 |
אני בספק אם יש סימוכין להתנסחות, לרהיטות, לתזונה הנכונה ולחוקי התנועה. לגבי שקרים והתלהמות של פוליטיקאים (להבדיל מהבוחרים) נראה לי שיש.
אני לא מנכס לעצמי את הזכות להחליט מיהו שמאלני,ההגדרה של שמאל וימין היא הגדרה די פשוטה, מי שיצטרף לגוש חוסם של השמאל הוא שמאלני, מי שיצטרף לגוש חוסם של הימין הוא ימני, מי שלא יצטרף לאף גוש חוסם וינהל משא ומתן עם שני הצדדים הוא מהמרכז. לא מדובר בחלוקה אידיאולוגית אלא בחלוקה פוליטית.
חנין זועבי היא שמאל, אני לא בטוח שהיא בנתה קריירה שלמה על שקרים ואמירות מתלהמות, אבל כן, אם זה כל מה שהצלחת למצוא זה רק מחזק את הטענה שלי, בעוד שהשקרן מימין עומד בראש המחנה (ובראש הממשלה) ה"שקרנית" משמאל היא פוליטיקאית מהספסלים האחוריים (וגם אם השמאל יקים קואליציה היא לא תהיה אפילו שרה). זה בדיוק המחיר שפוליטיקאים מהשמאל משלמים ופוליטיקאים מהימין לא.
המזרח התיכון הוא לא דמוקרטי ברובו ולכן קשה להגדיר בו מחנות פוליטיים. אם נרחיב את ההגדרה לעולם כולו נגלה שישראל לא יוצאת דופן (=בארה"ב, לפחות בעשור האחרון, הרפובליקאים נוטים לשקר בסיטונאות, ולא לשלם על זה שום מחיר, בעוד שאם הדמוקרטים באים בחשבון על 10 שניות של גמגום) אם כי יש מדינות בהן הסיטואציה הפוכה (בבריטניה השמרנים מתלהמים הרבה פחות הלייבור). אני לא מבין למה זה צריך להפתיע אותי. וויתר מזה, למה זה אמור להיות לי לא נעים. כשציבור הבוחרים לא מעניש את הפוליטיקאים שלו על שקר, הפוליטיקאים שלו שמים לא נמנעים מלשקר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש