בתשובה לצפריר כהן, 06/01/18 18:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המשך. כאמור הצגה די רדיקלית של אסכולת ת"א (ישראל פינקלשטיין). א. באופן מוזר אני מוצא עצמי די קרוב לעמדתו בעניין מרכזי אחד. הוא אומר שהעיקר אינו בויכוחים הבלתי נגמרים על שיוך ותארוך הממצא הפיזי אלא בניתוח טקסטואלי של הטקסטים על התקופה הנידונה. הוא מן הסתם לא אומר (ואינו חושב כך), אבל בעיני התנ"ך הוא החשוב והעשיר בהם. ולכן לא חשוב עד כמה מדוייק היסטורית הטקסט המקראי, זוהי העדות החשובה ביותר שברשותנו ולא כמה אבני שער שעל מועד הקמתו סוער הויכוח כבר עשרות שנים. ב. מה שקשה לי בטקסט של יגאל בן נון זה הוודאות המוחלטת שבה מוצגות התפיסות המינימליסטיות. אחד הדברים המעניינים (והמרכזיים) הוא תפיסת ההתפתחות של המונותאיזם. בן נון טוען שהדת היהודית בימי יאשיהו היתה לוקאלית. כלומר בעיני היהודים האל של ישראל היה יהוה האדומי. בהיות ממלכת יהודה ממלכה זעירה שבשיאה אולי שלטה גם על חלק קטו ממלכת ישראל שנחרבה, לא היתה להם בעיה דתית עם אלים אחרים שתחום שלטונם הוא במקומות האחרים. לטענת בן נון המונותאיזם האוניברסלי הוא בן זמנם של עזרא ונחמיה שלמדו אותה מן האלוהות האוניברסלית של כורש מלך העולם כולו (127 ארצות מהודו ועד כוש וכו'). אין ספק שזו תאוריה יפה ומשכנעת, אבל להערכתי בן נון נוטה לשכוח שזו רק תאוריה והאמת היא שכנראה איננו יכולים לדעת בודאות דברים כאלה במרחק הזמן שחלף. דוגמה אחרת היא הביטחון המוחלט שלו שהרפורמה הדתית-לאומית של ימי יאשיהו היתה פרי חזונה של אליטה אצילית של פליטים ישראליים שברחו לירושליים (דוגמת חלקיהו ושפן) ויאשיהו עצמו היה רק כלי בידיהם (הנימוק הוא שהיא שרתה אותם ולא כל כך את האינטרסים שלו או של כוהני המקדש). שוב, תאוריה מעניינת (קצת פחות משכנעת מקודמתה) אבל רק תאוריה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, חלקיהו היה הכהן הגדול. חבריו של שפן בן גמריהו היו אחיקם,עכבור ועשיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. העדויות על פולחני אלילים שונים והקנאות של העורך הדוטרוימינסטי לפולחן אל אחד מסוים מחזקים את התיאוריה של בן-נון (ולא רק שלו) שבימי יאשיהו התחילה רפורמה פולחנית מהפכנית לזמנה ובעלת משמעות עד לימינו. 2. רוב החומרים ה"היסטורים" בתורה ובנביאים ראשונים הם ירושה מממלכת ישראל. לפי החוקר אלכסנדר רופא, הבסיס לספרי יהושע, שופטים ותחילת שמואל הוא אפרתי בגלל זהות הגיבורים, המקומות ואתרי הפולחן המצוינים בהם. לפיכך נכון להניח שההיסטוריה הדויטרומינסטית התבססה בראשיתה על סיפורים ישראלים שהגיעו ליהודה לאחר חורבן ממלכת ישראל ועברו עיבוד והרחבה כדי להתאים אותם לתיאורית הממלכה המפולגת שאוחדה שוב תחת הגמוניה יהודאית. בכך התיאוריה של יגאל בן-נון אמינה ומשכנעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לפי מה שאני מבין נראה שיש עדויות לריכוז הפולחן גם מזמנו של חזקיהו (מזבחות שהוחרבו). נראה גם שכל התשבוחות המאוחרים לחזקיהו בספר מלכים ואף יותר מכך בספר דברי הימים מבוססים במידה רבה על מקורות בני זמנו של חזקיהו (שעיקר תוכנם הוא ריכוז הפולחן). 2. כן. דרך אגב, כאן גם תורת המקורות המושמצת מסכימה: בתורה הקטעים שמיוחסים למקור ד' מגלים קווי דמיון תוכניים רבים לאלו שמיוחסים למקור א' (הישראלי הקדום). אבל יש משהו אחד מפתיע. לספרים הללו נוספו בהמשך כמה סיפורים שהשמיצו את האפרתים (בפרט סיפור כיבוש שכם). התורה השומרונית כוללת את הסיפור הזה. כלומר באותו השלב המסורת היהודית הצליחה לדחוק את המסורת האפרתית. או בניסוח אחר: זוהי עדות (אמנם חלשה מאוד) נגד קיומה של מסורת אפרתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה סיפור כיבוש שכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבימלך? (לא ברור לי אם מנשים נחשבים אפרתים בהקשר הזה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם נחשבים ישראלים (במובן הקדום, לא המודרני). סיפור אבימלך הוא לא השמצה כלל ישראלית כשם שגינוי הפולחן בבית אל שבא מתומכי חידוש הפולחן בשילה הוא לא אנטי ישראלי באופן כללי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דינה. יש סיפור אחד שבו חלקת קבר יוסף בשכם נקנית בכסף (ממש כמו מערת המכפלה). לעומתו סיפור דינה מתייחס לכיבוש של שכם ובנסיבות מפוקפקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נראה חלק מאותו הסיפור. קנה את חלקת השדה מיד חמור במאה קשיטה, וכשהתיישב שם אירע מעשה דינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי אלכסנדר רופא, הסיפור הזה הוא מהתקופה הפרסית (אחרי שיבת ציון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא הובנתי. 1. בודאי שהיתה בימי יאשיהו מהפכה דתית (וגם לאומית), שעיקרה ריכוז הפולחן בבית המקדש בירושליים והרחקת כל פולחן מלבד פולחן האל יהוה מירושליים. לדעתי זה מוסכם על כל. (לגבי חזקיה, אאל"ט בן נון קצת ספקני לגבי כמה הרפורמה הדתית שלו היתה היסטורית וכמה "עיבוד" של הרפורמיסטים האמיתיים בימי יאשיהו). מה שראיתי אצל בן נון (ואני לא יודע עד כמה זה מקובל על כל אסכולת ת"א) זה את הטענה, שגם לאחר מהפכת יאשיהו הדת היהודית לא היתה מונותאיזם אוניברסלי בנוסח המובן כיום. ע"פ תיאורו למהפכנים מימי יאשיהו לא היתה בעייה עם פנתיאון שלם של אלים זרים. לגישתם, הללו לא היו אלים לאומיים של עם ישראל, אלא של עמים אחרים ולכן היהודים-ישראלים לא צריכים לעבוד אותם. היות וממלכת יהודה היתה כל כך קטנה וחסרת השפעה בינלאומית, באופן טבעי אלו אלים ואיך עבדו אותם עמים אחרים לא היה כל כך משמעותי לשפן בן גמריהו ואנשי חוגו. האלוהים היהודי נהיה יחיד ואוניברסלי (אלוהי כל העולם כולו ואין כל אלוהים מבלעדיו) רק בימי זרובבל, עזרא ונחמיה שקלטו את הקונספט הזה מן הדת הפרסית של כורש שליט האימפריה העולמית (שהאינטרס שלו באלוהים של כל עמי העולם היה מובן יותר). 2. אין לי בעיה עם ההשערה ששפו בן גמריהו היה פליט צפוני (מממלכת ישראל) שנמלט והשתלב בחצרו של מלך יהודה, למרות שגם זה רק השערה ולמרות כל הראיות הנסיבתיות וההוכחות התומכות, אי אפשר ליחס לכך ודאות. בעיני, בן נון מרחיק לכת כאשר הוא משער שהמנוע של הרפורמה הדתית היה שפן בן גמריהו וחבריו הפליטים ואילו המלך יאשיהו והכהן הראשי חלקיהו רק היו כלי משחק בידיהם. ההוכחה שלו היא שהרפורמה הדתית משרתת את האינטרסים של החוג של שפן (כפרשנים המוסמכים של ספר התורה החדש שנתגלה) ולא משרתת את האינטרסים של המלך וכוהני המקדש (מפני שהיא מגבילה את סמכויותיהם הדתיות לטובת כוחה של תורה כתובה). אני מסכים שזו תאוריה יפה ומנומקת, אבל לדעתי היא עדיין בבחינת השערה רחוקה מאד מכל ודאות. בשום אופן אין לנו דרך לדעת מה היה בליבם פנימה של יאשיהו וחלקיהו הכוהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באופן כללי מסכים איתך. הספר הזה מעלה הרבה טענות מעניינות. הצלחתי לאתר חלק מהן שנראות לי שגויות לעניות דעתי. אבל הוא מציג דרך מעניינת להסתכל על התפתחות המונותאיזם. אני חושב שהטענה שלו לגבי יהוה אחד (כלומר שהקריאה המפורסמת „שמע ישראל יהוה אלוהנו יהוה אחד״ מתייחסת לאיחוד פולחן במקום אחד, ירושלים. הרי בכתובות שונות נזכרו יהוה שומרון ויהוה תימן) נראית סבירה מאוד. הוא מציין טקסטים שנערכו בתקופה הפרסית וכאן לא טורח לציין אפילו מתי בתקופה הפרסית1. כמוכן במקרים רבים הוא לא מבדיל בין עריכה לחיבור ומציין שסיפורים שונים, שנראה שהיו קדומים יותר, חוברו בתקופה הפרסית בזמן אותה עריכה. אני אשמח לקרוא ספר נוסף באותו הכיוון שיהיה ערוך טוב ויתמודד עם עוד כמה שנות ביקורת. 1 לדוגמה: לא ראיתי שום התייחסות להשוואת התורה היהודית לתורה השומרונית. מתי הן נפרדו לטעמו? לפי כל מה שראיתי עד היום זה היה די בתחילת התקופה הפרסית לפי כל מיני שיקולים שונים וזה מציב רף די ברור להתייצבות עיקר הנוסח של התורה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |