בתשובה לאריק, 06/02/19 13:34
מלכוד 22 704038
רק להקדמה אני חייב לומר שאני מאוד מעריך את נקודת ההשקפה ההומנית שלך לאורך כל הדיונים שקראתי כאן.
אבל...אני אומר מעשים, אתה אומר דעות פוליטיות ואז מכניס את כבוד האדם וחירותו שכמו שאמרתי, אין לחוק הזה שום נגיעה למקרה הסטודנטית, שום זכות אדם או חירות לא נמנעה ממנה. אם מחר לא מכניסים אותי לבריטניה כי אני חושב שארץ ישראל השלמה היא משהו משהו (אני לא) אז אני חוזר לביתי, למשפחתי ולפרנסתי.

אלא אם כן, פירוש חוק האדם וחירותו הופך לכל כך מעורפל, כל כך כוללני וכל כך נזיל עד שפליט מזה רעב על רפסודה גר בכפיפה אחת עם סטודנטית שבעה, פעילת ארגון אלים הקורא להשמיד את המקום אליו על דלתו היא דופקת. ההחלטה של בג"צ בעניינה היא אחת ההזויות שקראתי מעולם, אני מאמין לך, מתוך הדמות המצטיירת מהתגובות שלך, שאתה באמת חושב שהיא עשתה טעות פעם, ועכשיו כבר ממש לא ועצם בקשתה ללמוד בישראל וכו' ואתה בסך הכל אופטימי ומאמין בהזדמנות שנייה. זכותה של הממשלה לא להאמין לאור הפעילות בעבר ולקבוע את מדיניותה - אם לא מדובר בסתירה של זכות אדם בסיסית, אל לבג"צ להתערב.
כל המדינות המערביות מונעות כניסה של מבקרים אם היו מעורבים בפעילות פלילית או פעילות בעייתית שנים רבות אחורה, למה פעילות נגד מדינת ישראל בארגון בו חברים פעילי טרור רשמיים לא נחשבת למעשה אלא לדעות פוליטיות לדעתך?

וזה מחזיר אותנו לטענה המקורית שלי בגין המהירות היתרה של בג"ץ להתערב במדיניות ממשלה. הרי כל פעולה ממשלתית, במשרד החינוך ומשרד הבטחון נוגעת לזכויות אדם, כשממסים אותי פוגעים לי בזכות הקניין וכשלא מפתחים את התחבורה הציבורית פוגעים בחירותי - בדיוק כמו שפגעו בגברת קאסם. אז אם הכל נוגע לכבוד האדם וחירותו, ואם הכל שפיט אז אפשר לבטל את הממשלה והבחירות, לקבוע מערכת פקידותית עם יועצים משפטיים ומלאכי השרת בבג"צ יובילו את הדרך.

כבר אמרתי שיש לנו את אחת מהמערכות המשפטיות הכי מתקדמות בכל הנוגע לזכויות אדם ואני גאה בכך אבל כשמתייחסים לסטודנטית מרופדת באותה צורה כמו לפליט מוכה גורל בסופו של דבר מי שיסבול מכך זה הפליט ולאחר מכן אבדן האמון במערכת.
מלכוד 22 704041
אני חוזר כאן על מה שכתבתי כבר בתגובה קודמת: לארה אל קאסם הגיעה לארץ עם ויזה. כשהיא נחתה כאן הוויזה הזו בוטלה. זוהי החלטה שבסמכות משרד הפנים, אבל החוק מאפשר לערער עליה (כי לא רצוי לסמוך על החלטה שרירותית של פקיד בשעה שלוש בלילה בשדה תעופה נידח). היא ערערה לבית הדין לעררים. בקשתה נדחתה שם. היא ערערה על ההחלטה לבית דין מחוזי. בקשתה נדחתה שוב. ואז היא הגישה בקשה לערער לבית המשפט העליון (לא בשבתו כבג"צ), בקשתה התקבלה, וערעורה שם התקבל.

אין כאן התערבות מוזרה של בג״צ בהחלטת שר הפנים (גם ההתערבות הישירה של שר הפנים כאן לא הייתה שגרתית. אם כי כלל לא חריגה מסמכות. לפי החוק הסמכות הזו מוענקת לשר הפנים שמאציל אותה לפי נהלי המשרד לפקידים שונים במשרדו או ברשויות ממשלתיות שונות).
מלכוד 22 704051
ואני אומר שויזה היא לא נגעתיבאדומסופכדורהארץ ואחזור על מה שכתבתי בתגובה קודמת שכל תהליך הערר הוא מקובל, מבורך וחיוני עד ההגעה לשערי בג''ץ - שם בג''ץ היה צריך להיות מספיק מאופק ואחראי ולדחות את העתירה מאחר ולא מדובר כאן על פגיעה בחוק כבוד האדם וחירותו ואין לו עילה להתערב במדיניות הממשלה.
מלכוד 22 704052
אבל מדובר היה על בית המשפט העליון: ולא בשבתו כבג"צ, אלא כערכאת ערעור מעל בית המשפט המחוזי.
מלכוד 22 704076
מתנצל על הטעות, ברור. כאמור, מערכת ערעורים זה טוב, זה לא אומר שכל ערעור חייב להתקבל. לא אחזור כאן על אותה נקודה עקרונית בפעם הרביעית.
מלכוד 22 704056
תודה!

נראה לי שהעמדות שלנו די קרובות ורציתי לברר מה בתגובה 703986 לא מתיישב עם עמדותיך. אני חושב ששר הפנים פעל במסגרת תפקידו ובית המשפט שפט כחוק. נכון שחופש הביטוי לא מופיע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אבל הוא ערך של המדינה כמדינה דמוקרטית עוד לפניו, מ- 1953.
כשמונעים כניסה ממישהו לארץ והוא מערער על כך השאלה היא למה פסלו את כניסתו? אם התשובה לא מספקת אין סיבה למנוע את כניסתו. דעות פוליטיות הן לא תשובה טובה. חברות בארגון חרם היא כן, יש על זה חוק. בית המשפט קבע שהתשובה לא מספקת. כנראה שהמדינה לא עשתה עבודה מספיק טובה לשכנע אותו.

אבל מקרה לארה קאסם הוא עוד דוגמה עבורי עד כמה כל השיח הציבורי בארץ עוסק בימין-שמאל המדיני בטחוני ומטאטא את הנושאים האזרחיים-חברתיים מתחת לשטיח. כמה כותרות על סטודנטית שלא הורשתה להכנס לארץ!
אף אחד לא חושב שהיא תתרוצץ עם חגורת נפץ עליה, ואף אחד לא חושב שהיא ציונית דגולה. שר הפנים מילא את תפקידו ובית המשפט מילא את תפקידו. שניהם לא עשו את זה על הצד הטוב ביותר לדעתי. אז מה?
שר התחבורה, לעומת זאת, הרג עשרות אנשים מדי שנה כשמנע מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לתפקד, מספר ניידות התנועה צנח, וכמות ההרוגים בכבישים הבינעירוניים המריאה. וראה זה פלא- כשמספר הניידות חזר לעלות בשנה האחרונה גם כמות ההרוגים ירדה. כותרות ראשיות? הצחקת אותי.
מלכוד 22 704077
שוב, מסכים אתך על חשיבות הערך אבל לא מסכים על הפרשנות. כמו שאמרתי, אין מדיניות ממשלה שלא פוגעת בצורה זו או אחרת בזכויות הפרט - אין דבר כזה. בכל פעם תמצא מישהו שלא מסכים עם הנימוקים של מדיניות הממשלה אז האם אתה מציע שכל פעולה של הממשלה תיבחן בעליון מעצם פגיעתה באדם כלשהו? איפה אתה מותח את הגבול? ושוב, עכשיו גם אתה חוזר על המנטרה של 'דעות פוליטיות' - זה לא היה הנימוק.

לגבי החלק השני. אני רק אומר שאני מסכים עם עיקרי הדברים, אין מדינה דמוקרטית שגובה חובות כל כך גבוהים ממגזר ספציפי מהאוכלוסייה שלה ובתמורה מחזירה מעט מאוד זכויות אזרחיות או אפילו אכפתיות. מבלי לבטל את המציאות המדכאת הזו ישראל עדיין נמצאת תחת איום קיומי ומערכת גלובלית חזקה מאוד בעלת אינטרסים שונים דואגת שהאיום הזה אולי לא יתממש אבל גם לא יעלם, אי אפשר להתעלם מהאתגרים שהמצב הזה מעמיד את ישראל והישראלים, במיוחד בכל מה שקשור לשמירה על צלם אנוש במאבק.
מלכוד 22 704078
אני לא מותח את הגבול, בית המשפט מותח אותו. במקרים רבים (כולל בפס''ד המזרחי המפורסם) קבע בית המשפט שהפגיעה בזכויות האדם מוצדקת.
פסיקות בג''ץ מלאות בדברי הסבר של השופטים שאפשר להבין מתוכם היטב איפה עובר הגבול מבחינתם.
מלכוד 22 704101
נכון, ואני מתייחס מלכתחילה לבעייתיות של מיקום מתיחת הקו. זו הפעם השנייה שאנחנו משלימים את המעגל הזה, אם אנחנו לא מסכימים על הרעיון הבסיסי שלרשות השופטת אסור להתערב בעבודת המבצעת למעט מקרים של מתן סעד דחוף לאזרח או פגיעה קיצונית בזכויות האדם הבסיסיות של אדם באשר הוא אדם וכל עוד אנחנו לא יכולים להסכים על העובדות שלא מדובר כאן ברדיפה על סמך דעות אלא על סמך מעשים, אין לי רעיון איך לפרוץ אותו.
מלכוד 22 704106
אנחנו לא מסכימים על הרעיון הבסיסי. כמעט מסכימים, אבל לא. ראשית זה לא רק סעד לאזרח אלא לכל אדם. לדוגמה: המסתננים. הגבילו את חירותם ובית המשפט הורה לשחרר אותם. שנית, זו לא חייבת להיות פגיעה קיצונית. מספיק שהיא לא מידתית או לא לתכלית ראויה. עד כאן לעניין בג"ץ בכלל.
לעניין הספציפי של לארה אל קאסם: מישהו צריך להחליט האם הרשות המבצעת פעלה באופן סביר או לא. תפקיד הביקורת הזה הוטל על בית המשפט. אני חושב שלא יכול להיות שתתן לו את תפקיד המבקר ולא תתן לו אוטונומיה לבקר. אתה חושב שכן. כלומר- שתפקידו של בית המשפט לבקר את סבירות החלטות הרשות המבצעת, אבל שהוא לא יקבע מה סביר ומה לא. אתה תקבע.
למרות שגם דעתי לא כל כך נוחה מהתערבות בית המשפט בהחלטת שר הפנים במקרה הזה אני חושב שהם קובעים, ולא אני.

לעניין העובדות: אם הגברת אל קאסם היתה ממשיכה להיות פעילה בארגון תומך חרם לא היתה שום בעיה, אבל כמו שאמרתי קודם- בית המשפט קבע, ואני מסכים איתו, שהסעיף בחוק מנוסח בלשון הווה, ומטרת החוק אינה להעניש מי שהיה פעיל בחרם נגד ישראל בעבר.
אז אם אתה מדבר על מעשים בעבר- הם לא רלבנטיים כל עוד בית המשפט השתכנע שהעותרת שינתה את דרכיה. אם על מעשים בהווה- פרט והסבר, כי המדינה לא הצליחה להראות לבית המשפט בדל ראיה לכך. אם על מעשים בעתיד- את אלה צריך לנחש מתוך ההתנהגות הנוכחית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים