 |
|
 |
||
|
||||
 |
בוודאי, והרי יש לא מעט שמחליטים להחליף את דתם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני אצל אנשים רבים דת היא חלק מהותי שהוטבע בהם מינקות ומהווה פן חשוב של אישיותם, במידה שקשה לדבר על החלטה שלהם (הרי רוב מכריע מבין המאמינים מאמין בדת של הוריו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לומר אותו דבר כמעט על השתייכות מפלגתית פוליטית, בייחוד כשיש רק שתי מפלגות לבחור ביניהם. וזהירות מהמדרון החלקלק של הסרת אחריות מאנשים על מעשיהם עקב התנאים בהם גדלו וגודלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש הרבה אנשים אצלם ההשתייכות המפלגתית, או העמדות החברתיות-פוליטיות בכלל, חרותים עמוק כל-כך באישיותם עד שהם מהווים חלק בלתי נפרד ממהותם. אין לי נתונים, אבל אני בטוח שהמתאם בין דת ההורים לדת הילדים שלהם חזק הרבה יותר מהמתאם בעמדות פוליטיות. (אני מנסה להבין למה "אין כניסה למוסלמים" נראה לי פסול ולעומתו "אין כניסה לנאצים" סביר בעיני. ואיפה "אין כניסה לאוהדי הפועל תל-אביב" בין שני אלה?) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |