 |
תודה על הסקירה. זה שיר מעולה שחייב לא מעט לעיבוד המופתי שלו ומרגש בכל פעם - ההתחלה מהוססת כמעט, המאזין נופל שדוד ככל שהשיר עולה ומתגבר עד לקרשצ'נדו, ופעמוני הכנסייה לקראת הסוף מחתימים כל מאזין בעולם הנוצרי על כתב כניעה ללא כל תנאי.
אבל בטוח שהשירה בקליפ המחודש "נפלאה"? לי היא נשמעה קלושה וחיוורת. ואולי זה מפני שצפיתי בקליפ תוך כדי.
אני רוצה לומר מילה על סינמטיקה של צילום שירה בטלוויזיה: ככל שהשנים עוברות ומתרבות תכניות מסוג "הכוכב הבא" ו-the voice ודומותיהן, אופני הצילום שלהן הופכים יותר ויותר מניפולטיביים, ובמידה מסוימת אפילו "פורנוגרפיים". מאיזו בחינה? אם סרט פורנוגרפי מכוון לכך שמרגע מסוים בו (אחרי שהשליח מגיע עם הפיצה), כמעט כל שנייה בסרט תהיה מכוונת להביא את הצופה לשיא של גירוי וריגוש, כך גם בצילום של הופעת הזמרים: תגובות הקהל, אינפלציה של reaction shots, מבטים נרגשים, צופים מוחים דמעה וכולי.
לשם השוואה הנה קליפ הופעה, ואפילו בתכנית הגמר, מתוך כוכב נולד 3, מהתקופה הצנועה שבה עדיין צילמו תכניות כאלה באופן המסורתי של הופעות רוק ופופ:
והנה קליפ מתוך "הקול" 6 - כל כך הרבה תגובות (reaction shots) של שופטים, תרועות קהל שעולות על השיר עצמו (זה אפקט סאונד כמובן ולא תגובת קהל ספונטנית), חיוכים הנהונים ומחיאות כפיים על כל הברה שבוטאה נכונה, וכל זה בקלוז אפים מוגזמים ובמחוות תיאטרליות. אותי זה מכניס למצוקה - כשכל רגע כמעט הוא שיא דרמטי, כבר אין שיא אלא מדמנה של התרגשויות אוטומטיות, והחוויה היא לא של קתרזיס אלא של ריקון חסר נשימה:
(כן, אני יודעת שהם אמורים ללחוץ על הכפתור באמצע השיר. זה חלק מהעניין. גם בכוכב נולד הראו תגובות שופטים באמצע השיר, אבל העסק היה הרבה יותר רגוע סינמטית).
זהו, כל זה כדי לומר, שבקליפ המחודש של הללויה, עקרון הצילום המניפולטיבי הזה מגיע לשיא וולגרי חדש. וזאת בניגוד גמור לאופיו המחושב מאוד של השיר המקורי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש