בתשובה ליובל נוב, 01/02/18 9:50
697465
מצאתי את המקור לדברים של המפיק שהזכרתי בתגובה הקודמת. מדובר באד צ'רני, שעבד בין השאר עם הסטונז ועם בוב דילן, ושאמר בראיון ל-NPR ב-‏2004:

I won’t mention names, there’s a group that I recently worked with, they are known for their tight harmonies and their live singing, they are really well known for that. And with auto tune, the way we did the record, they’d go in and sing for five minutes, and OK, that’s good enough, let’s tune it up and place it. You know, we’d spend five minutes singing and ten hours auto tuning. It’s insidious!

אחרי בדיקה יותר מדוקדקת של הדיסקוגרפיה של האיגלז אני כבר לא חושב שזה הם [הקלה]; השנים לא מסתדרות. הבאים בתור שעלו בדעתי אלה הביץ' בויז, שאכן הואשמו בשימוש יתר באוטו טיון, אבל זה קרה כמה שנים טובות אחרי הראיון המדובר.

לפני כמה שבועות גיליתי שההקלטה המופתית (המאוחרת, מ-‏1981) של גלן גולד מנגן את וריאציות גולדברג של באך‏1 היא הדבקה של הרבה חלקיקי טייקים. לא יודע מה בדיוק מפריע לי כאן, אבל זה מפריע.
___________
1. בקלות אחד מעשרת האלבומים שאקח אתי לאי בודד
697471
_________
אל תשכח לקחת פטיפון ומחט רזרבית.
697475
תודה על הטיפ. בדיוק בנקודה הזו, כידוע, נפלו המהנדסים של נאס"א, ששיגרו ב-‏1977 על סיפון החללית Voyager תקליט בלי פטיפון.
:-) 697480
697481
זה לא יעזור בלי חשמל.
הא? 697482
יובל יחבר אותו למכשיר מ <תגובה 697444 .
הא? 697491
טושה!
הא? 697522
צחוק צחוק, אבל דינמו קטן שיכול לשמש לטעינת תאורת חירום, סלולרי, טאבלט, אייפוד וכד' ומופעל ע"י משהו דומה למכשיר שיובל הראה צריך להיות בכל בית. נדמה לי שירדן - או אולי היה זה טל - שלח פעם הצעה לתכולת ערכה ביתית עבור מצב חירום, ועם כל הרמזים שנשלחים בעניין הגבול הצפוני אולי כדאי להעיף בה מבט חוזר.
הא? 697541
אני תוהה עד כמה מיוצב המתח שדינמו כזה מייצר, ואם הוא לא מספיק מיוצב, האם הוא יכול לגרום נזק למכשירים.

הסתכלתי אתמול באתר היצרן של ה-DeskCycle (מתגובה 697467), וראיתי שם התייחסות מעניינת להיבט "ירוק" של האופניים: מסתבר שלקוחות של החברה הציעו להוסיף להם חיבור שיאפשר לטעון טלפונים סלולריים. תשובת החברה היא שהרעיון בעצם לא אקולוגי - האנרגיה שצורכים טלפונים ניידים היא זעירה (לדבריהם, עלות טעינה שנתית של בערך חצי דולר), ולעומת זה הייצור וההתקנה של הרכיבים הנוספים שיידרשו לאופניים יבזבזו לאין ערוך יותר אנרגיה.

לפני כמה שנים מישהו אמר לי דבר דומה בנוגע לקולטי שמש (לחימום מים ביתי) - שהאנרגיה שדרושה לייצור וההובלה שלהם מסתכמת ביותר מהאנרגיה שהם חוסכים בחימום מים לאורך חייהם. מישהו יכול לאשר או להפריך?
הא? 697542
זכרתי שבמיזם OLPC דיברו בזמנו על טעינה בעזרת סיבוב גלגל. הנה הדף שלהם על טעינה. הם השתמשו במקור במעבד AMD Geode שהיה אחת החלופות הזולות (מבחינה אנרגטית) לפני ש־ARM הפך להיות רלוונטי. יש בדף מידע על מקורות אנרגיה שונים שיהיה אולי רלוונטי. כולל פרוט על דרך הטעינה מאופניים.
הא? 697543
אני יכול להפריך.
החלפת קולט שמש של כרומגן (מותג יקר) עולה 2100 ש"ח
הם לא עושים את זה בהפסד אז אפשר להניח שעלות היצור וההובלה נמוכה יותר.

קולט כזה מחזיק 10 שנים בממוצע, כלומר עלותו 210 ש"ח לשנה.
הוא חוסך בחשמל למשפחה 2-3 שעות של הפעלת דוד חשמל ביממה, כ 1000-700 שעות בשנה.
עלות הפעלת דוד חשמל 2 קוט"ש במחיר חשמל ביתי היא 1.08 ש"ח לשעה כולל מע"מ.
אם כך קולט שמש חוסך לאורך חייו 7000-10000 ש"ח בחשבון החשמל.

ישנם הפסדים כתוצאה מכך שהדוד נמצא עם הקולט רחוק מהברזים, אבל קשה לחשב אותם. הם משמעותיים רק בחורף, אני חושב שלהוסיף 100 שעות הפעלת דוד חשמל עבור ההפסדים בשנה זה יותר מהוגן
אז תוריד 1000 ש"ח גג על הפסדים.
עדיין נשארת בחסכון די גדול - 3100 ש"ח במקום 7000-10000.
הא? 697679
תודה. אבל עדיין לא ברור לי מהו התעריף האנרגטי האמיתי בייצור של קולט שמש. הייצור הזה מצריך הפקה ושינוע של חומרי גלם על פני העולם, ואני מנחש שהאנרגיה שדרושה לכך נקנית בתעריף זול יותר מתעריף החשמל לצרכן ביתי בארץ. לכן סה''כ האנרגיה שדרושה לייצור קולט היא גבוהה יותר, וזה עוד בלי שדיברנו על היבטים אקולוגיים אחרים (זיהום שיוצרים המפעלים המעורבים בתהליך, הפסולת של קולט שסיים את חייו, וכו'). אבל אני נוטה לחשוב שאתה צודק וקולט שמש הוא עדיין אקולוגי יותר.
הא? 697544
פעם הייתי שותף, כחלק מה'תרומה לקהילה' של חברה שעבדתי בה, בסיוע לקבוצת ילדי תיכון (או חטיבה) במגמת מדעים בתכנון וביצוע פרוייקט הנדסי כחשהו. המוצר שהם בחרו וגם יצרו אבטיפוס בסיוענו הטכני, הוא צמיד שמתלבש על היד או הרגל ומייצר זרם לטעינת הסלולרי עקב תנועת הליכה או תזוזה יומיומית של היד.
הא? 697581
לענייננו מובן שלא משנה אם כמות האנרגיה הנדרשת גדולה כי הרעיון הוא לא לחסוך את שתי האגורות שהטעינה עולה אלא להתמודד עם הפסקות חשמל ארוכות. אני לא רואה איך המתח שמיוצר עבור הטענת הסוללה יכול לסכן את המכשיר, אבל אם באמת יש בעיה כזאת אני בטוח שמעגל אלקטרוני פשוט עם איזה קבל וכמה דיודות יכול לפתור אותה בקלות ובזול.
697518
מבקר הני"ט האזין לאוסף החדש, חמש שעות של כל הקלטות האולפן המקוריות של גלן גולד, כולל כל הנסיונות, לאלבום הבכורה שלו וריאציות גולדברג. במאמר גם הדגמות אודיו של נסיונות שונים של גולד לנגינת כמה וריאציות.
697678
תודה. רק עכשיו קראתי את הכתבה והיא מאד מעניינת. היא עוסקת בהקלטה של גולד מ-‏1955 לווריאציות גולדברג, שם הוא ניגן שוב ושוב כל וריאציה, עד שהתקבל טייק שהוא היה מרוצה ממנו. ההוצאה החדשה כוללת את כל הטייקים שנפסלו, ולכן אורכת 5 שעות, בהשוואה ל-‏38 דקות של הגירסה המקורית. בהקלטה המאוחרת, מ-‏1981, הוא ניצל את האפשרויות של העידן הדיגיטלי (הטרי מאד, דאז) ושילב קטעים קצרצרים - לפעמים רק צליל בודד - מתוך טייקים שונים כדי ליצור את הגירסה הערוכה הסופית.

בשני המקרים מפריע לי משהו. המפיק של ההקלטה המוקדמת מצוטט בכתבה כאומר שזו תהיה "חרפה" להוציא לאור את הטייקים שנפסלו, ושגולד עצמו היה כנראה רוצה לירות במי שהיה מחליט לעשות את זה. כמתעניין במוזיקה ובתהליך היצירה, זה מרתק אותי לראות את הדרך לתוצר הסופי, אבל מצד שני אני לא רוצה לצער את האמן (גם אם הוא כבר מת יותר מ-‏30 שנה). זו דילמה שמזכירה את פרסום כתבי קפקא המקוריים.

במקרה של ההקלטה המאוחרת, מפריעה לי העובדה שיש פה מעין תהליך פוטושופי - אפילו גלן גולד הגדול בעצם לא יודע לנגן את הביצוע של גלן גולד, והוא צריך להיעזר בטכנולוגיה. במוזיקה לא-קלאסית פרקטיקת העריכה הזו מאד מקובלת, אבל משום מה שם היא לא מפריעה לי.

מי שסיפר לי על שיטת העריכה של גולד בהקלטה המאוחרת זה חבר, שהוא ידען מופלג במוזיקה קלאסית. באותה שיחה דיברתי אתו על הנקודה שהעליתי בתגובה 657579 - איך זה שבעידן השזאם, קול המוזיקה ממשיך לשדר כרגיל את החידון המוזיקלי שלו. הוא צחק וסיפר לי שבמשך שנים, אבא שלו היה המגיש של הפינה הזו, והוא, כילד, היה עוזר לו למיין את הגלויות עם תשובות המאזינים. פה התפלאתי למה בשנות השמונים (או אולי אפילו השבעים) היה צריך לשלוח גלויות, במקום להתקשר בטלפון, והסכמנו שכנראה קול המוזיקה תמיד הקפיד להישאר בפיגור טכנולוגי של כמה עשורים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים