 |
אתה נוגע בנקודה נכונה.
המסע האנטישמי שמנהלים העמותות למען ילדי תימן הביא רבים למצב של פאראנויה וחוסר אמון מוחלט. אני לא יודע מי עומד מאחרי חברת MyHeritage. אני יודע שמי שיזם את מאגר דגימות ה-DNA היו עמותות של משפחות ילדי תימן ואיכשהו מעורבת בזאת חה"כ נורית קורן. כל זה לא מעורר יותר מדי אימון (אסביר בהמשך). בעבר ניתוח בדיקת רקמות היה תחום שדרש מומחיות מקצועית מיוחדת. תוצאות חיוביות (זיהוי קרבה משפחתית) התגלו לעיתים כשגויות ותוצאה של שרלטנות מקצועית. נהוג לומר שהטכנולוגיה של השוואות DNA התקדמה מאד בשנים האחרונות והסיכוי לטעות בזיהוי קרבת משפחה קטן מאד. אני מקווה שזה נכון. בינתיים אין שום סיבה לפקפק בתוצאות שהחברה פרסמה.
לפי המידע שמסרה החברה היא ביצעה עד עכשיו כ-1200 בדיקות ומצאה בינתיים 3 התאמות (מקרה אחד הוא הסיפור של יהודה קנטור). 2 המקרים הקודמים הם מקרי אימוץ בעייתיים לא יותר מכל תיק אימוץ אחר. בהנחה שהמידע שהתפרסם בתקשורת על הזיהוי של ורדה פוקס נכון, זה המקרה הראשון הקשור ישירות לפרשת ילדי תימן ושהתגלו בו סימנים למעשים בלתי חוקיים.
מאחר והגרסה הרשמית של ועדת כהן-קדמי היא שכמעט כל ילדי תימן נפטרו ממחלות (למעט כ-50 מקרים בהם לא נמצאו מסמכים), יחס המספרים הזה תואם לתמונת העובדות שציירה הועדה. כך שהניסיון להציג תוצאות אלו כראיה לנכונות סיפורי ממשיכיו של הרב משולם חסר שחר.
מהי אם כן הבעייה?
עיון בדו"ח קדמי מגלה שהועדה שפרסמה את הדו"ח שלה ב-2001 ורצתה להשתמש בתוצאות של בדיקות רקמות נאלצה להתכופף לדרישות מאוד בעייתיות של העמותות. אחד מראשי העמותות דרש שכל התוצאות ימסרו לידיו באופן בלעדי למשך 48 שעות בהן יחליט אלו תוצאות להעביר לוועדה ואילו לגנוז. אפשר לשער שהעמותות הצדיקו את דרישותיהן המופלגות והבעייתיות באי האימון שיש להן בממסד. הבעייה במצב הזה היא שחוסר האימון הזה עובד בשני הכיוונים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש