
שיר שממש לא ראה בזה דופי, קומפלט עם חפצון מפורש: פרחים ונערות מ-‏1962. לא מפסגת יצירתם של מוהר וארגוב, אבל משום מה הוא שומר על פופולריות בתוכניות זמר עברי.
ולס להגנת האישה 696384
נדמה לי שעדיין לא הוזכר כאן "כשאת אומרת לא" המפורסם. כידוע, כמה עשרות שנים אחרי שהשיר יצא, דן אלמגור הוסיף לו את הבית שנפתח ב"כשהיא אומרת 'לא', לזה היא מתכוונת".

עוד שני שירים שהיום היו עלולים להתקבל אחרת הם "לא מכירים" ו"כבודה של האשה (בבית פנימה)", שניהם של יוני רכטר.
ולס להגנת האישה 696387
ונזכיר כאן את האפשרות האלטרנטיבית לקרוא את ''כשאת אומרת לא'', שלמדתי מעירית לינור - לא בהכרח הדושבאג שבטוח שהלא הוא כן, אלא אולי הנעבעך הביישן שהיא אמרה לו לא והוא אוכל את עצמו על מה שהוא אולי מפסיד. אבל שני הטיפוסים האפשריים הם אפשריים על רקע מציאות שבה נפוץ שמתייחסים ללא כאל כן.

ב''כבודה של האישה'' מוהר מרכך מראש את הביקורת נגדו כשהוא אומר ''אני מבין היטב שלא אני צודק, סתם שמרן עקשן ומיושן''. אבל אתה צודק שהיום הריכוך הזה לא היה מספיק.
ולס להגנת האישה 696385
אכן לא משהו. אני רק מקווה שבישראל לא יקומו/יגברו הקולות למען ניקוי התרבות מיצירות העבר המכילות אלמנטים שאינם עולים בקנה אחד עם רוח המהפכה, כפי שקורה פה ושם מעבר לים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים