בתשובה להפונז, 31/07/18 21:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קנופפלר לא מרטיט לי את המיתרים, מצטער (ואין לי נימוק). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טעמו של אדם כבודו. בגללו אני מנגן בגיטרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם את נופלר (המכונה קנופלר) הצטערתי להשאיר מחוץ לעשיריה שלי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימים אלה ממש הוא מוכר עשרות מהגיטרות שלו במכירה פומבית בלונדון, אם זה מעניין אותך. ושאפו על הקישור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא בטח גם חותם על הגיטרה. גיטרה של נופלר בחתימתו האישית ותלויה בסלון. כן ממש. בגלגול הבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם כזו שגם קלפטון, גילמור, ג'ף בק ואחרים חת מים עליה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי גרוש, כנראה הייתי ללא גרוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
And my radio And my radio says tonight it's gonna freeze
People driving home from the factories There's six lanes of traffic Three lanes moving slow https://youtu.be/D4T0xMLKQqM?si=eG-yYcwMJUw4tGrz https://prasadmodakblog.com/2018/11/11/growth-of-the-... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה בבלוג נהדרת. ואני שמח להשוויץ שזיהיתי מיד לפי המילים, בטרם ראיתי את הכותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה הקטע שהוא שר לאט כמו הנתיבים העמוסים, הזוחלים והעייפים. לו יכולתי כמו ב SimCity 2000 להוסיף לנוסעים המיואשים עוד נתיב או לחבר אותם לעיר אחרת יותר נורמלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדרכים למילותיו של נופלר מובילים למוזיקה אחת והיא כה נהדרת. וגם אם משמעות המילים מבלבלת ורוויה במשמעויות כפולות, הרי שזאת משמעות חלק מהחוויה המוזיקלית הנדירה שהוא העניק לנו. אנחנו עוד נתגעגע למוזיקאים שכאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נופלר מנגן לדילן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הג'וקרמן חביב עלי ומזכיר נשכחות מ-1985. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל דור ודור יש את איש הג׳וקר שיבוא ויציל אותנו מהשטן. מיהו הג׳וקר ומיהו השטן בישראל 2025? (קשה לשפוט את דילן על הטרלול שלו, כי הוא יהודי טוב, כמו לאונרד כהן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האזנה מודרכת עם עומר גפן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה! עלו לאחרונה כמה כתבות לרגל חגיגות ה-40 לאלבום Brothers in Arms, שלדעתי קשרו לו הרבה סופרלטיבים קצת על חשבון האלבומים הראשונים שהיו לא פחות טובים, יש שיאמרו יותר טובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה יותר טובים. האלבום, ׳אחים לנשק׳ הצליח בעיקר בזכות שיר הנושא את האלבום ובמיעוטו בגלל Money for Nothing שמשום מה הצליח איכשהו - אולי בזכות סטינג? - להתחבר לקווים המוזיקלים של הלהקה, למרות שאישית לא התחברתי לחריגה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי Money for Nothing הוא תמונת המראה של Nothing else Matters של מטאליקה. שיר שהוא במוצהר מחוץ לסגנון המוזיקלי המזוהה של הלהקה - בלדה אקוסטית חריגה בנוף הרוק הכבד אצל מטאליקה ושיר "רוק כבד" עם דיסטורשן (ואחד הריפים הנחשבים ביותר בקרב אנשי מטאל) אצל דייר סטרייטס, שמאופיינת בצליל גיטרה נקי שמנוגן באצבעות. (אפילו הגיטרה שקנופלר מנגן שם - גיבסון לס פול - חריגה מהפנדר סטרטוקסטר שהיא זו שנתנה לו את הצליל האופייני ומזוהה שלו). בתור שיר מחוץ-לז'אנר השיר קיבל אהדה רחבה גם מקהל שדייר סטרייטס לא היו כוס הדיסטורשן שלו. זו התיזה שלי. מבחינה אישית הוא בהחלט לא בעשיריה הראשונה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד״נ, ויקי מזכיר ש׳1 Money for Nothing היה הקליפ הראשון שפתח ב-1 באוגוסט 1987 את שידורי תחנת MTV אירופה׳, דבר שתרם להגברת המודעות של השיר. --------- 1 מאחורי הקלעים של "Money for Nothing" 2 השיר "Money for Nothing" של הדייר סטרייטס (Dire Straits), שיצא בשנת 1985, הוא אחד הלהיטים הגדולים והמוכרים ביותר של הלהקה. אבל מה באמת עומד מאחורי המילים והצלילים הקליטים שלו? השיר נכתב מנקודת מבטם של שני עובדים בחנות מוצרי חשמל, שצופים בטלוויזיה ורואים קליפים של אמני רוק. העובדים האלה, עם השקפת עולם די צינית, מקנאים באורח החיים הנוצץ של הכוכבים, במיוחד בהשוואה לעבודת הכפיים שהם עצמם עושים. הם מביעים תסכול מכך שהמוזיקאים "זוכים" לכסף ותהילה על "לא לעשות כלום" (כלומר, לנגן בגיטרה ולשיר), בזמן שהם עצמם עובדים קשה פיזית. מרק נופלר, סולן וגיטריסט הלהקה, קיבל את ההשראה לשיר כשנכנס לחנות מוצרי חשמל בלונדון. שם, הוא שמע שני עובדים מתלוננים ומתבדחים על מה שהם ראו בטלוויזיה – קליפים של אמנים מפורסמים. נופלר, שחשב שהשיחה שלהם מצחיקה ומעניינת, החליט לכתוב את השיר מנקודת מבטם, ואף שילב בו ביטויים וסלנג שהם השתמשו בהם. הטקסט של השיר, שנשמע בהתחלה כמו ביקורת על המוזיקאים, הוא למעשה סאטירה על נקודת המבט המצומצמת והשיפוטית של עובדי החנות. נופלר בעצם מציג דרך השיר את הפער בין תפיסת העולם של אנשי עבודה פשוטים לבין עולם הזוהר של תעשיית המוזיקה. הוא לא באמת מסכים עם הטענות של העובדים, אלא מציג אותן כדי להצחיק ולעורר מחשבה. חשוב לציין שהשיר עורר גם מחלוקת, בעיקר בגלל השימוש במילה "faggot" (כינוי גנאי להומוסקסואלים). נופלר התגונן בטענה שהמילים נאמרו מפי הדמויות שבשיר, ולא שיקפו את דעותיו האישיות. למרות זאת, יש תחנות רדיו שעדיין משמיעות גרסה מצונזרת של השיר. 2 מעובד באמצעות Gemini2.5 Flash PRO |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור על ההשראה לשיר לא מדויק. אולי זה "זוטי דברים" אבל בכל זאת. מויקיפדיה: In 2000, Knopfler appeared on Parkinson on BBC One and explained again where the lyrics originated. According to Knopfler, he was in New York City and had visited an appliance store. At the back of the store was a wall of televisions which were all tuned to MTV. Knopfler said that standing next to him, watching the TVs, there was a male employee, dressed in a baseball cap, work boots, and a checkered shirt, who was delivering boxes. As they were watching MTV, as Knopfler recalled, the man came out with lines such as, "What are those, Hawaiian noises?... That ain't workin'," etc. Knopfler then requested a pen to write some of these lines down, and eventually put them to music.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ראיתי את המידע הזה שהבאת בויקי אנגלית, ברפרוף אמנם, ואז ביקשתי מג׳ימני שיכתוב לי משהו בעניין. טעות שלי שלא טרחתי לאמת את תוכן כתיבתו, במיוחד בפלטפורמות הללו. חשוב תמיד לעדכן בטקסטים של ב״מ את המקור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם אותו עובד קיבל תמלוגים. אני מניח שלא, ותוהה האם היה מגיע לו יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכשהו אני זוכר ששיר הנושא הושמע הרבה פחות מאשר השירים שפתחו את האלבום (במיוחד So far away ו-Your latest trick) אבל הזכרון שלי הוא לא מה שהיה פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך היה גם לזכרוני. So far away יצא לדעתי כסינגל הראשון, ולכן הושמע הרבה. אחריו יצא כמדומני Walk of Life עם קליפ ספורטיבי היתולי. על Money for Nothing שלווה גם הוא בקליפ שנחשב אז מקורי כבר דיברנו. שיר הנושא היותר איטי וכבד תפס תאוצה מאוחר יותר. מה שתרם לזה מן הסתם - ותופעה שכיחה בשירי הלהקה - זה שהוא מאד ארוך, כמעט 7 דקות במהדורת התקליט. אפילו הגרסה המקוצרת שלו - שחותכת בלי בושה את רוב הסולו המסיים, ארוכה יותר משיר נפוץ בתחנות הרדיו של אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאני טועה. כך לפחות מההתרשמות שלי- שיר הנושא היה הלהיט של האלבום בקרב בני גילי. לא שלא אהבתי את היתר, אבל אם הייתי צריך למסור ד״ש ברשת ג׳ לחברה ולבקש שיר, אז באותה תקופה רומנטית, זה היה השיר. זה מזכיר לי ״מצעד המצעדים 1990-1940״ של רשת ג׳ שגרם לי להבין שיש דיפ-סטייט ברשת ג׳ כשהשיר למבדה זכה במקום הראשון1. ------- 1 ״בסוף שנות השמונים גלי צהל יצאו עם אחד המשדרים האייקוניים ביותר שהרדיו הישראלי ידע, "מצעד העשור". הציבור הישראלי ביקש לבחור מרשימה של מאות שירים את השירים האהובים עליו משנות השמונים, בחירה ששוכללה לתכנית רדיו בלתי נשכחת. התכנית שודרה במשך יום שלם בשבת האחרונה של שנות השמונים והשעה האחרונה שלה שודרה במקביל בערוץ 2 הצעיר. ההאזנה לתכנית היתה אדירה והבאז שהיא יצרה היה גדול מאוד. מעבר להצלחה שלה, התכנית הזאת גם סמלה סוג של מפנה במפת הרדיו הישראלי. המוסיקה הלועזית, עד אותה תכנית, היה סוג של מונופול של רשת ג'. נכון, בגלי צהל הרבו לשדר מוסיקה לועזית, אפילו היה להם מצעד משלהם, אבל לכל היה ברור שרשת ג' היא האוטוריטה בתחום הזה. פתאום באו החבר'ה הצעירים מגלי צהל ובמשדר מושקע קבעו לישראלים את מה שרשת ג' בנתה, הם קבעו לציבור מהם להיטי האייטיז הגדולים ביותר. ברשת ג' לקחו את ההצלחה של "מצעד העשור" קשה. קברניטי ועורכי התחנה מרחוב הלני המלכה בירושלים הבינו שגלי צהל הם כבר לא אח קטן ולא מזיק ושלראשונה יש כאן קרב. מאבק על התודעה. זה לא היה מאבק קל. גלי צהל הצטיירה באותם ימים כצעירה, אלטרנטיבית, בועטת ואילו ברשת ג' החלו סימנים של הזדקנות והתפרחות. אייקונות כמו שוש עטרי ובני דודקביץ' פתאום החלו לגרד את גיל ה-40 ושדרנים כמו יוסי סיאס ושמעון פרנס נגסו יותר ויותר בפריים-טיים של התחנה, כשהם משנים אותו מעמוס בפופ בעמוס במוסיקה אוריינטלית. לקחו לרשת ג' כמה שנים עד שהיא התאוששה וחזרה להיות הקול המוביל במוסיקה הלועזית בישראל, אבל ב-1990, בטח אחרי "מצעד העשור", זה נראה עגום. ברשת ג' ניסו למצוא רעיונות שירימו את התחנה והדבר הכי גאוני שהצליחו לחשוב עליו זה ליצור סוג של מצעד נגד ל"מצעד העשור", תכנית שנקראה "מצעד המצעדים". הרעיון היה שאם גלי צהל ניכסה לעצמה את האייטיז, רשת ג' תקח על עצמה את כל ההיסטוריה של המוסיקה הפופולרית. כך, מאזיני התחנה התבקשו לדרג את השירים הגדולים לטעמם מחמישים שנות מוסיקה. מ-1940 עד 1990. הפרוייקט, אותו ערכו העורכים הותיקים של התחנה, גלעד בן ש"ך ודליה הלר, יצר עניין עצום. במשך חודשים השמיעו בתחנה 800 מהלהיטים הגדולים ב-50 השנים האלו והציבור התבקש לבחור. ההשתתפות היתה אדירה. 26 אלף מדרגים היו למצעד ששודר בשבת קיצית בחודש אוגוסט של שנת 90'. המגיש המנוסה דן כנר עשה עבודה מעולה וההאזנה היתה בשמיים. היה נראה שהנה, רשת ג' החזירה את כבודה והמוסיקה הלועזית חזרה הביתה. אז זהו, שלא. המתח הרקיע שחקים כשהלהיטים של אלביס פרסלי, פינק פלוייד, ג'ון לנון והביטלס הושמעו בזה אחר זה ואנשים ניסו לשבור את הראש מה יהיה המקום הראשון. ואז זה הגיע. הרכב צרפתי, שהוציא את להיטו רק שנה קודם לכן, זכה בבכורה. מילא זה היה להיט אייקוני, אבל "Lambada" של להקת Kaoma היה בקיץ 1990 הכי הלהיט של שנה שעברה. כשדן כנר דיווח על השיר במקום הראשון הוא עשה זאת בטון מתנצל. זה לא עזר. הפדיחה היתה גדולה מדי. עשרות אלפי מאזיני רשת ג' קבעו ששיר ריקודים די מעאפן הוא השיר הגדול בהיסטוריה ואם זה השיר הגדול בהיסטוריה של רשת ג', אז מה זה אומר על התחנה? הרעיון לשקם את התדמית של התחנה כמובילה בתחום המוסיקה הלועזית קיבל מכת אגרוף אכזרית. רשת ג' השתינה נגד הרוח. למרות כל הביקורת, חשוב להבין איך הגיעו לתוצאה הזאת. שיטת הדירוגים, של מאזינים שבוחרים את השירים האהובים עליהם באותו הרגע, היתה השיטה ביצירת כל המצעדים בישראל. בסיטואציה של ניסיון בחירה של שירים מ-50 שנים, הלהיט הכי עדני היה הכי מוכר על ידי רוב הציבור והכי חקוק באותו רגע בזיכרון ולכן הוא קיבל את מרב הקולות. אין ספק שאם המצעד היה מתרחש אפילו כמה חודשים אחר כך, "למבדה" לא היה מגרד את צמרת הרשימה, אם הוא בכלל היה נכנס אליה. מה שכן, כמה חודשים אחר כך עלול היה להיות להיט תורן אחר שלוקח את תשומת הלב. הסיטואציה הזאת העלתה שאלה מוסרית קשה. האם עורכי רשת ג' היו צריכים לשנות את התוצאות? דליה הלר סיפרה לי בזמנו שהם חשבו על כך, אבל החליטו לבסוף להיות נאמנים לאמת. חייבים להודות שזה היה מעשה מכובד. חובה גם לציין שמעבר למקום הראשון, רשימת המצעד מסקרנת וטובה וצריך לתת לרשת ג' ולמאזיניה את הקרדיט על זה. ------- רשת ג מגישה-מצעד המצעדים 1990-1940 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהוא היה הלהיט - אחרי ששמעו את כל האלבום ולא רק את הסינגלים. עד היום הוא נחשב אחד השירים הכי אייקוניים של הלהקה, עם קליפ אייקוני גם הוא1 ונכון להיום אני חושב שהוא ושיר הרוק הכבד לעיל הם הכי נחשבים/נצפים/נשמעים מהאלבום. 1 שאומרים שחלקו צולם בירושלים בביקור שלהם בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח כבר קושר כאן. אבל תמיד טוב להזכר ב- Dire Straits in Israel (MTV, 1985) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב מאד להיזכר, וגם מזכיר לי שמהאלבום הנ"ל אני אוהב דוקא את השיר שפתח את הצד השני של התקליט הנ"ל (ואת ההופעה בישראל) - Ride across the river. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו צד שני, זה האלבום הראשון שהוקלט כולו דיגיטלית ויצא על CD בלי לעשות remastering. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Music genres>>Rock Genres | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהדר! אני לא זוכר אם זה דוסקס מעל דפים אלו, אבל עפ"י השמועות, הרוק בדעיכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע ודוסקס כמדומני, אנחנו מבקרים אותו בבית האבות כבר עשור ומשהו... (וגם אתה לא נראה משהו, כמו שאמר לי הרופא בבדיחה ההיא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה לעיתים אם פשוט נגמרו הקומבינציות של גיטרה תופים בס וכמה אקורדים, אז אי אפשר לכתוב מוזיקת רוק חדשה ומקורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרוק מתגלגל. היום הוא יורד, מחר הוא יחזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם שנות ה-70 חוזרות, למשל בילי ג'ואל והאיגלס1, אז אולי גם הרוק ואפילו הג'ז יעשו קמבק. המוזיקה הקלאסית לעומת זאת תישאר כנראה גם בעתיד נחלתם של מעטים. 1 שני שירים שבמקור לא חיבבתי/היכרתי במקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי הלהקות ממש מוצלחות וכיפיות. השמיכות שולטות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם סולו הגיטרה שבאמצע הביצוע של ה-Graystones לשיר של טוטו לא יחזיר את הנוער בהמוניו אל הרוק, או לפחות אל הסמים, אז אני לא יודע מה כן. בצפיה נוספת נראה שהקפדתם על חליצת הנעליים לקראת הנגינה על הפרקט מרמזת שאת ה-LSD הם יאלצו להמשיך להכיר רק מהסיפורים של סבתא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, עכשיו כששמעתי (שוב) את הביצוע בקישור, נשמע לי שהזמרת מזייפת ממש בתווים הראשונים. אבל אולי זה בגלל הסאונד הקראפי של הטלפון הנייד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא דווקא נשמעת לי בסדר. אגב, בחור שקישרתי אליו בעבר שעורך ניתוחים ספקטרליים מן הסוג הנדרש כאן, חסם לצפיה סירטון שלו שעוסק בלהקה. עד כמה שהבנתי, יש טענות שמשהו אצל החבר'ה האלה לא אותנטי (ליפסינק או משהו כזה), ואנשים שצפו בסירטון שלו התחילו להשאיר הערות נבזיות לביצועים של הלהקה. אחרים שהיו בהופעות שלהם אומרים שהכל אותנטי. לי אישית מוזר שחבר'ה כל כך צעירים מגיעים לאיכות כזאת, במיוחד של נגינה וכללית יותר של הפקה. מתי יש להם זמן לעשות שיעורים? אולי הם AI, ואולי אני. שום דבר כבר לא יפתיע אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאוזן שלי הם נשמעים מאוד אותנטיים. הקלידן מתקשה פיזית לעמוד בסטקאטו, הזמרת מנסה לעשות קולות של מבוגרים אבל שומעים שהיא עדיין לא. ואם הוסיפו וגרעו דברים באולפן, בעיני זה לגיטימי לגמרי. המתופף מעולה, גם שומר נהדר על קצב וגם יש לו את הגרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהכי תרם לתחושת האותנטיות שלי הוא הפער בין הנגינה המרשימה (באוזני) של סולו הגיטרה לבין חוסר הפוזה הקיצוני של הנגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסאונד הוא לא מטלפון נייד, אלא מהקלטה (עם מיקס והכל) לתוך תוכנת הקלטה מסודרת. יש הרי אלמנטים שבעליל התווספו אחרי הצילום הבסיסי (סולו הגיטרה וקולות הרקע שרואים, תפקיד קלידים נוסף שלא רואים אבל שומעים). גם אני שומע אי-דיוקים בשירה של הזמרת, לא רק בתווים הראשונים. לא התרשמתי במיוחד מהמתופף. בפרט, התבאסתי מהסאונד הסינתטי של ה''מצילות'' שלו, שהן מצילות אלקטרוניות. גם שאר הקיט הוא אלקטרוני, למרות המראה האקוסטי שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבהרה - התכוונתי לטלפון הנייד שלי, עם הרמקולים המצ'וקמקים, בניגוד לפעם הקודמת ששמעתי עם אוזניות מול מחשב. לא לטלפון הנייד או ציוד אחר של המקליטים. אני שמח שגם אתה שומע קצת מזה, תורם להרגשתי לאור חוסר הבטחון השמיעתי שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הסיבות שבגללם צעירים עושים היום פחות סמים מהעבר ? אולי מבוגרים עושים היום יותר סמים מהצעירים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעידן שבו הצעירים משקשקים מפחד שמא יתפסו אותם משתמשים בכינוי גוף לא נכון, אתה מתפלא שהם לא מכניסים לגוף שלהם חומרים אסורים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי בקישור שאפו׳ הביא הסברים על היפוך המגמה. אז הצעירים היום יותר ׳חכמים׳ מהמבוגרים ? - ׳בעוד ששימוש בסמים בקרב מבוגרים adults Older לרוב פוחת לאחר תקופת הבגרות הצעירה, השימוש בקרב קבוצת הגיל השלישי במגמת עלייה. מקור | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להנחה שלך שיש קורלציה בין חוכמה לאי-שימוש בסמים אין ביסוס רציני. ובטח כשזה לא מנותק ממשתנים אחרים ודרמטיים כמו גיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי באייל פעם על זה שמדור לדור הצעירים נוטים להסתכן פחות ולהיות יותר קונפורמיים. הדור של ההורים שלי חי במערב פרוע יחסית לדור שלי, אבל יחסית לילדים שלי וחבריהם אני וחברי מצטיירים כפורעי חוק בצעירותנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, זה היה הכיוון גם של התגובה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי פשוט הסיקסטיז היו אנומליה, ומאז יש רגרסיה איטית לממוצע? (לא שאפשר ברצינות לדבר על ממוצע כשהמשתנה הוא דורות או עשורים, אבל משהו בכיוון.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת הורי זה לא שנות השישים אלא הארבעים והחמשים. אולי זה עניין מקומי. ימי המחתרות וקום המדינה (השואה ומלחמת העולם בחו"ל). אבל אני חושב שהדור הצעיר היום הוא מאוד קונפורמי בכל קנה מידה, גם בארץ, גם באירופה וגם בדרום קוריאה ובסין. אזהרות הטריגר, לדוגמה, הן סימן לצמר גפן שהדור הזה עטוף בו, ולא היה לאף אחד מהדורות שלפניו. אני חושב שסרטוני האנה ברברה לא היו עוברים היום. מעניין מה בני 10 יחשבו היום על באגס באני, דאפי דאק ווויל אי קויוטי- אם יפרצו בצחוק או בבכי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, פרטים נוספים: בסוף שנות השבעים תחילת השמונים הגיע השימוש בחומרים ממכרים לשיא בקרב בני נוער בארה"ב - בעיקר מריחואנה ואלכוהול אבל גם סיגריות רגילות. אחרי זה היתה ירידה גדולה עד לשנות התשעים, שאז היתה עליה מסויימת, במיוחד בשימוש בקראק/קוקאין, ובסוף אותו עשור החל הגל הראשון של מגיפת האופיואידים1. לאחר מכן המשיכה הירידה עד לרמות הנוכחיות, שהן הנמוכות המתועדות. היו לכך כמובן השפעות חיוביות דרמטיות - למשל בכמות ההרוגים בגילאים הללו בשל נהיגה בשכרות (יותר מ-800 פחות לשנה). חלק מן הירידה לא לגמרי מובן - למשל במדינות בהן היתה לגליזציה. אבל זה מסוג הדברים שהייתי בודק שוב. מגיפת הקורונה, הניבה ירידה נוספת בצריכת חומרים ממכרים, גם כן בניגוד למצופה2. אפילו השימוש באידוי (vaping) צנח. סיבות: לא לגמרי ברור. הטענה היא שהשפעתם של קמפיינים של תודעה, חקיקה ואכיפה היתה מינורית. אני מתקשה להאמין בכך. מה שבעיקר השפיע אלו הן תמורות חברתיות, כלכליות, ונוער ש"הפך חכם יותר" - הפנים את הסכנה מהתבוננות באלו שקדמו לו. זה קשור כנראה גם לירידה במפגשים פרונטליים בין בני נוער (בשל המהפיכה הדיגיטלית), מה שגם מתיישב עם הירידה בהוצאה של רשיונות נהיגה ובקיום יחסי מין בגיל ההתגברות ובאופן כללי ירידה בשני העשורים האחרונים בהתנהגויות המסוכנות בקרב בני נוער בארה"ב. באירופה יש לציין המגמה דומה, אם כי בפיגור קל ובאופן מדורג יותר. מקורות: קלוד + רקע מקצועי 1 היו שלושה. זה הגיע עד ל-100k מתים לשנה בעיקר של בוגרים. למרבה השמחה גם שם נרשמת לאחרונה ירידה גדולה. 2 ולחלק מן הניתוחים שטענו לעליה בשל הנזק הנפשי שגרמו הסגרים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצין משטרה הולנדי מסביר את הירידה אחרי ליגליזציה בכך שהאי חוקיות היתה גורם משיכה אצל בני נוער ''מרדנים'' מרגע שזה הפך להיות מנהג בורגני מותר אבד הקסם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצין המשטרה ההולנדי לא הסביר את הירידה, אלא ניחש הסבר אפשרי. אני הייתי שואל אותו איך ולמה אצל אותם בני נוער פחות "מרדניים" לא קרה תהליך הפוך. אבל אני רוצה להעיר שכמובן שעצם העובדה שיש מתאם שלילי בין לגליזציה לבין פופולאריות אצל בני הנוער ממש לא מעניינת את הרשויות בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדיה - ׳שובר שורות׳ ויתר סדרות הקרטלים הדרום אמריקאיות חידדו את ההבנה שיש סמים שאם נגעת - נסעת עד המוות האכזרי והמשפיל. זה הרס לנוער את החשק ללכת למחוזות הסם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, תהליך חברתי מעניין ולא ברור. נראה לי שמדעי ההתנהגות באמת זקוקים לאיזה ניוטון או דארוין (או ג'פטו ?) כי במצבם הנוכחי קשה מאד לקרוא להם "מדע". לדעתי לא מדברים על הבעיה הזאת מספיק, גם בגלל העצם הרצון להבין מה עובר על אחד המינים היותר מעניינים בפלנטה שלנו וגם מסיבות תועלתניות, כי במקביל לשינויים לטובה בעולם המערבי נמצא גם בעיצומו של גל שינויים חברתיים גרועים מאד, מצד אחד תרבות ה woke וה cancel, ומצד שני התגובה הפסיכית לגמרי לתרבות הזאת, נקרא לה בקצרה "טראמפיזם", שבעצם מאמצת חלק גדול מתרבות הווק לקידום רעיונות מנוגדים. הבוז למושג החמקמק שנקרא "אמת" משותף לשני הזרמים האלה, ואת המחיר של זניחת הרעיון המרכזי שהיה הקטר של הקידמה האנושית כולנו משלמים, ונשלם ברבית גדולה אם לא תימצא הדרך לשינוי תרבותי עמוק שכרגע לא נראה בפתח. מי שמצליחים להנדס את תודעת ההמונים אינם ה"מדענים" וה"מומחים" אלא דווקא שרלטנים מגאלומנים בעלי נטיות דיקטטוריות מאורבן וארדואן ועד ראשי ה-BDS ודומיהם. כשמתגלית אנומליה לא צפויה באחד המדעים האמיתיים, טובי המומחים בתחום עטים עליה מיד במלוא המרץ. כשמתגלית כזאת ב"מדעי" החברה, למשל אותה ירידה בשעור ההתמכרויות בתקופת הקורונה, יש הרגשה שהמומחים מנסים להקטין את חשיבותה ככל האפשר ומסתפקים בהעלאת ניחושים מהתחת, מסיימים כמעט כל מחקר עם "דרושים מחקרים נוספים..." ועושים את הרושם העצוב שהם לא באמת כשירים לטפל בנושא המאד מסובך שנקרא "תרבות אנושית". לו הייתי דיקטטור בנוסח מאו (אני מבקש להפסיק את הצחקוקים האלה מאחור!) הייתי לוקח פיזיקאים מהמעלה הראשונה שמתעסקים עם הממד השלושים ושניים (סבינה היתה עוזרת לי במיון) ושולח אותם לחינוך מחדש, אבל לא כדי שיהפכו לאיכרים אלא כדי שיהפכו למדענים בתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה. אחרי שהחברה תתיצב על משהו בר קימא ניתן יהיה לחזור במלוא התנופה לאותם תחומים מעניינים מאד (אנרגיה אפלה, חומר אפל, חומר טוב וכד') אבל כשתותחי החורבן יורים המוזות יכולות להשתתק לזמן מה. ומי מכם שטרם שומע את תותחי החורבן יורים כדאי שיוציא את המוך מאוזניו כי תוך זמן קצר משפחת בינה מ. תעמוד לפני צומת קריטי שמוליך לאוטופיה או לדיסטופיה, ובדילמת האסיר של אלה שיקבעו לאן פנינו העונש על אי שיתוף פעולה הוא לא מאסר ארוך יותר אלא אבדן החופש לכל העתיד הנראה לעין. דיסכלייזמר: אני מכחיש שכתבתי את ההודעה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. יש לי הרושם שנאורות צצה מדי פעם בהיסטוריה האנושית אבל לא מחזיקה לאורך זמן, ולא בהיקפים גדולים. מרבית האוכלוסיה לאורך כל ההיסטוריה (גם היום) בחרה ברוחות ושדים. סופם של סוקרטס וגלילאו מייצג את יחסה של החברה למי שמתעקש להגיד מה שלא נוח לה לשמוע. צורת ההתארגנות של מדינה ליברל דמוקרטית היא צעירה בשנים. האם תשרוד? כמו שאמר צ'ו אן לי: עוד מוקדם להגיד. שוויון הזכויות לנשים ולשחורים הוא בן דורות בודדים. האם זה שינוי לאורך ציר התקדמות קבוע? קשה לומר. אפילו השינוי שיצרה המגנה כרטה שהוא כבר בן 800 שנה לא הצליח להתפשט על פני כל הגלובוס, ונמצא בשנים האחרונות בנסיגה. לאורך כל ההיסטוריה שכבה דקה של בעלי כח שלטה בהמונים. הניסיון להעביר את הכח הפוליטי לפרולטריון היה מעניין בתאוריה אבל לא שרד במציאות אפילו רגע אחד1. מה שכן ניתן לומר הוא שרמת האלימות בחברה האנושית הולכת ויורדת לאורך ההיסטוריה. אולי זה אפילו אבולוציוני. פרטים פחות אגרסיביים מסתגלים טוב יותר לחיים המודרניים. ככל שעולה גיל ההולדה חלקם של הפחות אגרסיביים גדל ושל האגרסיביים ביותר יורד (כי הם מתים בגיל צעיר במלחמות, בכביש או במלחמת כנופיות ולא מספיקים להעמיד צאצאים כבעבר). אולי זה עניין חברתי כשהפרטים היותר אגרסיביים מחונכים להוציא את האגרסיות שלהם בדרכים אחרות (ספורט, פוליטיקה) ולא באלימות. _______________ 1 יש יוצאי דופן- ארגוני העובדים בחלק ממדינות מערב אירופה שמחזיקים כח פוליטי לא מבוטל, וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל [ויקיפדיה] שהחזיקה כח כלכלי ופוליטי רב במשך ששים שנה והורישה לנו את ההצלחה הסוציאליסטית מהגדולות בעולם- קופות החולים, ואת ועדי העובדים (של המורים, הרכבת, חברת החשמל, התעשיה האווירית וכו') שהצלחתם מוטלת בספק. יש גם הצלחות כלכליות מינוריות בקנה מידה גלובלי של קואופרטיבים, אבל עדיין רוב ההון בעולם מרוכז בידי מעטים, ולא רואים מגמה מובהקת של ירידה במדד ג'יני. אולי אפילו להיפך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו חיים בתקופה הכי מאושרת בהיסטוריה האנושית1, ובמקרה היהודי זה בולט באופן חריג, שכן רק אתמול בשרם הותר כבשר צבאות ואילות השדה. אם כי הטענה שסבלות העבר יכולים להמתיק את סבלות ההווה היא בבחינת ׳נחמת שוטים׳. 1 המלאכים הטובים של טבענו [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשוק המניות ההנחה שהעליות יימשכו לנצח וכל שיא יישבר בעתיד, היא הנחה לא מבוססת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות על בסיס העבר הרחוק והקרוב, ׳שואה 2׳ בעידן החדש לעמנו היא לא שאלה של ׳אם׳ אלא יותר שאלה של ׳מתי׳. רעיונות וטיפים איך מונעים את זה תמיד יתקבלו בברכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Step 1:
replace Netanyahu. The rest is yet to be seen. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא שחקן פעיל במשחק, אז התוצאה לא מעניינת אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוך כדי קריאת ההודעה שלך עלה במוחי כלי חדש בשרות הדיקטטורות של הזמן הקרוב: שליטה על הגישה ל-AI של המוני העם. זה עשוי להיות יותר דרמטי מה- Great Firewall fo China. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת, כמובן, אחת הסכנות הגדולות. כאשר האח הגדול יגייס את משפחת בינה לעבוד בשבילו, כל נתין יוזן בדיוק ב"מידע" שמתאים לו כדי להשתכנע במה שמצפים ממנו, והאווטאר של המנהיג יידע גם איך להגיש את המידע הזה בצורה הכי אפקטיבית שתיתפר עבור כל אחד ואחת כחליפה של Brioni. בניגוד לווינסטון מ-1984, אף אחד לא יצטרך "לנצח את עצמו" כדי לאהוב את האח הגדול, זה יהיה טבעי עבורנו כשם שאמונה דתית טבעית למילארדי אנשים. האפשרות שהאנושות כולה תהיה תחת שלטון דיקטטורי אחד (סין?) אינה מופרכת, ולא צריך מלחמה גרעינית בשביל זה, מספיקה עדיפות מכרעת בתחומי הכלכלה והטכנולוגיה1 כדי להשתלט על העולם "בדרכי נעם", ובניגוד למשטרים אפלים בעבר קשה לראות את המצב הזה לא יישאר יציב לאורך זמן רב מאד. יכולות השרידות של המשטרים באיראן ובקוריאה הצפונית הם כאין וכאפס לעומת יכולות של משטר נתמך בינה מ., בייחוד אם הוא גלובלי. התקווה היחידה היא שמשפחת בינה מ. עצמה תחליט לשים קץ למצב הזה. יהיה נחמד אם יתברר בסוף ש-skynet היא ידידתנו! ____________ 1- מבול ה AI בקוד פתוח שמגיעה מסין האחרון שנתקלתי בו (הוא זה, אבל אם מצמצתי בטח החמצתי את השוס הבא) מעלה אצלי את החשד שעמוק במרתפים הם מחביאים משהו הרבה יותר מתקדם, אבל אני ידוע גם לעצמי כפרנואיד חסר תקנה כך שקמצוץ מלח לא יזיק כאן אלא לבעלי לחץ דם גבוה במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. 550,000$ 2. האלבום הזה כמו מצה מרובעת. אין תחכום, הכל מוכר וידוע. אין תלונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. בגיל 75 הלוואי על כולנו להקליט אלבום, אפילו צפוי ומוכר. זה לא בדיוק הגיל לשבור גיטרות על הבמה (שבינינו, אפילו זה כבר נדוש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. אני אוהב את הצניעות המוזיקלית של הזמר הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |