בתשובה לאריק, 27/12/17 20:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בסדר, יש כמובן את האפקטים שאתה ויוסי הזכרתם, אבל הם לא זניחים בסקאלה שאנחנו מדברים עליה? להזכירך, כתבת "עלול לעלות באזורים מסוימים במטר אחד"; אם הכוונה היא שבאזורים האחרים העלייה תהיה "רק" של 90 או 95 ס"מ, אז למיטב הבנתי, לכל צורך מעשי הם באותו צרה כמו "האזורים המסוימים". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמידת הצרה תלויה פחות בגובה האנכי של פני הים, ויותר בשטח האופקי הנוסף שהם יכסו (ובכמה אינטרסים אנושיים יש בשטח הזה). זה, כמובן, שונה מאוד בין מדינות ובין אזורים שונים. (אבל כדי לחדד את מה שאח של אייל כתב, לי לא ברור אם הבעיה היותר גדולה היא עליית פני הים או ריבוי ארועי מזג אוויר קשה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לשורה הראשונה שלך: מסכים בהחלט, ולכן זה מוזר לכמת את גודל הצרה בגובה אנכי. ובנוגע לשורה השנייה: גם כן מסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע. כמות התחזיות ככמות החוזים. אני לא יודע אם ניתן בכלל להעריך לאלו מהן יש רגליים בלי להכנס ממש למודל של כל תחזית. אני משער שיש תחזיות בהן האוקינוס ההודי עולה במטר שלם עד סוף המאה בזמן שהאטלנטי עולה רק בחצי מטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי שנביאי הזעם עובדים עכשיו קשה על שינוי חוק כלים שלובים כך שבמקומות שבהם ישנם חופים שטוחים ונמוכים עם אוכלוסיה צפופה פני המים יעלו יותר. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מבחנה בצורת האות U, שופכים אליה מים כך שהמים מגיעים עד לאמצע העמודות. בגלל חוק הכלים השלובים הגובה של המים ב 2 העמודות שווה. עכשיו שופכים שמן לאחת העמודות. כן - השמן יצוף על פני המים. אבל מה יקרה לגובה של העמודות? האם הן יהיו באותו גובה? ואם לא, מי תהיה גבוהה יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זו תגובה שהיתה צריכה להיות מופנה לדב ב. האם הפרשי החום הלחצים והמליחות הם מספיק פרמננטיים כשמדברים על תחזיות לסוף המאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהשמן יהיה יותר גבוה (אבל פני המים שמתחתיו, אם להם הכוונה, יותר נמוכים). יש בשאלה איזו כוונה נסתרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי האוקינוסים הם בעלי מליחות שונה, טמפרטורה שונה ותחת לחץ אטמוספרי שונה- מה שנותן להם צפיפות שונה, כמו בדוגמת השמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחץ אטמוספרי שונה כמעט ולא משפיע כלל על צפיפות המים כי הם לא דחיסים (גם בדוגמת השמן), אבל כן משפיע על גובה פני הים בגלל סיבה אחרת. באופן כללי, לעניין הבדלים בגובה פני הים, אני חושב (מבלי שהלכתי לבדוק) שהגורם העיקרי הוא אי שיווי משקל. למשל הים התיכון הוא אזור סגור שמחובר בתעלה צרה לאוקיינוס. אני מעריך שהוא מתחמם יותר והמים מתאדים ולכן הוא נמוך יותר מהאוקינוס כשיש זרימה מתמדת של מים מהאוקינוס אליו ללא הגעה לשיווי משקל. אבל זו, כאמור, רק מחשבה אינטואיטיבית ואיני יודע אם זה כך באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קריא - בעלי מליחות שונה וטמפרטורה שונה, ולכן צפיפות שונה. לחץ אטמוספרי שונה משפיע גם הוא על כלים שלובים. זו מערכת מורכבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה שלך לחידה נכונה, רק לא לכל אחד זה ברור מאליו.. מים מתוקים הם דומים לשמן בשאלה. הם צפים על פני מים מלוחים ולא מתערבבים בצורה מיידית. החידה מסבירה למה פני הים לא עולים באופן שווה בכל מקום. המים שנוספים לאוקיינוסים עקב ההתחממות הגלובלית הם מיי קרחונים מתוקים. והם נוספים בעיקר ליד הקטבים. מעבר לזה אריק צודק בעניין המליחות - פני הים של האוקיינוס השקט באיזור של תעלת פנמה גבוהים יותר מפני הים של האוקיינוס האטלנטי בצד השני של התעלה (שנמצא במרחק 40 קײמ). ההפרש נובע מכך שהאוקיינוס השקט פחות מלוח. (אגב מדובר על ההפרש של פני הים הממוצעים.. הגאויות בכל צד לא מסונכרנות ולכן בכל רגע נתון ההפרש הוא אפילו גדול יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזה הפרשי גבהים מדובר בסביבות תעלת פנמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שקראתי שההפרש הממוצע הוא 1 feet, צריך לחפש את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאם פני הים בקריית ים סמוך למקום מגוריי יעלו ב 30 ס"מ איש לא יבחין בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ןגם מי שיבחין, יוכל להגיד שזה עבודה של הירוקים ששינו את הכללים של חוק הכלים השלובים ( - ; | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין מי הקרחונים שמעלים יותר את פני המים ליד הקטבים, זה דווקא משחק לטובתנו כי אזורי הקטבים לא כל כך מיושבים. וגם כאן חוזרת השאלה בכמה פני המים ליד הקטבים גבוהים מפני הים באזורי קו המשווה? האם מדובר בכלל בתופעה חשובה לעניין ההצפה הנוראה שצפויה לנו? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |