בתשובה להפונז, 29/03/18 15:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לך יצא לעשות במו ידיך משימה של אימון רשת עצבית, אבל לא תרגיל מוכן אלא באמת משימה שלא נעשתה קודם? מי שקורא את א' ו-ב' שלך יכול לתהות למה עדיין מהנדסי תוכנה מבריקים עובדים על רשתות עצביות - ואני לא מדבר על שיפור הארכיטקורה של הכלים, אלא על בעיות סיווג נתונות, עם קלטים נתונים. מהנדסים מבריקים עובדים עליהן קשה ולא תמיד מצליחים. ממה שאני הבנתי (כאמור לא מנסיון יד ראשונה, אבל זה מה שאמרו במפורש אנשים שעשו את זה כמה וכמה פעמים), במשימה כזו העבודה היא ניסוי וטעייה עם פרמטרים שונים, ניקוי והתאמה של הקלטים, ואם התוצאות לא טובות, שבירת הראש מה לא עבד ואם זה משהו שקל לתקן, או שפשוט הקלטים שלך לא מספיק טובים, ואולי אתה דווקא צריך לנסות את הקומבינציה ההיא של הפרמטרים שעדיין לא ניסית. כמו כן, "הצלחה" או "אי הצלחה" הם לא חד משמעיים - גם כשיש לך הצלחה מסוימת, ואפילו רבה, אתה יכול לנסות לשפר עוד ועוד, אבל זה כל הזמן בניסוי וטעייה. הניסיון נותן לך קצת היורסטיקות מה לנסות, והמנהל אולי אומר לך מתי להפסיק, אבל תשובות חד משמעיות אין. משימה תכנותית מהסוג שכיף לי היא "תממש פונקציונליות כזו וכזו". ואז אתה כותב קוד שאמור לפתור את זה, וכמו במקרה של הרשת העצבית הוא לא מיד עובד נכון. אבל אתה יודע שזה אפשרי, ושזה בידיך; אתה יודע שתצליח בסוף. כשיש בעיה יש לך כלים להתמקד עליה, ולהתקדם באופן שאתה יכול להיות בטוח שאתה מתקדם. וכשאתה מצליח, אתה יודע חד משמעית שהצלחת. באמת יש מידה רבה של חזרה על אותן בעיות בכל משימה, אבל לי זה כיף. ברור לי לחלוטין למה אנשים מסוימים מעדיפים את סוג המשימה של לימוד רשת עצבית. אולי אפשר לומר שתכנות אולד-סקול כמו שאני אוהב זה לחלשים. אותי הסוג האחדש מרתיע. לגמרי עניין של טעם. אגב, יכול להיות שתוך שנים מעטות אופי העבודה עם רשתות עצביות ישתנה - האתגרים שציינתי מריחים כמו בעיות שעוד קצת שפשוף של הטכנולוגיה אולי יעלים אותן. אני מחכה, בתקווה שגם כך נותרו לי עדיין כמה חודשי רלוונטיות... |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |