בתשובה לשוקי שמאל, 01/02/18 12:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רק מחתרת פולנית אחת סייעה ליהודים במרד גטו ורשה (וגם קיבלה אותם לשורותיה) - הקומוניסטית. המחתרת הלאומנית סירבה לעשות זאת. ונכון שהם אחיהם לדיעה של הימין הלאומני שלנו - ראה חוק הנכבה והשנאה המשותפת למוסלמים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שהארמיה לודובה היא שעמדה מאחורי הקרב שניהלו פרטיזנים פולנים מחוץ לגטו עם שומרי הגטו מן הס''ס. הארגון הזה בחסות סובייטית היה ממילא קרוב יותר לארגון האי''ל בעל הגוון השמאלי. אבל הארגון הזה היה די חלש ובפרט בוורשה וממילא לא יכל לעזור הרבה. האצ''י הארגון השני (הימני) בגטו התנגד לארמיה לודובה (זו היתה סיבה חשובה מדוע לא הושג איחוד של הארגונים היהודים, התנגדות השמאל והקומוניסטים וכן הלאה), וממילא היה בקשר והסתייע רק בארמיה קראיובה. גם האי''ל השמאלי עמד בקשרים עם הארמיה קראיובה והסתייע באנשיה. הם קיבלו ממנה נשק שע''פ עדות השורדים היה רובים בלתי ראויים לשימוש. גם השליח הפולני 'קאזיק' שהוברח לתוך הגטו ואח''כ נסע לארה''ב כדי להעביר לבנות הברית את הידיעות על השמדת יהודי פולין, היה איש הקראיובה. אנשי הקראיובה הבריחו לתוך הגטו חומרי נפץ וסייעו בהברחת אנשי המחתרת היהודית אל מחוץ לחומות. יחד עם זאת בפגישה בין שליחי האי''ל לבין בכיר בקראיובה, המחתרת הפולנית סירבה לסייע לאי''ל שביקש להתנגד בנשק לחיסול הסופי של הגטו. מכתביהם של היסטוריונים יהודים ופולניים עולה שהסירוב לא נבע בהכרח מאנטישמיות, אלא ממדיניות (שנקבעה בממשלה הגולה בלונדון) לא ל''שרוף'' את הכוח הדל בהתנגדות חסרת סיכוי לגרמנים, אלא לשמור את הכוח לסוף המלחמה כדי לסייע בשחרור ולהאבק במשחררים הסובייטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי ששמו של הבלדר הפולני היה יאן קרסקי ולא קאזיק. כמו כן נזכרתי כי כל עוד נמשכו הקרבות בגטו נציגים של האי"ל שדרו הודעות של הארגון ברדיו המחתרת הפולנית בוורשה. אני לא זוכר איזו אבל סביר יותר שהיו אלו משדרים של צבא הבית הפולני (AK). בפרשה הידועה של הנפת הדגלים ברח' מוראנובסקי, האצ"י הניף את דגל המגן דוד הציוני ואת הדגל הלאומי הפולני. אין ספק שהאצ"י ראה עצמו קרוב ל-AK. כמו כן ראיתי בויקיפדיה שיחידות גם של ה"גוארדיה לודובה" וגם של הארמיה קראיובה תקפו את הגרמנים בזמן המרד. התקרית העיקרית בה ניסו לוחמים פולנים לפרוץ את גדר הגטו היתה דוקא של ה-AK ולא של הגוארדיה לודובה כפי שכתבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק סתם ''ימניים'' אלא גם אנטישמים סיכנו נפשם כדי להציל יהודים. למרות שנאתם הם עדיין ראו ברצח יהודים פשע שצריך למנוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להיסחף. ממשלת פולין הגולה בלונדון וצבא הבית שלה בפולין (הארמיה קראיובה) היו קואליציה של מפלגות, חלקן אנטישמיות ממש. הממשלה עצמה לא היתה. אני חושב שהיו בה אפילו שני יהודים. הממשלה הזו "הקריבה" את יהודי פולין משיקולים ארוכי טווח. אני לא בטוח שזה היה ממניעים אנטישמיים, מפני שגם פולנים לא יהודים שלמו את מחיר ההחלטה הזו. כאן צריך להזכיר שבנות הברית עצמן החליטו החלטה דומה בדרגים הכי גבוהים. אני זוכר שמישהו בטא את זה כך: הדבר הטוב ביותר בשביל היהודים הנרדפים יהיה שנקדיש את מירב המשאבים להכרעה הסופית של גרמניה הנאצית והיא שתביא לקץ סבלם. בדיעבד כולם יודעים שזו היתה טעות. הלקח שצריך להסיק מכך היא שהחלטות מדיניות הנובעות ממניעים הומאניסטיים הן לא בהכרח שגויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי ליחידים ולאירגונים כאלו. בגלל זה אנטשימיות כשלעצמה אינה פוסלת הענקת תואר חסיד אומות העולם. הנה אחת כזו והנה אחד כזה בהונגריה. גם כאן וכאן ישנה התייחסות לכך. אני זוכר ציטוט1 של ראש משפחה שעזרה ליהודים, שתהה בתום המלחמה "זהו, נגמרה המלחמה. כבר אפשר לחזור לשנוא יהודים?". 1 אלא אם קראתי זאת בספר פיקציה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |