בתשובה לדב אנשלוביץ, 03/08/18 20:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תיקנתי את הקישור. לא קראתי עדיין את הכל (ובפרט: עדיין לא את ההכרעה). לפי טענות ההגנה שקראתי, ונראה שהן מתארות את מה שקרה, חייטוב אכן דרש במספר מקרים להיפגש עם עורך דין ולא נענה (וגרוע מכך: הוא ביקש לשלוח הודעה לעורך דינו כדי שיגיע למחרת לדיון בבית משפט, אולם ההודעה הזו כלל לא נשלחה לעורך דינו). לכן אתה צודק וזו לא הייתה סתם מניפולציה של המשטרה אלא כפיה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבדיקה שערכת מחזירה אותי למה שכתבתי בתגובה 700888 ומחזקת אותה. נראה לי שהתקשורת לא הפנימה את עצמתה של הקביעה הנחרצת לפיה, בעצם, אין לסחוט מנחקר הודאה ללא שניתנת לו אפשרות להתייעץ עם עורך דין ושאסור לשופטים להרשיע על סמך הודאה כזאת, ולא יצאה בתופים ובמחולות, כפי שהיא יודעת לעשות, וכפי שראוי היה שתעשה במקרה זה. בתי המשפט, ובפרט בית המשפט העליון לא נהגו עד כה לפי כלל זה. ראו למשל את שיר ההלל ל"מלכת הראיות" שמחבר חשין, אחד משופטי העבר המכובדים, שבתוכו, מרוב התלהבות, הוא גם מסלף והופך את הפרוש של הכלל ההילכתי "אין אדם עושה עצמו רשע", בפסק הדין בערעור במקרה אונס ורצח חנית קיקוס. .מלכת הראיות" - כך כונתה לעיתים הודייתו של נאשם בחקירת משטרה. וגם אם לא מלכה-על-כס היא, "נסיכת ראיות" היא, מאותן ראיות ראשונות במלכות. מי כמונו, היושבים לדין יום-יום, יודעים זאת. ומכבר ידענו אף זאת, כי הניסיון וחוכמת-המעשה הם המדריכים אותנו בלכתנו. וכבר לימדנו אחד מן החכמים בקהילתנו - קהילת-המשפטנים - אוליוור וונדל הולמס, כי חיי המשפט לא נעו על מסילת-היגיון אלא על דרך- “The life of the law has not been logic; it has been experience”: Oliver Wendell :הניסיון Common The, Holmes 1) 1881, Boston (Law .ברגיל, אין אדם משים עצמו רשע; קְ רָ א: אין אדם מודה כי עבר עבירה פלונית אלא אם עבר אותה עבירה. חוכמת-הלב לימדה אותנו, שאין אדם עושה עצמו רשע במקום שהוא צדיק. בייחוד אמורים הדברים בחמורות שבעבירות, באותן עבירות השולחות אדם לשנים ארוכות אל בית האסורים. אין זו הנחה משפטית. אין זו חזקה חלוטה. הנחה של שכל-ישר היא, הנחה המייסדת עצמה על טבע האדם. ברור שהודאתו של הנאשם באה אחרי לחץ מבלי שניתנה לו האפשרות להתייעץ קודם עם עורך דין, ולא נראה שזה הפריע לשופטים שכל כך מתלהבים משטות כזאת כמו "מלכת הראיות" לפסוק כנגד ההיגיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ לך לקרוא את הכרעת הדין כדי לראות מהו היחס להודאה שעלולה להיות הודאת שווא. בפרט שמאז הציטוט של חשין התקבל פסק דין יששכרוב [ויקיפדיה]. אבל כדי שיהיה ברור שמדובר על הודאת שווא, מן הראוי שהנאשם יטרח לציין לפחות את זה. מה קרה כאן הוא מקרה נדיר של מי שלא רק הודה הודאת שווא (גם אם מפוקפקת) אלא מסרב בעקביות להגיד שהיא שגויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזה מקרה אתה מתכוון, שבו הנאשם סרב לומר שהיא שגויה גם לאחר שהתייעץ עם עורך דין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה הנוכחי, של חייטוב. „סירב לומר שהיא שגויה גם לאחר שהתייעץ עם עורך דין״ הוא תאור פשטני במקצת. הוא יוצג על ידי עורכי דין מהסנגוריה הציבורית החל מתחילת ההליך המשפטי. הוא דחה ייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית בשל הטריקים של המדובב (והחוקרים) שהצליחו לגרום לו לקוות לקבל סנגור פלילי מוצלח. ממה שהבנתי לאחר שעורך דינו (הוא, כזכור עבריין שישב באותה התקופה בכלא) לא הגיע לדיון הארכת המעצר הוא כנראה התייאש ממנו ואולי אף מכל המערכת והחליט לא לדבר. בראיון ששמעתי זה תורץ כ: „הצליחו לעבוד עלי. כל הכבוד להם. עכשיו בכבוד שלי לשתוק״. בכל מקרה התוצאה היא שהוא סירב להעיד לטובת עצמו בכל הדיונים למרות הפצרות פרקליטיו. עם כל הביזיון של המשטרה והפרקליטות, צריך לתת כאן מילה טובה לסנגוריה הציבורית שהשיגה את הזיכוי (מעברת הרצח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסק דין יששכרוב (שלא בדיוק הספקתי לעמוד על טיבו) ניתן ב 2006. בפרשת זדורוב ניתנה פסיקת העליון ב 2015 ובעצם, הודאת הנאשם אושרה למרות שניתנה מבלי שניתן לנאשם להתייעץ עם עורך דין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר את מלוא השיקולים שעמדו שם אבל הייתה התייחסות מפורשת להלכת יששכרוב בפסק הדין בתיק זדורוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את דעתו של שפטל על "מלכת הראיות" שמעתי לראשונה שלשום בערוץ 20 (09:30). הוא גם מדבר על הכלל ההלכתי "אין אדם משים עצמו רשע", ונותן לו את הפרוש האמתי ולא הופך ומעוות אותו באופן מוזר ומטופש כפי שעשה השופט חשין בפסק הדין שציטטתי. לפני כן לא היה לי שום מושג על ייחסו ל"מלכת הראיות". בהמשך דבריו הוא יורד על כל ה"מוביצ'ים". מאחר שאני לא "מוביץ" אלא "לוביץ", יצאתי ממנו ללא פגע. אגב, לתכנית זו שלחתי שאלה בעקבות תגובה של אריק שבה הוא מראה שחוק כבוד האדם וחירותו מפנה למגילת העצמאות שבה בפרוש מדברים על שוויון (זכויות), ובקשתי הבהרה, אבל (הם מקבלים שם כנראה המון תגובות), לצערי, שאלתי לא נקראה ולא קבלתי תשובה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |