בתשובה לאריק, 01/07/18 13:11
אפליה על רקע פוליטי 700387
אני מניח שחלק מן ההסבר הוא בעיתוי (אחרי פיגועי ספט' 2001). זה לא יכול להיות ההסבר המלא, מפני שהחוק זכה להסכמה מלאה (98 סנאטורים בעד, אחד נגד).
ארה"ב מתיחדת בבעייתיות ובמוזרות של שרותי הביון שלה. על הרקע ההיסטורי של השמירה הקנאית על זכויות הפרט מול השלטון, ארגוני הביון שלה, רובם ככולם נולדו מאוחר ובאופן די מאולתר.
היסודות של ה-FBI כארגון אנטי ריגול הונחו בזמן מלחמת האזרחים. הממשל של לינקולן שכר את סוכנות הבילוש הפרטית של פינקרטון כדי שתלכוד את מרגלי הדרום. ה-CIA הוקם אחרי מלה"ע ה-II על בסיס ארגון שהוקם תוך כדי המלחמה. בארה"ב קיים סבך של בין 10 ל-‏20 ארגוני מודיעין שחלוקת התחומים ביניהם לא תמיד ברורה. התוצאות הן בהתאמה די בעייתיות. יתכן שחוק הפטריוט שקף הסכמה בי-פרטיזנית שהסה"כ של מבוך שירותי המודיעין חלש מדי ביחס לצרכי המדינה. במקביל זה משקף גם חוסר רצון אמריקני לעשות שינויים מבניים במוסדות שלהם (ע"ע האובמהקר).
בתנועת המטוטלת שבין זכויות הפרט לביטחון הציבור, אני לא חושב שיש מצב בו זכויות הפרט יכולות לגבור על צרכי ביטחון הציבור. גל זכויות הפרט של שנות ה-‏60 היה ריאקציה די מאוחרת למקארתיזם. ההתפכחות הציבורית וההבנה שצרכי הביטחון הוגזמו מאד בשנות המקארתיזם היא שאפשרה את גל זכויות הפרט.
בהערת אגב, לא קשורה, קראתי בספר "אש וזעם" שהאיש הראשון והיחיד שהצליח לאחד את כל שירותי המודיעין של ארה"ב היה דונלד טראמפ. הציוצים מן המותן של טראמפ כנגד שרותי המודיעין השונים הצליחו לאחד כנגדו את כל הסגל המקצועי והללו פועלים באופן מתואם כנגדו, ע"י שחרור באופן מבוקר של מידע כנגדו.
אפליה על רקע פוליטי 700389
חשבתי שארגוני הביון דורכים זה לזה על הרגליים רק בסרטים :)

מילת המפתח בפגיעה בזכויות האדם היא תמיד מידתיות. מוסכם שצרכי בטחון הציבור מחייבים פגיעה בזכויות הפרט. השאלה היא תמיד "כמה?"
האמריקאים בדרך כלל לא רוצים לדעת, ע"ע גואנטנמו.
מעניין להסתכל על גל זכויות הפרט של שנות ה 60 כראקציה מאוחרת למקארתיזם. בעצם כל מערכת המושגים של דור הפרחים היתה ראקציה לדור הקודם

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים