מה קרה עם ורדה פוקס 698890
כפי שאפשר היה לצפות, כאשר פרשה נתונה לטיפולן של התקשורת ושל הועדה של חה"כ קורן, לא נעשה שום מאמץ מוסמך ואחראי לפזר את החשיכה סביב פרשה זו.
מה שאעדכן כאן, הוא דברים שנחשפו בתקשורת כאשר הדברים היותר חשובים נחשפו דוקא בתקשורת הלא מיין-סטרימית (בלוגרית בפייסבוק).
כפי שאפשר היה לצפות מראש חטיפה לא היתה כאן. פרשת אימוץ קשה היתה.
קודם כל משפחתה הביולוגית של ורדה פוקס לא היו מעולי תימן של שנות ה-‏50 ולפרשה אין קשר עם המעברות ובתי הילדים שם. אמה של ורדה ילידת תימן (האב אינו תימני), תושבת ת"א, היתה ב-‏1950 אם לא נשואה בת 17 שכנראה ילדה ברחוב והובאה לביה"ח הדסה בת"א. היא מסרה שם שם בדוי וכעבור כמה ימים נעלמה.
ע"פ בני המשפחה הביולוגית, האם ברחה כדי לחפש את האב שהיה חייל בצה"ל. לאחר שלא מצאה אותו היא חזרה לביה"ח שם מישהו אמר לה שהילדה מתה וגרש אותה מביה"ח. כעבור כמה חודשים האב והאם נישאו.
הבלוגרית חשפה כי לאחר 4-5 חודשים פורסמה ב-‏3 עיתונים מודעה, מטעם לשכת הסעד של ת"א, על הילדה הנטושה (בהנחה שמדובר באותה ילדה) המזהירה את ההורים, כי אם לא יתייצבו בביה"ח בתוך חודש, הילדה תמסר לאימוץ.
ע"פ דבריה של ורדה פוקס, הוריה סיפרו לה שאימצו את הילדה ממוסד "לאם ולילד" של ויצ"ו בת"א.
כמוכן עפרה מזור, האחות, סיפרה בראיונות, כי לא היה תיק אימוץ.
מה חשוב במידע הזה?
א. אפשר להניח כי ההורים הביולוגיים לא היו קוראי עיתונים כך שסביר שאזהרת הסעד לא הגיעה אליהם. חשיבות ההודעה היא אחרת. אחת הטקטיקות של התנועות לחטיפת ילדי תימן היא להמנע מהאשמות ספציפיות ולטעון שהממסד והציבור האשכנזי חשב שהוא מיטיב עם הילדים החטופים. יש אשכנזים (ובכלל) שקל להם ליפול במלכודת הזו וללכת על "תראו, תבינו, ....". ההודעות האלו שהוצגו בתקשורת מוכיחות כי לא חשוב, מה חשבו האשכנזים על התימנים ולהיפך, היה ידוע בהחלט בזמן אמת, שמסירת ילדים לאימוץ בלא ידיעת הוריהם היא מעשה שלא יעשה.
ב. לא ברור כרגע היכן היתה הילדה במשך ששת החודשים שקדמו לאימוץ. זה לא כל כך חשוב אם היתה בביה"ח הדסה או בבית ויצ"ו. ככל הידוע כעת היא נמסרה ממוסד ויצ"ו, שם עובדות הסעד טפלו בהליך האימוץ כשגרה. אין לכן שום סיבה שלא יהיו תיק וצו אימוץ. אם אין, ברור שהתגלה כאן מקרה של מסירה לא מסודרת ולדעתי גם לא חוקית, של ילד לאימוץ מביה"ח או ממוסד ויצ"ו.
השאלות שהייתי מצפה מתקשורת רצינית להעלות ולטפל הן:
1. האם יש או אין צו אימוץ?
2. ורדה פוקס מחפשת את משפחתה באופן ציבורי, לפחות משנות ה-‏80. מדוע לא פנתה לועדה הממלכתית שחקרה את הפרשה במשך שנים?
3. בשנות ה-‏80 טענה ורדה פוקס, שהוריה המאמצים, ניצולי שואה מגרמניה, שילמו תמורת התינוקת 5000 דולר. הטענה הזו נעלמה במפתיע מן הפרסומים האחרונים. האם פוקס עומדת בטענתה ולמי שולם הכסף? (שהרי ככל הנראה לא מדובר בתהליך אימוץ חשאי)
4. מה הם הקשרים בין המשפחות המעורבות לתנועות למען חטיפת ילדי תימן? (לכאורה לא צריך להיות שום קשר). האם הם מתדרכים את בני המשפחות, מה לומר ומה לא לומר? האם יש להן שליטה על פרסום ממצאי הדנ"א?
למי שתוהה מדוע אני נטפל דוקא לועדת החקירה של הכנסת, חה"כ קורן, אזכיר שחה"כ הזדרזה להופיע במסיבת העיתונאים ולדרוש את הקרדיט על פעילות השוואת הדנ"א של יוצאי תימן. זה שלא כל מאן דהוא יוכל לבוא ולהאשים את מדינת ישראל בפשעים נוראים, זה כנראה הרבה פחות מעניין את חה"כ ועוה"ד נורית קורן. ולראיה הועדה לא חקרה/פרסמה ממצאים משלה בפרשת ורדה פוקס.
מה קרה עם ורדה פוקס 699787
ניתחת מקרה ספציפי. אתה עושה כמו אלו שאתה מאשים-רק הפוך.
מה קרה עם ורדה פוקס 699907
ממש לא. מה לעשות שזה המקרה היחיד שיש.
החברה שעוסקת בהתאמות ה-DNA, דווחה שעד עתה נבדקו למעלה מ-‏1000 זיווגים. נמצאו 3 התאמות. שני המקרים הראשונים היו מקרים ישנים שהיה ידוע מראש שמדובר באימוצים מסובכים ולא בחטיפה או העלמה וללא קשר למעברות של שנות ה-‏50. המקרה השלישי היה מקרה חדש מן התקופה הנכונה, שבו לפי גרסה אחת אין תיק אימוץ ולגרסת ה"חטופה" מדובר באימוץ ממעון הילדים של ויצ"ו בת"א שהטענות על העלמות ילדים ממנו הן בנות 70 שנה.
לו היה מקרה נוסף של התאמה, אתה יכול לסמוך על השרלטנית חסרת האחריות מוועדת הכנסת להפצת שמועות על ילדי תימן, שהדבר היה מתפרסם בכל ערוץ תקשורת שקיים.
מה קרה עם ורדה פוקס 699909
אז עכשיו אנחנו יודעים למה נפרץ האתר של mhheritage - כדי לגלות את המידע על שאר הילדים החטופים שהוסתר שם על ידי האילומינטי.
מה קרה עם ורדה פוקס 699912
חוקרים באונ' וושינגטון פרצו למחשב בעזרת DNA שרצפים שלו שונו.
מה קרה עם ורדה פוקס 699920
יש תוכנה שמעבדת נתונים. הנתונים הגיעו במקרה הזה מ־DNA, אבל נתונים יכולים להגיע באופן כללי מכל מקום. לדוגמה: נתונים של רעידות אדמה, של קווי החוף או מצב החסה בשטחים.

אם התוכנה כתובה כמו שצריך, היא לא אמורה להתרגש מהנתונים שמוכנסים אליה. אם הם לא לגמרי תקינים, צריכים לדחות אותם. אלא מאי, תוכנה לא נכתבת תמיד נכון וקל להניח שהפלט תמיד תקין.

החוקרים מנסים לעורר מודעות לכך שיותר מדי מהתוכנות שעוסקות בתחום כנראה לא בדיוק כתובות כמו שצריך. כל מה שקשור ל־DNA כולל כמות עצומה של נתונים והתוכנות בתחום צריכות להיות יעילות.

יש לציין לשבח את החוקרים שפרסמו אתר עם תוכן מדויק ולא מתלהם. הכותרות המתלהמות לא הגיעו מהם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים