בתשובה לרון בן-יעקב, 14/05/02 19:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תגובה לפסקה השניה: מדוע אתה כל כך בטוח ששרון משחק על הזמן? דבריו על כך שדרושה רשות פלסטינית אחרת, פחות מושחתת, ולא דיקטטורית, בשילוב עם דבריו על הצורך "בתוכנית מארשל" עבור שיקום הכלכלה הפלסטינית, הם לדעתי דברים נכונים מאוד, היכולים לשמש בסיס מצויין לאופק מדיני. עד כאן ההצהרות. מה שרון באמת מתכנן לעשות, קשה לדעת. הרי גם פרס הצהיר על "מזרח תיכון חדש" בעודו בונה דיקטטורה רצחנית ומושחתת. בתוכנית אוסלו לא היה שום עיקרון להקמת ממשל "מקובל"(קרי - דמוקרטי), ולא היה מה לאכוף מהבחינה הזו. בדיוק להפך, העיקרון בתוכנית אסולו היה השלטת החונטה מטוניס על הפלסטינים, סגירת גבולות, וכינון יחסי דמוקרטיה-דיקטטורה כפי שיש לנו עם הממלכה האשמית (הדיקטטורית הרצחנית והמושחתת) בירדן. אגב, אם יתברר שכשמו של המשחק ("רשות דמוקרטית פלסטינית") כן הוא, ערפת לא מצטרף ברצון למשחק הזה. להפך, ברור לחלוטין שאין שום סיכוי שערפת, ש"הדיקטטור" הוא השם השני שלו, ימלא איזה שהוא תפקיד ביצוע (סימלי *אולי*, אני לא מאמין) במשחק הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שרון ממשיך למשוך זמן, עמדה שלדעתי לא נובעת כל כך ממחשבה תיאורטית מסודרת אלא מתערובת של חוסר רצון וחוסר יכולת להכריע לגבי העתיד - ההבנה שהמציאות מגבילה את האידאולוגיה (כמו הרובוט של אסימוב שהסתובב מסביב לאגם חומר רעיל בדיוק במעגל שהיווה את נקודת השיוויון החשמלי בין הפקודה להביא חומר לבין העקרון של שמירה עצמית). גולדה מאיר ומשה דיין אגב היו אלה שניסחו את העמדה הזו כשהמתינו לטלפון וכשזה הגיע הם פשוט לא הרימו את השפורפרת. עראפת בינתיים, בנאום פרלמנטרי, הכריז על רפורמות (והשאיר את אופני היישום עמומים) תוך הכרזת מחויבות להמשך תהליך השלום למרות "אגרסיות ישראליות", בהתאם למה שכתבתי בפסקה 4 על הניתוק שההסברה הפלסטינית מבצעת בין זיחות טאבה להתחלת הטרור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הייתה תגובתי | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |