בתשובה לידידיה, 02/04/18 21:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראיתי סרטון של דקה וחצי מתוך מסיבת עיתונאים שלמה, שמן הסתם הייתה ארוכה יותר - אני לא מבין למה אתה מניח שהציטוט לא מדויק. בכל מקרה, גם מהסרטון עצמו ברור שלא הייתה מדינה שלישית באמת ("היינו צריכים לחפש וחיפשתי מדינה שתסכים... זאת הייתה פריצת דרך... מהר מאד התברר שהמדינה השלישית איננה עומדת בתנאים..."). האופציה אולי נראתה ראלית, אבל היא לא הייתה ממשית בשום שלב ומכאן - הממשלה שיקרה לבית המשפט והציבור. אופציה שנראית ראלית איננה מציאות עד שתהפוך מנראית ראלית לראלית. הסכמה שאפשר לסגת ממנה בכזאת קלות היא לא באמת מציאות. לגבי התחזית שלך, על פניו נראה שלא מדובר ב"עתירת סרק לבג"ץ שאינה נשענת על עובדות" אלא ב(1)עתירה שמבוססת על עובדות בהם גם הממשלה נאלצה להודות ו(2)בהתחשב בתוצאה, בטח שאינן עתירות סרק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהציטוט איננו מדויק, כי הוא הובא מהדברים בסרטון בתוספת "היתה". אנחנו לא יודעים מה הממשלה סיפרה לבית המשפט, ומה באמת קרה עם המדינה השלישית. את הבנתי לגבי התיאור לציבור הבאתי לעיל. חזיתי שיוגשו עתירות שלא יהיה בהן תוכן משמעותי מבחינה משפטית ומטרתן תהיה השגת צו ביניים, כדי לקנות זמן שיאפשר לחץ על המדינות השלישיות. אמנם חשבתי שיעבור זמן רב יותר עד שהלחץ יפעל את פעולתו. צו הבינים אינו מוכיח שהעתירה אינה עתירת סרק. האם מדברי נתניהו על שהמדינות "לא עומדות בהסכם" ניתן ללמוד זאת? לדעתי, לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפוש נוסף הביא לי את מה שנראה כציטוט המדוייק: "אופציית המדינה השלישית התבררה כלא קיימת, היא לא עמדה בלחץ. נכנסנו למלכודת שאם אין לנו מדינה שלישית, כולם ישארו כאן. והגענו להסכם ייחודי עם האו"ם, לפיו הם יצאו למדינות כמו איטליה וקנדה, מדינות מתקדמות יותר". אם זה נכון אתה צודק שהציטוט בטמקא לא מדויק, אבל טועה כשאתה חושב שרוח הסברים הייתה לא מדויקת. למיטב הבנתי היא מדוייקת, נתניהו מבהיר שאופציית המדינה השלישית לא הייתה קיימת. "האם מדברי נתניהו על שהמדינות "לא עומדות בהסכם" ניתן ללמוד זאת", לא. כן ניתן ללמוד זאת מדברי נתניהו על ש"אופציית המדינה השלישית התבררה כלא קיימת", אחרי הכל, פסק הדין ניתן תחת ההנחה שאופציית המדינה השלישית קיימת, ואם היא לא קיימת, אז העתירות אינן עתירות סרק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסביר שוב ואעצור כאן: להבנתי, מה שהפסיק להתקיים היא הנכונות לקבל מגורשים בכפיה. אחרי הבג"ץ הוסכם (מבלי שהתפרסם) שיקבלו גם מגורשים בכפיה, ואז נסוגו מכך. דרך אגב, פלדמן פרסם הערב מאמר שפחות או יותר מסכים איתך לגבי מהות ההסכם (טוען שבג"ץ הבין שהממשלה מורחת אותו) אבל לא מסתיר את זה שהעתירה שלו לא ממש היתה משפטית, בניגוד, אולי לעתירה של מק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם לחדד, הבנתי ''התבררה כלא קיימת'' כ''הפסיקה להתקיים''. ומכל מקום, לא כ''ידענו מראש שאינה קיימת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר של פלדמן. אני חושב שהסכם שהפסיק להתקיים לפני שמומש שווה ערך להסכם שלא היה קיים (ולצערי, נראה שגם ההסכם עם האו"ם הופך להיות כזה). השאלה אם נתניהו ידע מראש שההסכם יתפורר נראית לי חסרת חשיבות, השאלה היא אם הוא ידע שההסכם עלול להיות כל כך שברירי, ועל פניו התשובה היא שכן (אחרי הכל, הסכם סודי בלי שום שוט אמיתי עם גורמים לא מוסריים במיוחד הוא הסכם שברירי בהגדרה). מבחינתי, ואני חושב שכך צריך להיות מבחינת הציבור, להגיד שמשהו קיים בזמן שאתה יודע שיש סיכוי גדול שהוא לא קיים, זה שקר, אולי פחות חצוף משקר של להגיד על משהו שהוא קיים כשאתה יודע בוודאות שהוא לא קיים, אבל עדיין שקר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |