בתשובה לאריק, 15/08/18 19:05
701150
אולי. אז מה? איך זה עונה לבעיה העקרונית? בדרך כלל לא מדובר בדמות ציבורית וריבוי תלונות.

שופטים הם לא קוראי מחשבות. כשיעמדו מול אחד שני אנשים, אחת אומרת "ביקשתי שיפסיק" והשני אומר "היא ביקשה שאמשיך" - ואתה מכריח לבחור - אתה למעשה דורש מהשופט להכריע לפי דעותיו הקדומות על סגנון הלבוש, צורת הדיבור, סטטוס חברתי ושאר מאפיינים לא קשורים. אין ולא יכולים להיות קריטריונים אחרים בכזו סיטואציה.
701154
זו הפשרה שלי, כי אני לא מוכן לנגוע בחזקת החפות.
הרי זה מדרון חלקלק שהפוליטיקאים הנוכחיים שלנו ישמחו להתגלגל בו.
701156
אני לא חושב שזו פשרה. מהסיבות שציינתי ואליהן לא התייחסת, אני חושב שההצעה שלך גרועה ממצב העניינים הנוכחי.

ובכל מקרה חזקת החפות היא ללא ספק עיקרון חשוב, אבל הוא לא העיקרון היחיד ואין בלתו. למערכת החוק והמשפט יש תפקידים אחרים מלבד עשיית צדק, וחשובים לא פחות. אבל בעצם גם הדיון העקרוני הזו לא מעניין ולא רלוונטי בהקשר הנוכחי, כי אין בכלל טעם להעמיד פנים כאילו "חזקת החפות" היא משהו אטומי ומוגדר היטב.

בסופו של דבר הוכחת אשמה אינה הוכחה מתמטית, אלא אוסף של קונבנציות באשר לסוגי הראיות הקבילות ומשקלן, וסף הסבירות הנדרש בכדי להרשיע נאשם. אין בפרוצדורה הזו כללים לגמרי אובייקטיביים החקוקים באבן, ושנינו יכולים להסכים שחזקת החפות היא עיקרון מקודש, ועדיין לא להסכים על המסקנות. הנה, נסה לראות את הדברים כך: חזקת החפות נשמרת; אבל מעתה תלונה על תקיפה מינית תחשב בפני עצמה כראיה חזקה שדי בה לבדה להביא להרשעה.
701168
אני מסכים שהוכחת אשמה היא לא עניין מתמטי. כמו שהצגת יפה זהו אוסף של קונבנציות מהי ראיה קבילה ומה משקלה, ומהו סף הסבירות הנדרש להרשעה.
ההצעה שלי היא להגביר חיצונית את משקלה של עדות המתלוננת, כדי שהיא לבדה תספיק כדי להרשיע את הנאשם. הדבר בא כדי להתגבר על הבעיה המובנית ''להוכיח'' מעשה אונס, משום שהוא נעשה בדרך כלל בנוכחות התוקף והמותקף בלבד ובחדרי חדרים.
אבל זה לא אומר שאני מוכן לוותר על יסודות ההליך ההוגן.
אם תלונה בלבד תספיק להרשעה, בלי לבחון את גרסת הנאשם, הלך על ההליך ההוגן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים