בתשובה לצפריר כהן, 23/10/18 1:02
עוד תזכורת 702278
לא מבין מה אתה לא מבין. הואל נא להסביר את עצמך ביתר פירוט.
עוד תזכורת 702297
מה בדיוק אתה למד מהכתבה? האי בנהריים לא היה בריבונות ישראלית לפני הסכם השלום ולכן הפסקת חכירתו מירדן היא אולי חזרה למצב האידאלי שלפני הסכם השלום, כלשונך.

הפסקת חכירת מובלעת צופר אינה דבר נוח במיוחד. אבל יש כמה דברים יותר משמעותיים. לישראל יש, מן הסתם, רווחים גדולים יותר מסחורות שעוברות מירדן לנמל חיפה. לפני הסכם השלום זה כמעט לא היה.

יש גם כמה מיזמים גדולים בקנה (תעלת הימים, צינור גז), אבל כאן צריך לראות אם הם אכן יתממשו.
עוד תזכורת 702298
כל השטחים המוחכרים הוחזקו בידינו טרם הסכם השלום. אני מניח שנעשה איזה שהוא בירור היכן בדיוק עובר הגבול והוחלט שהשטחים האלה הם של הירדנים והם הואילו בטובם להחכירו לנו כדי שנמשיך להחזיק בו, ועכשיו טוב לבם נגמר. לולא ההסכם לא הייתה בכלל מתעוררת בעיה כזאת.
המרוויחה העיקרית מהסכמי השלום היא ירדן. כל מה שאנו מרוויחים ממנו היינו יכולים לקבל, ואף יותר באופן חשאי. למשל, היינו יכולים לאפשר טיסות אזרחיות של מטוסים ירדנים מעל שטחנו, ולדרוש תמורת זה דברים שאנו רוצים בהם. אין צורך להביא כל דבר לידיעת האספסוף הירדני, כי זה רק יוצר רעש ובעיות.
עוד תזכורת 702299
לפני הסכם השלום: נהריים הייתה בריבונות ירדן מאז מלחמת העצמאות. בערבה הגבול לא היה ברור וישראל הצליחה להזיז את הגבול מזרחה בשטחים מסוימים. אבל כאמור: ישראל כל מה שלא מרוויחים מעוד כמה אלפי דונמים (מובלעת צופר: 4,500 דונם, מהם: 1,500 מעובדים) זניח לעומת הרווחים הנוספים במכסים והתועלת מהמסחר עם ירדן.

זה שירדן מרוויחה מהסכם השלום יותר ממה שישראל מרוויחה (לפי ‏1, מאזן הסחר הוא לטובת ירדן) לא אומר שישראל לא מרוויחה.


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים