702686
ש: מה לגבי המגזר העסקי הישראלי? עד כמה הוא פעיל באפריקה?

ת: חלקו נמצא שם. אחדים עושים עבודה נהדרת, אחרים מוציאים שם רע לישראל.

ש: למה?

ת: כי הם עוסקים בפעילויות לא מיטיבות עם האזרחים, ושליליות בהקשר הישראלי.

ש: מה הם עושים?

ת: סחר בנשק או מהלכים קצרי טווח, אני לא רוצה להגיד את המלה שחיתות.

ש: אבל יש באפריקה שחיתות.

ת: יש שחיתות, זאת אקסיומה. אבל אני נזהר, אני קורא מחקרים על אפריקה, והם מתארים מצב שבו הדימוי של השחיתות מועצם מאוד ומוגזם. יש מדינות שבהן רמת השחיתות גבוהה, לניגריה יהיה לי קשה להיכנס, אני אעשה המון בדיקות לפני, אבל יש מדינות פחות מושחתות, כמו אתיופיה, קניה ורואנדה. הפיתוי לשחיתות גבוה, זה נכון, ברוב המדינות אין מערכת סדורה של מניעת שחיתות. מדי פעם יוצאים בקמפיינים של ביעור שחיתויות. ישראלים גם חטפו מזה. יש ישראלי שיושב בכלא האתיופי, אף אחד לא מצליח לשחרר אותו, לא הנשיא, לא שרת המשפטים שהיתה שם לא מזמן.

ש: הוא שיחד?

ת: זו הטענה נגדו, הוא היה פעיל במדינות אחרות וחשב שגם באתיופיה זה מתנהל ככה. הוא חטף חזק, 15 שנה בכלא. כלומר, קיצורי הדרך נוכחים, החוכמה היא לדעת להיזהר. בלי לעבוד בצורה נקייה ולהסתמך על בסיס של שוחד ושחיתות זה לא בר־קיימא, מתישהו זה ייפסק - ובאלימות. יש הרבה דרכים להימנע משוחד באפריקה, ישראל לא אוכפת את זה מספיק, חבל.

ש: מה צריך לעשות כדי לא להסתבך?

ת: לעבוד עם גופים נקיים עם מוניטין חיובי. יש לא מעט ישראלים שמתנהלים בצורה נכונה וחכמה.

מתוך ראיון מעניין ב-TheMarker עם אמיר סבהט.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים