בתשובה לאסף שרעבי, 20/05/02 12:44
חצי תה חצי קפה 70214
הקריבו המקוטב • בתשובה לאסף שרעבי יום ב', 20/5/2002, 13:34
אחת הבעיות היא שהרבה ישראלים/יהודים נמצאים במצב ביניים, בו הם כבר אינם מגדירים עצמם יהודים (ההגמוניה הדתית שאופפת את המושג מוציאה אותם החוצה, כאתאיסטים). וההגדרה הלאומית הישראלית שלהם גם היא אינה מוצקה לחלוטין.
כך שהרבה מאיתנו תקועים באמצע.
חצי תה חצי קפה 70217
אסף שרעבי • בתשובה להקריבו המקוטב יום ב', 20/5/2002, 13:58
ההגמוניה הדתית אולי רואה בחילוני בור, תינוק שנשבה וכו, אבל בשום פנים לא מדירה אותו מהזהות היהודית.
נכון, אמנם, שבשיח היומיומי הדתי נחשב בעיני עצמו כיהודי של ממש, או אחד שיודע מה זה להיות יהודי, אבל עדיין הסולידריות היהודית קיימת.
חצי תה חצי קפה 70218
ערן בילינסקי • בתשובה לאסף שרעבי יום ב', 20/5/2002, 14:00
אני חושב שהקריבו המקוטב התכוון דווקא לתחושה הרווחת בציבור חילוני שנוקט עמדת-נגד, ואפילו ''להכעיס'', מול הממסד הדתי.
חצי תה חצי קפה 70220
אסף שרעבי • בתשובה לערן בילינסקי יום ב', 20/5/2002, 14:05
נדמה לי - ואולי אני טועה - שעמדות ה'להכעיס' נובעות דווקא מרצון לומר 'אתם לא תקבעו לי מה זה להיות יהודי'.
לאותם חילונים כן חשובה הזהות היהודית ולכן הם נאבקים במסגרת גבולות הזהות היהודית.
חצי תה חצי קפה 70222
ערן בילינסקי • בתשובה לאסף שרעבי יום ב', 20/5/2002, 14:09
אבל מה אם אותם אנשים רוצים, במסגרת הרצון לשינוי הגבול, לשנות את הכותרת של הזהות מ"יהודי" ל"ישראלי"?
חצי תה חצי קפה 70224
הקריבו המקוטב • בתשובה לאסף שרעבי יום ב', 20/5/2002, 14:19
מחוץ לעובדה הקימת שהוזכרה של התרסה למול הדת.
יש ויכוח על הפרמטרים שמגדירים את הזהות היהודית בלבושה המודרני.
ולדוגמא ידועה הויכוח מראשית ימי הציונות בין ירושלים ותל אביב למי תהיה ההגמוניה התרבותית בישוב, שכל אחת מהן מיצגת קוטב שונה על הציר שבין הגדרה דתית מלאה (הדימוי האוטופי של ירושלים) לבין הגדרה חילונית-לאומית מלאה (הדימוי האוטופי של תל אביב).
רבים מן החילונים נרתעים מן ה''ניכוס'' של ההגדרה ה''יהודית'' לאלמנטים ומישורים שיש להם אופי דתי.
הסולידריות גם היא דוגמא טובה לענין אפשר לפרש אותה כפאן דתי (כל ישראל ערבים זה לזה) ואפשר לבנות אותה על בסיס גורל משותף (רבים מאיתנו שרתו באותו צבא ועברו חוויות משותפות בעבר וגם בעתיד) ואז היא נהפכת לערך לאומי - חילוני.ואז היא יכולה להכלל בחויה הישראלית.
חלק מן החילונים יראו בה חויה ''חילונית'' במהותה שאינה מזדקקת לתוספת דתית.ואני משער שלגבי חלק מן הדתיים המצב הוא הפוך.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות