בתשובה לשוקי שמאל, 04/11/18 19:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא ארז, והניחוש להלן הוא לא יותר מניחוש, אבל אני מנחש שהצטרפות מנהיגי המחנ"צ לקריאה של עמר"ם הביאה להם יותר קולות מאשר הרחיקה. ליתר דיוק הייתי מנחש שההצטרפות הזו היא לא בדיוק במטרה להביא קולות, אלא סוג של ניהול סיכונים אלקטורליים. הסיכון שהשד התימני יצבור עוד תהודה ציבורית, ואז יאמרו "והנה, מי ממשיך להכחיש את שואת התימנים? ברור, האשכנזים ממפאי!" הוא סיכון של ממש. כנגד זאת, הסיכון של הפסד אלקטורט כתוצאה מההצטרפות נראה לי זניח; כמה כמוך יש שבאמת לוקחים את זה קשה? כל זה לא בא להצדיק. אני נוטה בעקבות תגובותיך לחשוב שהם היו צריכים לעשות כאן מעשה קנטיאני, ולהיאבק נגד השד גם מול הסיכון להיפגע אלקטורלית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם זה מעשה קנטיאני או מקייוליסטי. אבל אני לא בטוח שהכתם הנכלולי הזה לא נעלם מעיניהם של בוחרים פוטנציאלים, שלא לדבר על אנשים שממילא נמצאים בצד של המחנ''ץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לדעתי, האנשים שבכלל יודעים על החתימה הזו, הם אנשים שממילא מתעניינים ורגישים לנושא. אני נוטה להניח שהחסידים של עמותות התימנים אינם מצביעי המחנ''צ וקשה לי לראות אותם משתכנעים. ב. אני לא חושב שזה סוד גדול שהגרעין הקשה של מצביעי העבודה הם אשכנזים וותיקי א''י. המפלגה עוברת תהליך של פנייה לקהלים חדשים ולכן גם נבחר גבאי לראש, אעפ''י שאינו אישיות פוליטית מן השורה הראשונה או כריזמטור מצטיין. תהליך כזה, באופן טבעי עולה למפלגה באבדן חלק ממצביעיה המסורתיים. הדבר ההגיוני לעשות במצב שכזה הוא לעשות בקרת נזקים ולהמנע מלעלוב בקבוצת המצביעים המסורתית ובפרט בעלבונות שאינם הכרחיים. מסיבה זו אני רואה במעשה הזה לא רק רפיסות והתרפסות, אלא בעיקר טפשות. ג. ובהמשך לעניין הטפשות, אני לא באמת חושב שהחותמים הנ''ל חתמו לאחר שיקול ומתוך דעה מגובשת בנושא. לדעתי הם עשו זאת בלא אחריות וללא מחשבה, מתוך חוסר הבנה והתעמקות בנושא. נראה לי שזה צריך להשליך על הערכתנו את מידת שיקול הדעת והאחריות שלהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |