 |
|
 |
||
|
||||
 |
ב"אני אוהב אותך לאה" יש כמה דוגמאות טובות לגליס הצביקפיקי הנ"ל - למשל ההברה האחרונה ב"הנה ימים רבים חלפו", והאחרונה ב"כעיני רחל". ובעניין שתי התגובות האחרות שלך, מתחתינו בפתיל: אני כנראה עוד יותר בור ממך בטניס, כי אפילו לא הכרתי את הביטוי "שגיאה לא מחויבת". ותודה גם ממני לאלון נחשוני, שבטוח קראתי פעם את התגובה שלו אבל שכחתי את המושג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בשני המקרים האלה אני לא בטוח שהמליסמה לא מוצדקת - יש לה תפקיד מלודי, וזו אולי שאלה של טעם אם עדיף איתה או בלעדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל במליסמה "אמיתית" זו לא שאלה של טעם אם עדיף איתה או בלעדיה - ברור שעדיף איתה. למשל, אם נחסל את הצליל השני ב"התקווה" - "כו-הול עוד בלבב..." (ועל אחת כמה וכמה אם נחסל את הראשון) - המלודיה תינזק באופן חסר תקנה, בשונה ממה שקורה בשני המקומות שציינתי באאא"ל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |