 |
|
 |
||
|
||||
 |
סופרים כמו גולד כמו קרל סאגאן כמו איזק אסימוב ועוד כמה לא רבים אחרים שיכולים לכתוב בצורה מרתקת ומושכת על המדע הם יקרים מפז. הם , אולי יותר מכל אחד אחר יכולים לעניין ילדים במדע בחשיבה המדעית ובאפשרויותיהם. לרוע המזל דומה שהעולם המדעי בעצמו סובל מטימטום מוחין כרוני ואינו תופס את החשיבות של פופולריזטורים אלה . לאנשים כאלה שמסבירים את המדע לציבור הרחב , במקום להעלות אותם על נס ,בדרך כלל מתיחסים בממסד המדעי בזלזול ובקינאה . קרל סאגאן כאשר ביקש להיבחר למוסד היוקרתי ביותר של עולם המדע בארה"ב ,נדחה. למה ? בגלל קינאתם של עמיתיו בפירסומו המוצדק. עמיתיו העדיפו להישאר בדלת האמות של העולם המדעי ועם מחקרים שמובנים רק לעוד כמה יודעי ח"ן בלבד ולעיתים גם לא להם,ולא לפתוח את הדלת למי שמסוגל להסביר כל זאת לציבור הרחב. . לי זה מזכיר את ההיתאבדות ההמונית של הלמינגים בקוטב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שטרם קראתי מספריו של גולד. לעומת זאת, קראתי את ספריו של דוקינס - הגן האנוכי והשען העיוור. שהראשון מבינהם הוא הספר החשוב ביותר שקראתי מעודי, אבל נניח לזאת כעת. קראתי גם לא מעט ספרי מדע פופולרי, שעסקו גם בפיסיקה, התחום בו התמחתי. התחושה שלי בקוראי חלק מהם היא שלא פעם, מבינים כותביהם, שלא תמיד הינם פיסיקאים, את נושא כתיבתם, באופן טוב יותר, מאשר רוב המדענים העוסקים בתחום (לא אביא דוגמאות!). ברוב המקרים הם אף נסכו בי יותר השראה, רגשית ורעיונית, מאשר הרבה מרצים, מנחים, מאמרים מקצועיים וכן גם מן התנ"כים של התחומים בהם עסקתי. זה נכון גם בתחומים לא מדעיים: הרבה פעמים ל"כותבים על" יש ראייה מקיפה ופרספקטיבית יותר, בנוסף ליכולת התיאור היותר בהירה, מאשר ליוצרים ה"כותבים מתוך". נקודה נוספת שהעלית הוא עניין הזילזול במדען שהפך להיות פופולרי. נתקלתי בזה באקדמיה, כאשר "קיצור תולדות הזמן" הפך להיות רב מכר. קיתונות הזלזול בסביבתי שנשפכו על הספר הפתיעו אותי אז. ציפיתי שהממסד האקדמי דווקא ישמח שקם מקירבו מישהו שיצליח לקרב ציבור כה גדול לנושא כה מורכב וכה רחוק מן האינטואיציה היומיומית של רובנו, דבר שדווקא העלה את הפופולריות של העוסקים בתחום (לפחות במעט הפאבים בהם הסתובבתי אני אז). במקרים כאלו החשד המקנן הוא שהכותב התפשר על איזשהו עומק, איזושהי אמת, בדרך לפופולריות ושעתה, לא שיקולים אקדמיים טהורים הם המדריכים את עשייתו. הרי לא יתכן שהאמת המדעית העמוקה, תעלה בקנה אחד עם האמת ההמונית! ויש גם את הקינאה, קינאתם של אלו מאיתנו שלמרות הישגיהם החשובים, נאלצים הם להסתכל בעינים כלות על כך שבתהילה (ובכסף) זוכה לא תמיד מי שגילה ופיתח, אלא זה שעיקר כשרונו הוא לאסוף ולתאר את שעשינו אנו, אפורי הפנים. נדמה לנו גם, שעתה, לאחר קריאת ספר קליל אחד, כל זב חוטם מדמה שיש לו גישה לאמיתות עמוקות שהבנתן כהוויתן דורשת הקדשת לא פחות מחיים שלמים מן העוסקים בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת מתרחק מהנושא אבל זה קשור: בשנים האחרונות, בזמני הפנוי, אני עוסק בסקר שיטתי של השרון הדרומי - אתרי טבע, נוף והיסטוריה. עבודה מושקעת עם עשרות רבות של סיורי שטח על פני כ-400 אלף דונם, שימוש במפות מנדטוריות לאיתור מבנים היסטוריים, תיעוד מצולם, פגישות עם אנשים שמכירים את האתרים וכו'. בקיצור, שאלתי איזה ד"ר מבר-אילן אם קיימת אפשרות להשתמש בעבודה מקיפה זו לצורך קבלת תואר שני בידיעת הארץ (למרות שהתואר הראשון שלי הוא במחשבים). תגובתו היא שרלוונטית לדיון הזה - רוח הדברים זהה לתגובתך: זה לא מדעי מספיק וכו'. אפשר היה לדעתי לצפות שאנשי הממסד האקדמי יותר יתלהבו מזה שבא אדם שלמד את הכל לבד בזמנו הפנוי ומפרסם מחקר שאיש לא עשה עד היום בהיקף הזה (1050 אתרים כבר נסקרו במרחב מהירקון לנחל אלכסנדר ומהים לאזור ג'לג'וליה - טירה - קלנסואה). הסקר שלי בכל אופן קרוב לסיום ובכוונתי לפרסמו בעוד כמה חודשים. בהזדמנות זו, תושבי האזור שחושבים שיוכלו לסייע במידע על בתי פרדס ובארות בלב השרון, כפר-יונה ועמק חפר (דרומית לנחל אלכסנדר) - מוזמנים לשלוח אי-מייל. גם כאלו שיש להם קשר לגורמים שיוכלו לסייע במימון ההוצאה לאור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשאל עוד אנשי אקדמיה. יש כאלה שהם יותר ממסדיים ויש כאלה שפחות. יש כאלה שמעדיפים מחקר כמותני ויש כאלה שאיכותני. אל תאבד תקווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי כדאי לך לחשוב על מסלול ישיר לדוקטורט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסימוב העיר על כך בעקיפין בסיפורו "The Dead Past", שם מתואר עתיד בו אף מדען לא מעז לפרסם מאמר לפני שהמאמר עובר עריכה וליטוש ע"י כותב מדעי מקצועי, כדי שיהיה נגיש ומובן יותר. בתמורה, במקרים רבים במקום תשלום שמורה לכותבים המדעיים הזכות לפרסם גרסת "מדע פופולרי" של הטקסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שדווקא ''קיצור תולדות הזמן'' מהווה דוגמא מוצלחת ל(מה שאני רואה כ)טעות שלכם. אני חייב להודות שמצאתי את הספר לא מובן (בכל מה שנוגע למה שלא ידעתי לפני קריאתו), למרות שלאחר שלמדתי את החומר, מצאתי שהוא לא כל כך קשה להבנה. רבים מאלה שאני מכיר שקראו אותו, לא הבינו אותו (חלקם לא יודעים אפילו שהם לא הבינו אותו). אני לא מכיר אחד שקרא אותו, והבין אותו, ללא ידע מוקדם. לדעתי, מדובר בשני כישורים לא קשורים. מצד אחד, היכולת לחקור, ומצד השני, היכולת לתאר. לא כל מי שמוכשר במחקר מדעי, יכול לתאר באופן מוצלח וברור את המחקר (או כל מחקר אחר), וההפך. מעטים האנשים שמוכשרים באמת באחד הכישורים, ומעטים עוד יותר אלה שמוכשרים בשניהם. לכן, לא צריך לצפות מהממסד המדעי לשפוט אנשים לפי כישוריהם כסופרים, ולא צריך לצפות מהממסד המו''לי לשפוט סופרי מדע פופולרי לפי הישגיהם המדעיים. לצערי, לא רק שהציפיה הזו קיימת (כמו שעולה מתגובותיכם), אלא שלפעמים היא מתקבלת כמובנת מעליה גם על אנשי הממסדים השונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר ל"קיצור תולדות הזמן": לידיעתך, רבים מן הפיסיקאים העוסקים במתואר בספר זה, ואני בכללם, לא הבינו את כל שנכתב בו. יתכן שזו יכולת ההסבר של הוקינג, יתכן שאלו התרגום והעריכה או אולי זה בגלל שלכל רעיון ישנו איזשהו גבול תחתון ליכולת לפשטו מבלי לחטוא לעיקר מהותו. יתכן שבנושא המרחב-זמן (ולא רק), גבול זה, עדיין נמצא הרבה מעבר ליכולת ההבנה של אלו שלא הוכשרו לכך כראוי במגדל השן. אפשר לשאול כאן גם מהי בעצם תכליתו של ספר מדע פופולרי. ובכן, כלשאר תכולת חלדנו, נראה שגם לספרים אין תכלית, מעבר לזו המיוחסת להם על ידנו. לטעמי, די ביוקרת התחום, קסם היקום והסקרנות ללמוד עוד שספר מד"פ מעורר כדי להצדיק את קיומו. אך יש למד"פ תפקיד נוסף: הוא ניצב בחזית המאבק בשדים הרודפים עדיין את עולמנו, אלו שהדת במרכזם, ואלו הלובשים צורות חביבות וחמקמקות יותר בדמות העידן החדש ואביו - הפוסט-מודרניזם האורבים לפתח הקידמה המדעית והמוסרית שהשגנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני שמח לשמוע שאני לא לבד (טוב, ידעתי את זה קודם, הייתי מופתע לשמוע את ההיפך). 2. לדעתי, מדובר ביכולת ההסבר של הוקינס. ניקח אותי כאדם פשוט מהרחוב, דברים שלא הבנתי כשקראתי הספר, הבנתי ע"י קריאת ספרים אחרים. מכאן שלפחות לפי מקרה המבחן הפרטי שלי, מדובר בכישלון של הסופר. 3. לדעתי, תכליתו של המד"פ (מעבר ללהביא כסף לעוסקים בו), הוא הבאה של תוצאות המחקר המדעי לידיעת הציבור הרחב. התוצאה הבעייתית של הספרים האלה (אלה שלא מסבירים בצורה טובה מספיק), היא בדיוק מה שתיארת, הציבור קורא את "קיצור תולדות הזמן", משוכנע לגמרי שהוא הבין את הכל, ומגיע למסקנות פוסט-מודרניות ו/או עידן חדש מה"הבנה" החדשה שלו. פעמים רבות אפשר לשמוע התיחסות לתורה מדעית ע"י מי שלא הבין אותה, אבל משוכנע שהוא הבין אותה (בגלל קריאת ספר מדע פופולרי לא טוב). למשל תורת המיתרים -> "אלהים הוא הכל, כי כולנו אחד, מלוכדים באהבה אינסופית אי-שם במימד העשירי של תורת-המיתרים" (תגובה 29711) או המודל הסטנדרטי -> "הגלואון נושא את התודעה בטבע" (תגובה 69270) ושאר ההתיחסויות לתורת היחסות (הכל יחסי -> גם המוסר יחסי), הקוונטים (יש אי ודאות -> הכל לא ודאי) וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשר לקנאה, התופעה הזו היא נחלת הכלל. למשל, כל חברה תשמח לשלם משכורת _ענק_ לאיש טכני שיכול להמציא מכשיר, תוכנה, פרוצדורה, תרגיל פיננסי או כל מה שתרצה. את הכסף הגדול, משכורות _עתק_ יעשו אנשי המכירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנ"כים של תחומים? אתה יכול לתת דוגמאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 70472 הינו התגובה לתגובתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדוגמא: http://www.sky-watch.com/books/authors.html חפש שם את המילה bible - ותגיע לספר. עוד אחת: דרך אגב, תגליתי הראשונה בתחום המיתרים היתה הקשר שבין שמות שלושת מחברי ספר זה לצבעי העטיפה. התגובות על כך היו די חלשות, כך שנאלצתי להמשיך ולהתעמק בתחום כדי להגיע להישגים מן הסוג היותר נפוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתך בכל מצב, תמיד, לא יתכן שהאמת המדעית העמוקה תעלה בקנה אחד עם האמת ההמונית? למה? ודרך אגב האם הקביעה הזאת לא עומדת בניגוד להצלחה של רבים מספרי המדע הפופולרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי צריך אולי להוסיף מרכאות - כוונתי היתה לדמות את האופן בו מקצוענים הבזים לספרי מדע פופולרי (בתחומם) שמצליחים מדי מרגישים. אני דווקא מסכים שלא פעם, ואפילו לרוב, הדעה הפופולארית היא גם זו הנכונה מדעית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |