בתשובה לkozmo5449@gmail.com, 27/03/19 21:40
מלכוד 22 705062
אני רוצה להתעכב על הסעיף האחרון שלך.
בג"ץ הוא ליברלי במהותו- מסכים.
אבל אני חושב שבג"ץ הוא ליברלי במהותו כי המדינה משתדלת להיות ליברלית במהותה למרות שהיא מדינת לאום. כל המתח בין "יהודית" ל"דמוקרטית" הוא מתח בין שמרנות לבין ליברליזם.
הכרזת העצמאות, הטקסט המכונן של המדינה וטיוטת החוקה שלה, היא נר לרגליו של בג"ץ. הצהרת העקרונות בהכרזת העצמאות היא שהמדינה שואפת להיות ליברלית עד הגבול האפשרי במסגרת היותה מדינת לאום.
מדינת ישראל "תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; ותִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת."
מגילת האומות המאוחדות- הצ'ארטר, כתב האמנה של האו"ם, שמשמש כחוקה שלו, מציינת את כבוד האדם וזכויותיו היסודיות כאחד היעדים הראשיים (העקרונות) להם שואף הארגון ובכך היא מסמך ליברלי במהותו‏1.

לכן אני לא מסכים איתך שמקומם של הקודים של בג"ץ הם בפוליטיקה ולא בבית המשפט. הוא בחר צד- כן, הוא מחויב לכך במהותו. מטרת יסוד של בג"ץ היא להגן על האזרח נגד שרירות לבו של השלטון. זה מוסד ליברלי בהגדרתו.
ובג"ץ של היום הולך על ביצים יותר מאשר בג"ץ של שנות החמישים. השופט אגרנט, בבג"ץ קול העם, קבע לחופש הביטוי מעמד עליון מבלי שהיה לו חוק להסתמך עליו, ואפילו מבלי שהוא מופיע במפורש במגילת העצמאות!
ובג"ץ של היום, גם זה של השופט ברק, שקיבל מהכנסת כלי חזק בדמות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נזהר הרבה יותר. אני אהיה מופתע אם בג"ץ יעז לשנות מילה אחת בחוק הלאום.
_____________
1 לא מצאתי תרגום של הצ'ארטר של האו"ם לעברית. טל וירדן?
מלכוד 22 705063
1 לעומת זאת, ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (מדצמבר 1948) תורגמה למעל 500 שפות:
מלכוד 22 705065
אח, כמה אני אוהב את העברית הישנה והמליצית.
מלכוד 22 705100
האם בעברית הישנה והמליצית היתה קיימת המלה "הכרזש"?
מלכוד 22 705068
כי המדינה משתדלת להיות ליברלית במהותה"

מי משתדל ? המדינה או אזרחיה ? האם היו בחירות על כך ? היה איזה משאל עם לאחרונה מה העם רוצה היום ! ולא לפני 70 שנה

"יהודית" ל"דמוקרטית" הוא מתח בין שמרנות לבין ליברליזם

אנחנו שוב חוזרים לאותה נקודה. בדיוק כמו ששטראוס כתב לפני 50 שנה , לאחר שהוחלט שיהדות זה שמרנות אז ברור שדמוקרטיה זה ליברליזם . אבל זה לא ככה, ממש לא . ליברליזם ושמרנות שניהם יונקים את אותה דמוקרטיה שאמורה איכשהו להגן עליהם. אנשי הליברליזם מנכסים לעצמם את הדמוקרטיה ? עם כל הכבוד , כבר הוסבר שהשמרנות היא הדמוקרטיה הנכונה והליברליזם כחוט השערה בינו לבין הקומוניזם.

בית המשפט העליון בחר צד . והצד הוא ליברליזם אשר שואף לכפות אוניברסליזם והומוגניות במסווה של מונחים נאורים כגון - צדק ומוסר , ופרוגרסיביות כוחנית על כל מי שרק מבקש לעצמו רגע של מחשבה. זהו בית המשפט העליון אשר בעצם רוצה לעלות עם D9 על כל מי שטוען הפוך.

המוסד הזה - בית דין גבוה לצדק - המריא לרקיעים אשר לא היו שייכים לו. דינו להתבטל למורת רוחם של אנשי השמאל שאוחזים בו בקרנות המזבח אשר אש זרה בוערת בו.

ראה את תגובתי לארז הליברל תגובה 705038 אשר כולה מבוססת על דבריו של שטראוס למעט העובדה המצערת שזה נכתב בסגנוני הוולגרי והבהמי - לנוחיותך אני מביא אותה שוב כאן ‏1
==================

1 נניח לצורך העניין שארז הוא ליברל מתון וקוזמו הוא שמרן מתון - לכאורה אין הבדל בין קוזמו לארז. אפילו יש להם מכנה משותף: שניהם מסתמכים על הדמוקרטיה הליברלית שבה יש בחירות וזכויות אדם. שניהם גם מתנגדים בכל תוקף לקומוניזם . אבל ארז למרות שהוא מתנגד לקומוניזם ולדרך שהקומוניזם נוקט הרי שהוא מסכים עם המטרה הסופית של הקומוניזם. המטרה ברורה ונהירה לו : חברה אוניברסלית והומוגנית,נטולת מעמדות .

אבל גם ארז מבין שאי אפשר לבקש עולם אוניברסלי,אז לפחות הוא מסתפק באיחוד האירופאי בתקווה שישראל תהיה חלק ממנה .הואיל וישראל לא באירופה, אז לפחות האיחוד הערבי או משהו ממשפחת העמים. להיות קשור למישהו למשהו . לא להיות לבד, זה מתסכל אותו לחשוב שישראל היא לבד. הוא גם מתעב את הברקזיט ואם זה היה תלוי בו הוא היה מבטל את משאל העם בבריטניה לאלתר. גם בישראל הוא מבקש להחיל את כללי האוניברסליות וההומגניות , לדידו הערבי הישראלי, הערבי שגר בעזה ,המתסנן, האריתראי, הסודני והיהודי צריכים ללמוד ביחד,לאכול ביחד,לחיות ביחד, הכל ביחד, כי רק ביחד הוא מרגיש יחד.

קוזמו השמרן לעומתו טוען שזה לא אפשרי ולא רצוי ולא בא לו טוב כל הקטע ההומוגני הזה. אצלו יהודי זה יהודי וערבי זה ערבי, ואת המסתנן צריך בכלל להעיף מכאן במטוס הראשון. למה ? כי הוא טוען שלערבי יש הייחודיות שלו וליהודי יש הייחודיות שלו, והמסתנן סתם נדחף לכאן ושיעוף.

ארז הליברל רוצה אוניברסיליזם שזה בעצם אימפריאליזם הנושק לנקודה הפשיסטית . קוזמו השמרן אשר מתעב את האימפריאליזם - והחזיר את סיני בגודל פי 3 מישראל,את עזה, יריחו , ועוד - מתחנן לשקט, לבדלנות. קוזמו להזכיר הוא לא הומוגני. הוא סתם שמרן פשיסטן שלא מאמין באוניברסליות.

הליברל כועס על השמרן שהוא חשדן שלא רוצה שינויים. השמרן טוען : למה לשנות כל דבר ? למה להביא טרוריסטים מטוניס עם טונות של נשק - למה לתת להם רובים ? במי הם רוצים לירות ? בתושבי רמאללה שלא רוצים את ההומוגניות או ביהודים שלא רוצים את האוניברסליות ?

ארז הליברל דורש שינוי ! כאן ועכשיו !מבחינתו כל שינוי הוא לטובה , רק להיות פרוגרסיבי ומתקדם . רק לא לעמוד. להתקדם חברים ! אין זמן ההיסטוריה רוצה שינוי. מי שעומד הוא הססן,חשדן,שמרן וזאת מהות השמרן - הניגוד לחירות לסובלנות לליברליזם .

וככה זה עובד היום בשמאל הישראלי והעולמי :

חינוך שמרני ? - זה ניגוד לחינוך הליברלי
מחשבה שמרנית ? זה הניגוד למחשבה והגות ליברלית.
אתה מצביע לימין ? אתה מצביע נגד הליברליזם החירות והאושר ושמחת החיים,הירוק,השמים הכחולים,גן העדן.
אתה מצביע לימין קיצוני ? אתה היטלר ומוסיליני !!
יש לך תובנות ימניות ? אתה איש צר אופקים , לא ליברלי לא פרוגרסיבי, פרימטיבי, חשוך,שפל, רע, שונא את השלום ,שונא את הבריות ,גזען,קטן, נמוך קומה,נמוך מצח, מנוול, חובב מלחמות , מקדש את המוות, את השחור . הלוואי ותמות.

"לא דרושה היכרות נרחבת עם החיים הפוליטים כדי לראות שקשה בייחוד ליהודי לא אורתודוקסי לאמץ עמדה ביקורתית כלפי הליברליזם .אפילו יהודים שמרנים מבחנה פוליטית נראים לעתים כשהם סרים למרותם של מובילי דיעה' ,יהודים בני זמננו אשר בשום אופן אין לתאר אותם כשמרנים מבחינה פוליטית .מצב ענינים זה מניע אותנו לשאול את השאלות האלו :
באיזה מידה היהדות היא אחד משורשי הליברליזם ?
האם היהודים מחויבים על פי מורשתם או על פי האינטרס העצמי שלהם להיות ליברלים ?
האם הליברליזם ידידותי בהכרח ליהודים וליהדות ?
האם המדינה הליברלית יכולה לטעון שפתרה את הבעיה היהודית ? " ‏2
מלכוד 22 705082
משאל עם על שינוי הערכים של המדינה? אתה צוחק?
גם על הכרזת העצמאות לא היה משאל עם. היא נוסחה על ידי "האליטות".

היהדות לא חייבת להיות שמרנית, אבל בגרסותיה בישראל היא כן.

אני מסכים שהשמאל הפרוגרסיבי בעולם ובארץ הפך לאנטי ליברלי, אבל אני לא מבין איך אתה מכניס לשם את שופטי בג"ץ. פרוגרסיביים? אני מזכיר לך את פסיקותיהם בעניין שמירת השבת. לא אוניברסליות ולא הומוגניות.

>> דינו להתבטל
ויש לך הצעה ליברלית טובה להחליף אותו? אני מזכיר לך שתפקידו העיקרי של בג"ץ הוא לתת לאזרחים זכות עמידה כאשר הם חושבים שהשלטון גרם להם עוול. אתה רוצה שהשלטון ימנה את מי שיחליט על זה?

קראתי את תגובתך לארז במקור, ואני לא נמצא בצד של ארז. אז תענה לי ולא לו. מה אתה אומר על השופט אגרנט? גם הוא היה שמאלן מסריח?
אני חוזר על העמדות שלי מהדיון עם האלמוני תגובה 704450(שתקף אותן מהצד השני, אני חושב, כי לא ירדתי לסוף דעתו):
האבות המייסדים של המדינה הקימו אותה מתוך סט ערכים מסוים, שקיבל ביטוי בהכרזת העצמאות.
אנחנו- גם האזרחים וגם המדינה- מחויבים חובה מוסרית לקיים את אותם ערכים.
הערכים הללו הם ערכים ליברליים, אבל הם כפופים למסגרת של מדינת לאום לעם היהודי.

אם הפסיקות של בית המשפט לא מוצאות חן בעיניך אתה לא מחליף את בית המשפט. זה כל כך קשה להבין?
מלכוד 22 705084
ראשית - משאלי עם על ערכים - רעיון מצוין !

כמו הביטוי D9 כך הביטוי - להתבטל . כבר דובר על זה לא אחת , ורצוי מאוד שכאשר בית משפט מבקש לחנך את העם היושב בציון שיביע את דעתו ולא יתן צו או החלטות שמכניסות אותו בנעלי המחוקק ו/או האלוהים . מאחר והוא לא מסוגל להתאפק אז צריך לשנות את השיטה . להזכירך - את שיטת הבחירות שינו בישראל , כך גם במקרה זה. בא ונשנה את השיטה.

לגבי הגנות על הפרט מפני אימת השלטון - גם השמרן וגם הליברל מבקשים להגביל את כוחו של הממשל.

אנחנו לא מחליפים את בית המשפט ! לא טענו זאת . כל מה שנטען שיש פונקציות שבית משפט העליון לא יכול לדון בהם. תפקיד בית המשפט העליון החדש יהיה רק לדון בערעורים על פסיקות של בית המשפט המחוזי . יש להקים בתי משפט מיוחדים לנושאים אחרים אשר יוכרעו במשאלי עם על מה ולמה וכמה.

אני רוצה להדגיש את דעתי - אני חושב שמחלות הילדות של ישראל היו מחלות קשות מנשוא. ישראל חייבת להשתנות אם היא לא רוצה להשאר נכה ומשותקת.
מלכוד 22 705085
משאלי עם רעיון לא מי יודע מה.
תראה מה קרה לבריטניה עם הברקזיט: העם החליט! (ברוב של 52%-48%: 53%-47% באנגליה וווילס, ובסקוטלנד 38%-62% להשאר)
ועכשיו היא נשארה נכה ומשותקת. לא לבלוע ולא להקיא.
מלכוד 22 705092
(סתם הערת ביניים) יש עשרות מדינות שקיימו בהצלחה משאלי עם. גם בבריטניה היו כמה משאלי עם שהצליחו. הבעיות עם הברקסית הן לא הבחירה במשאל עם כדרך לקבל החלטות (אלא בתזמון של משאל העם, בשאלה שנשאלה במשאל העם, בכשל המנהיגותי של קמרון, מיי וקורבין, בשיטת הבחירות לפרלמנט, בפוליטיקאים ציניים ושטחיים, בכשלים מבניים באיחוד האירופי ועוד) ובהתאמה, נראה לי שהדרך לצאת מהשיתוק תהיה במשאל עם.
מלכוד 22 705094
על משאלי עם אני יכול לומר: פני הדור כפני הכלב. שהכלב רץ לפני אדוניו וכביכול מוביל אותו, אבל אם אדוניו פנה לדרך אחרת, הכלב שב על עקבותיו, הולך בעקבות אדוניו ושוב רץ לפניו‏1. כשהמנהיגים לא מובילים את העם אלא מובלים על ידו, ורק מציגים את עצמם כמובילים, אז פני הדור כפני הכלב.
לדעתי מנהיגים בשיטה של דמוקרטיה ייצוגית לא אמורים להשאיר את ההחלטה לעם. הם נבחרו כדי להחליט עבור העם. הם לא אמורים לבדוק מה העם רוצה אלא מה העם צריך. מה שהעם רוצה עלול להשתנות מהיום למחר, אבל מה שהעם צריך המנהיג מחליט. אם העם לא מבסוט מהתוצאות של ההחלטות שלו הוא מחליף אותו במישהו שיקבל החלטות טובות יותר, ואם הוא מבסוט הוא נותן לו עוד קדנציה.
ובנושאים שנויים במחלוקת כמו ההתנתקות של בריטניה מה עוזר משאל עם? אם יש רוב ברור לאחד הצדדים אין בו צורך, ואם זה פיפטי פיפטי אין בו טעם. הרי 2-3 אחוזים מהאנשים יכולים לשנות את דעתם כל יום בעקבות אירוע מקרי, וכמו שאמרת- התזמון קובע, השאלה קובעת וכו'.
אני מסכים איתך שהיה כאן כשל מנהיגותי, אבל לטעמי הכשל המנהיגותי היה בעצם ההליכה למשאל עם. בדיוק בשביל דברים כאלה צריך מנהיג שיחליט ויבצע. תמיד יהיו מי שיסכימו ומי שיתנגדו. אפילו אם 51% יתנגדו, אז מה? המנהיג נבחר לא כדי לעקוב אחר מצב הרוח של העם. מנהיג טוב כמובן שסוחף אחריו את העם ומביא לכך שיהיה רוב גדול שיתוך בהחלטותיו בדיעבד, אבל פעמים רבות הוא מתחיל מעמדה שעמדתו לא פופולרית.תגובה 702379
_______________
1 תודה לאביר הקרנפים תגובה 649460
מלכוד 22 705110
בדמוקרטיה, הריבונות צריכה להיות של האזרחים ונציגי הציבור אמורים לייצג את הציבור (כמו ששמם רומז). התפיסה של האזרחים ככלבים ושל ה''מנהיגים'' כאדונים היא אנטי דמוקרטית במהותה (ומאד מתאימה לאביר הקרנפים).

נציגינו לא נבחרו כדי להחליט עבורנו, הם נבחרו על מנת לממש את ההחלטות שלנו. תחשוב על יחסים בין עורך דין ללקוח או בין מנכ''ל לדירקטוריון, בין נהג מונית לנוסע, בין ספר למסופר...

משאל העם הספציפי הזה לא עזר, מהסיבות שנתתי למעלה, אבל להסיק מזה לגבי כל משאלי העם זה לא הסקת מסקנות נכונה. יש חוקים מאד ברורים לאיך לבצע משאל עם מוצלח, הברקסיט עבר על רובם, ולכן נכשל.
מלכוד 22 705111
מכיוון שאביר הקרנפים נחסם מלהגיב, יהיה ראוי שלא תתימר לדבר בשמו. בעיקר כשזה נעשה אך ורק לצורך ההשמצה.
מלכוד 22 705128
אני לא מתיימר לדבר בשם אף אחד, ובטח שלא להשמיץ אף אחד.

אבל גם אם כן, אני לא חושב שמי שאחראי לזה יכול ללמד אותי משהו על איך ראוי להתנהג...
מלכוד 22 705129
>> בדמוקרטיה, הריבונות צריכה להיות של האזרחים ונציגי הציבור אמורים לייצג את הציבור

וזה מה שהם עושים. אנחנו בוחרים נציגים שייצגו אותנו ויחליטו במקומנו. שידאגו שהמסים שאנחנו משלמים ילכו למקומות הנכונים כדי שאנחנו נהנה משירותים טובים: בטחון, בריאות, חינוך וכיו"ב. שייצגו אותנו בקונפליקטים עם מדינות אחרות. שיחוקקו חוקים שיסדירו את החיים שלנו, ושיבטלו חוקים לא טובים.
האזרחים לא אמורים להחליט במקום המנהיג. האם היה צריך לעשות משאל עם על ביטול פרויקט הלביא? על שינוי שיעורי מסים? על יציאה למלחמה?

פספסת את המשל: כאשר המנהיגים מובילים את הדרך כמו כלבים- מסתכלים לאן שהציבור פונה ורצים להוביל לאותו כיוון - אז פני הדור כפני הכלב. זה לא הופך את המצב הרצוי למצב שהאזרחים הם כלבים. זו קפיצה לוגית מוזרה מצדך.

האנלוגיות שלך לא טובות. היחס שצריך לדבר עליו הוא לא היחס בין הדירטוריון למנכ"ל אלא היחס בין הדירקטוריון לבעלי המניות. הדירקטורים הם הנציגים של בעלי המניות והמנכ"ל הוא לא נציג של אף אחד. אסיפת בעלי המניות מבטאת את רצונם הישיר של בעלי המניות. בחברה ציבורית הדברים שמובאים לאישור בעלי המניות אינם קשורים לניהול החברה. בשוטף- מינוי דירקטורים (בחירות) ובאופן מיוחד- שינוי מבנה הבעלות בחברה כמו מיזוג.
יש לי אנלוגיה יותר טובה -
מועדון כדורגל שנשלט בידי מועדון האוהדים שלו ממנה מאמן. מה עדיף בעיניך- שהמאמן יעשה מה שרוב האוהדים רוצים או שיעשה מה שהוא חושב שצריך כדי שהקבוצה תצליח?
מלכוד 22 705131
"האם היה צריך לעשות משאל עם על ביטול פרויקט הלביא? על שינוי שיעורי מסים? על יציאה למלחמה?" לא, לא ולא. יש, כאמור, החלטות שמתאימות למשאל עם ויש החלטות שפחות מתאימות. החלטות שדורשות התעמקות בפרטים טכניים החלטות שדורשות תגובה מיידית או החלטות שעמדו בלב מערכת הבחירות לא מתאימות למשאל עם. החלטות עקרוניות שמפלגות את המערכת הפוליטית באופן לא מסורתי מתאימות למשאל עם. בישראל, למשל, סביר (לדעתי) לעשות משעל עם על היחס לסמים קלים או לזונות. בשוויץ, מדינה עם מסורת של משאלי עם, היו ב-‏2018 משאלים על ביטול אגרת הטלוויזיה והרדיו, על חוק ההימורים, ועל עידוד גידול אוכל ידידותי לחיות (ועוד הרבה).
מלכוד 22 705150
בזמנו, כתבתי לך שיש לדמוקרטיה שורשים עמוקים ורחבים יותר מאשר היענות לרצונו של האלקטורט. התחמקתי מלענות מהם אותם שורשים רק משום שהבנתי מה התהום שרובצת בין דעותינו וכמה קשה יהיה להסביר את עמדתי.
תגובה זו שלך, מאפשרת לי גם להדגיש את עומק הבדלי הדעות ולרמוז על הכיוון שלי.
אריק כבר ענה על הדברים שכתבת, ולכן אדגים ואתיחס רק למשפטים הראשונים.
"בדמוקרטיה, הריבונות צריכה להיות של האזרחים" - כן, אבל מה זו ריבונות? לתפיסתי האזרחים ריבוניים לבחור את מנהיגיהם ולא להכתיב להם את דרכם.
"נציגי הציבור אמורים לייצג את הציבור (כמו ששמם רומז)" - זה טיעון ריק. ואם היית משתמש במינוח נבחרי הציבור, משהו היה משתנה?
"התפיסה של האזרחים ככלבים ושל ה"מנהיגים" כאדונים היא אנטי דמוקרטית במהותה" - אז זהו שלא.
אני חייב להודות שאני קצת מרמה בשימוש במילה דמוקרטיה. הדמוקרטיה היא רק אחת מצורות השלטון וככל הנראה הפחות גרועה מביניהם. כאשר אני מדבר על שורשים עמוקים, אני מכוון למהות השלטון עצמו.
בני האדם, הם יצורים חברתיים ומטבעם שהם חיים בלהקות שלאורך ההיסטוריה הלכו וגדלו כל הזמן. הטבע הזה מתבטא במנגנון בחירת זכר האלפא של הלהקה (לאו דוקא זכר במובן המגדרי). יש לנו היסטוריה,החתמה, גנטיקה, או איך שתרצה לקרוא לכך, של בחירת נבחרי הקבוצה שצריכים להוביל אותה. אין בכך משום צדק אתי או ערובה להצלחה. זה פשוט ביטוי של העובדה, שסוסים רבים יכולים למשוך עגלה אבל רק עגלון אחד.
לכן, אני סבור שהצורך לקיים הבטחות לאלקטורט והדרישה לתמיכה ציבורית מתמשכת, היא רק שכבה דקה ומאוחרת של התרבות הציוילזציונית המשוכה על משהו קדמון ועמוק בהרבה.
אני לא חושב שמשאלי עם הם כלי מנדטורי בדמוקרטיה. אני רואה בהם בעיקר כלי פוליטי. כאשר המנהיג רוצה לעשות מהלך הנהגתי כלשהו שאין לו מספיק תמיכה פוליטית והוא סבור שהוא יכול לנצח במשאל עם, אזי זה כלי בארגז הכלים שלו.
משאלי עם כאלו אינם זהים למשאלי העם בשוויץ. בשוויץ, שיטת משאלי העם היא שריד של הדמוקרטיה הישירה ביוון העתיקה. אם בוחרים בשיטה זו, ובכלל מאמינים שנציגי הציבור הם אך ורק שלוחים לצורך מילוי רצונו של הציבור, מדוע לא לחזור למקורות ולבחור את הנבחרים בהגרלה מבין כלל הציבור?
בחירתם של נציגי ציבור כמו אורן חזן, היא טענה אחת רצינית נגד מה שכתבתי עד כה. השאלה היא האם בחירת אורן חזן היא תקלה של המנגנון הדמוקרטי או מאפיין שלו? התשובה שלי היא שזו מלאכה קלה מדי לעסוק בח"כ המוקיון הנ"ל. האם בחירתו של טראמפ היא אות ומופת לחוסר התוחלת של המהלך הדמוקרטי כולו או שמא מדובר במשהו שהוא חלק אינטגרלי של המנגנון? האם בחירתו של טראמפ לא היתה תגובה על זמן ארוך מדי של מנהיגות לא דוברת אמת שעשתה לעצמה עבודה קלה מדי והסתפקה בשירות צרכיהם של חוגים צרים מדי?
גם הכלבים הם יצורים חברתיים ודוקא אצלם מעמד מנהיגי הלהקה פחות מודגש. אנו קרובים יותר לזן אחר של בע"ח. ככאלו דוקא הצטיינו ברתימת המשאבים של כלל הלהקה למיצוי רצונותיו של המנהיג ונראה שהגענו הרבה יותר רחוק מאשר הכלבים.
מלכוד 22 705152
כמוזיקת רקע לקריאת התגובה שלך אני ממליץ על Animals של פינק פלויד.
מלכוד 22 705156
״לתפיסתי האזרחים ריבוניים לבחור את מנהיגיהם ולא להכתיב להם את דרכם.״ - אני חולק עליך, לדעתי בחירת המנהיגים היא הדרך (או אחת הדרכים) של האזרחים להכתיב לנבחריהם את דרכם.

״ואם היית משתמש במינוח נבחרי הציבור, משהו היה משתנה?״ תן לי לנסות... בדמוקרטיה נבחרי הציבור אמורים להיות נציגיו ותפקידם הוא לייצג את הציבור. לא, אני לא חושב שמשהו השתנה, אני לא חושב שזה טיעון ריק.

״... יש לנו היסטוריה,החתמה, גנטיקה, או איך שתרצה לקרוא לכך...״ הצלחנו להתעלות מעל הגנטיקה בהרבה דברים, אנחנו חיים הרבה יותר ממה שאנחנ ואמורים לחיות, אנחנו חיים ביבשות בהן בכלל לא הינו אמורים לחיות, אנחנו לובשים בגדים, משתמשים בכלים, יש לנו שפה, הצלחנו להגיע לירח... וכן, בין השאר מצאנו דרכים לא אלימות לפתור אי הסכמות.

״אני לא חושב שמשאלי עם הם כלי מנדטורי בדמוקרטיה״ גם אני לא, זה איש קש.

״... בשוויץ, שיטת משאלי העם היא ...״ שוייץ היא לא המדינה היחידה שעורכת משאלי עם, היא פשוט הדוגמא המובהקת ביותר. יש משאלי עם מוצלחים בהרבה מדינות אחרות.

״מדוע לא לחזור למקורות ולבחור את הנבחרים בהגרלה מבין כלל הציבור?״ (לא שזה רעיון רע בהכרח, אבל) הטיעון שלך, אם אני מבין נכון, הוא שביוון העתיקה היו משאלי עם והגרלות, אז מכאן כל מי שרוצה משאל עם רוצה להיות בדיוק כמו יוון העתיקה, ולכן גם רוצה הגרלות? באמת?

״בחירתם של נציגי ציבור כמו אורן חזן...״ משאלי עם לא יפתרו את הבעיה הזאת.
מלכוד 22 705159
בסדר. יש בינינו מחלוקת בסיסית. בעיניי ריבונות השלטון הדמוקרטי נובעת מבחירתו הדמוקרטית. אצלך השלטון כלל אינו ריבוני. הוא שלוחו של הציבור לצורך מילוי רצון הציבור ואם אינו ממלא אחר הבטחותיו לבוחר, כלל אינו ריבוני לשלוט. יש כאן הבדל דגשים: אצלי הדגש הוא על הזכות לבחור. אצלך הדגש הוא על מימוש רצון הבוחר.
את עניין אורן חזן פספסת לגמרי. זהו טיעון רטורי נגד עמדתי שלי ובעד שלך. לאורן חזן, כפי הנראה אין שום כישורים לשלוט ועצם בחירת הבדרן העממי הזה לכנסת, מטילה ספק בהנחה שחה"כ מוכשרים לחוקק נניח, יותר מאשר כלל ההמון (שזה קיצור של כלל ציבור הבוחרים). בודאי שאין קשר למשאלי עם. אז מה? ניסיתי לחזק את התזה של חובת השלטון למשילות.
באשר למשאלי עם. אחזור על הטיעון שלי: יש הבדל מהותי בין משאלי העם בבריטניה למשאלי העם בשוויץ. בבריטניה משאלי העם הם כלי לגיטימי בארגז הכלים של השלטון. (לאו דוקא כדי לודא את רצון הציבור. הרי אפשר לעשות סקרים ולנהוג ע"פ תוצאותיהם). משאלי העם בשוויץ הם מימוש של הדמוקרטיה ע"פ תפיסתך. אם מהות הדמוקרטיה היא עשיית רצון ההמון, אזי המשאלים הם הדמוקרטיה עצמה.
במובן זה של דמוקרטיה ישירה, הלכו ביוון העתיקה רק צעד אחד נוסף. נבחרי הציבור באתונה נבחרו פעם בשנה אאז"ן, בהגרלה מתוך כלל הבוחרים. זהו מימוש נוסף של תפיסת הדמוקרטיה שלך (המטרה העליונה היא מימוש רצון הבוחרים). לשיטתך אכן יש חשיבות פחותה לכישורי הנבחרים שכן תפקידם מצטמצם למימוש רצון שולחיהם.
ביוון העתיקה לא היו משאלי עם. לא היה בהם צורך. כל החלטה של אסיפת הנבחרים שלהם היתה משאל עם. מה שכן היה זה הצבעות על גירוש והחרמה של אישים כאלו ואחרים, מעין בחירות פתע.
מדוע השיטה הזו כשלה? היו לכך יותר מסיבה אחת. הייתי ממצה את מה שקרה במטבע הלשון טבע האדם.
אני מניח שגם לשיטתך, אסיפת הנבחרים צריכה להיות מורכבת מאנשים בעלי כישורים שמעבר לממוצע של בוחריהם. ולו יהיו אלו הכישורים למלא את רצון בוחריהם בלבד. מטבע הדברים, אסיפה של אנשים כאלו, מעצם טבעם, לא תסכים להיות חותמת גומי של רצון הציבור, אלא תהיה מחוייבת ותדרוש להנהיג ולהוביל מהלכים ע"פ צרכי השעה, גם בניגוד לרחשי ליבו של ההמון (משילות בלשון הפוליטיקה).
דמוקרטיה מן הסוג שלך מובילה להדלדלות החומר במרחב השלטון וממלאת את אסיפת הנבחרים באנשים חסרי יזמה ובינוניים ומטה ופקידים ע"פ טבעם.
תאא לעצמך שמהלכי ישראל מול מדינת החמאס היו נקבעים ע"י סקרי יום שלישי בתקשורת.
אתה לא חייב להיות בעד הגרלות, אבל הגרלות הן אופציה לגיטימית מתוך השקפת העולם הדמוקרטית שלך. להשקפתי, הם אבסורד, המדגיש את התקווה שנבחרי העם יהיו לא רק נציגי הציבור אלא גם נבחרים, קצת מורמים מעם, האמורים להמהיג מקדימה ולא מאחורה.
מלכוד 22 705189
הבנתי את עניין אורן חזן, רק שאני חושב שזה לא באמת יעזור לטיעון שלי (אחרי הכל, מישהו בחר באורן חזן).

יש הבדל בין סוגי משאלי העם השונים במדינות השונות, אבל הטענה שלי היא הרבה יותר פשוטה (משאל עם הוא דבר לגיטימי).

לגבי ''מדוע השיטה הזו כשלה'' זה לא נראה לי רלוונטי, אתונה לא הייתה דמוקרטיה בשום צורה שבה אנחנו מגדירים היום דמוקרטיה. בסופו של דבר אתונה החזיקה מעמד די הרבה זמן, ונפלה בסוף יחד עם כמעט כל הפוליסים היווניים עם כל שיטות המשטר השונות שלהם.

''אני מניח שגם לשיטתך, אסיפת הנבחרים צריכה להיות מורכבת מאנשים בעלי כישורים שמעבר לממוצע של בוחריהם'' זה תלוי בצורת השלטון בכלל ובשאלות שעומדות בפני אסיפת הנבחרים בפרט.

את מהלכי ישראל מול החמאס קובעת הממשלה ולא אסיפת הנבחרים. אני חושב שאתה נופל לאותו כשל אליו נפל אריק, החלטות שונות מתקבלות בפורומים שונים, ככה זה היום ואף אחד לא מדבר על לשנות את זה.
מלכוד 22 705195
אני מסכים (וכבר כתבתי זאת) שמשאלי עם הם עניין לגיטימי. הטענה שאני מנסה למכור היא שמשטר יכול להיות דמוקרטי לעילא ולעילא בלי משאלי עם בכלל.
לגבי הדמוקרטיה הישירה של אתונה, למיטב ידיעתי העובדות הן שונות.
א. מה שאתה כנראה מסתמך עליו, ידוע היטב. הדמוקרטיה של סולון באתונה לא היתה אוניברסלית (פחות מרבע מאוכלוסיית העיר היו זכאים להיבחר). אך האוניברסליות היא רק אחת מן ההיבטים של דמוקרטיה. עיון למשל בנאומו של פריקלס מתקופת מלחמת הפלופונסוס מגלה בבהירות שכבר בדמוקרטיה האתונאית היו כמה מן היסודות המרכזיים של הדמוקרטיה המודרנית. אני רוצה להתנצל מראש שאני כביכול שם דברים בפיך, אבל כוונתי היא להסביר את עמדתי השונה ולא להתנשא או לבטל את דבריך חלילה. אני רואה בעמדתך השקפה המניחה שהדמוקרטיה בת זמננו נולדה במהפכה הצרפתית או האמריקאית והיא מעין חידוש של העת החדשה שאין לו שורשים בעבר. אני רואה את תולדות הדמוקרטיה כחוט המתמשך מן הפרהיסטוריה, עובר באתונה של פריקלס, ברפובליקה הרומאית, ברפובליקות הימי-בינמיות של פירנצה וונציה ובתולדות מאבקי הכוחות של הפארלמנט הבריטי. אף אחד מן המשטרים הללו לא היה דמוקרטי ע''פ הכללים שאתה נוקט. כולם הותירו עקבות משמעותיים בדמוקרטיה כפי שהיא מוכרת לנו היום.
ב. הדמוקרטיה האתונאית קרסה כמעט מייד. אסיפת הנבחרים לא תפקדה מן ההתחלה. אנשים בעלי מעמד שהוגרלו לשבת באסיפה שלמו לכל מיני בטלנים ומלחכי פנכה שישבו במקומם באסיפה, מכיון שהחלטותיה לא היו אפקטיביות. השלטון באתונה היה למעשה בידי אוליגארכים אוטוקרטיים ששלטו באמצעות סיעותיהם באסיפה. כמעט מייד אח''כ הדמוקרטיה האתונאית הוכרעה צבאית ע''י האוליגרכיה הפרוטו-נאצית של ספארטה. המפלה של אתונה נגרמה ע''י הרפתקאה צבאית של אחד מאותם אוליגרכים (אלקיביאדס) בסיציליה, אבל אולי גם בשל הץעמולה הסמויה שניהלו אקדמאים אריסטוקראטיים כמו אפלטון בעד ספארטה. כל זה קרה הרבה זמן לפני כיבוש יוון ע''י המקדונים או הרומאים.
באשר להפרדה השלטונית בין רשות מחוקקת למבצעת, גם זה ידוע היטב. העניין הוא שבדמוקרטיה שלנו הרשות המבצעת מבססת את הלגיטימיות שלה על הרשות המחוקקת. זה לא דבר מקרי שכמעט כל שרי הממשלה וסגניהם הם חברי כנסת בעברם.הממשלה (אולי הקבינט כאשר טורחים לכנס אותו) מנהלים את מדיניות הממשלה, אבל הם תלויים בתמיכת הכנסת. אלמלא מבקר הממשלה לענייני ביטחון השר בנט היה נסמך על סמוטריץ וחבריו בכנסת, רוה''מ היה מוצא את הדרך להעיף אותו לאו''ם או לשגרירות באלבניה. הכנסת בישראל אינה רק מועצת מחוקקים ולהבדיל מארה''ב עצם קיומה של הממשלה תלוי בתמיכת הכנסת בכל רגע ורגע. אקט הבחירה של הכנסת הוא בעצם גם אקט הבחירה של הממשלה
יותר קשר מזה לא תוכל למצוא. בקיצור יכלתי לומר שהממשלה שואבת את ריבונותה מן הכנסת. וההעברה הזו אינה חד פעמית אלא מתקיימת לאורך כל תקופת הכהונה.
מלכוד 22 705196
כדי לא להתפס סתם בטעות היסטורית, אני רואה לנכון להבהיר כי אלקיביאדס האוליגארך האתונאי לא נהל את המשלחת הצבאית הכושלת לסיציליה, אלא רק יזם אותה. עוד לפני שהמסע יצא לדרכו, אלקיביאדס הודח וגורש מאתונה בידי יריביו, באמצעות משאל העם היווני הידוע כ''החרסה''.
את ההרפתקה הצבאית אישרו יריביו של אלקיביאדס שהדיחו אותו והתנגדו לכל העניין. הם גם שנשאו אח''כ בתוצאות הכישלון הזה, כאשר אתונה נותרה ללא כח יבשתי מספיק ונאלצה להכנע.
אני מספר זאת, כדי להדגים עד כמה הדמוקרטיה האתונאית היתה עשירה בסממנים המאפיינים את הדמוקרטיה בת זמננו.
מלכוד 22 705221
בהחלט, משטר יכול להיות דמוקרטי בלי משאלי עם.

שורשי הדמוקרטיה בהחלט נמצאים ביוון העתיקה (ומכאן השם) כמו גם, במידה פחותה, ברומא, בפרס, בצפון אפריקה, במזרח התיכון, ובצפון אירופה. אבל, אלה לא היו משטרים דמוקרטים. גם הדמוקרטיות הראשונות בארה"ב אחרי המהפכה ובבריטניה לא היו דמוקרטיות במובן המודרני של המילה. את אלה אתה יכול למצוא רק אחרי הענקת זכות הבחירה לנשים.

"...העניין הוא שבדמוקרטיה שלנו הרשות המבצעת מבססת את הלגיטימיות שלה על הרשות המחוקקת..." נו, זה בגלל שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, ברור ששינוי השיטה יחייב מעבר ל.. ובכן... לשיטה אחרת.
מלכוד 22 705229
בשנותיה הראשונות של ארה"ב, רק בעלי אדמה יכלו להצביע. כשוושינגטון נבחר, לפחות מ 10% מהאוכלוסיה היו זכויות הצבעה. רק סמוך למלחמת האזרחים קיבלו כל הלבנים זכויות הצבעה, לא נשים כמובן. בעזרת התחכמות משפטית, לאינדיאנים לא היתה זכות הצבעה שבסוף ניתנה להם רק אחרי מלחה"ע 2.
מלכוד 22 705197
ניטפוק: אורן חזן נבחר ישירות על ידי כ־5000(?) חברי מרכז ליכוד למקום שבאותו הזמן נראה ככל הנראה לא ראלי או ספק ראלי. רשימת הליכוד נבחרה על ידי בוחרים לכנסת.
מלכוד 22 705163
אגב, נבחרי העם, אני רוצה לשקוע לרגע בספקולציה גמורה. מסכת ההשפלות והגרירה בבוץ שמעביר הפרלמנט הבריטי את רוה''מ תרזה מיי יכולה להיות נגזרת של העניין הזה.
יתכן שנקמת הפרלמנט הבריטי במיי אינה עניינית או מפלגתית אלא עונש מאורגן מצד האליטה הפרלמנטרית. עושה רושם שאין הבדל מכריע בין ההסכמים שמציע האיחוד האירופי לפרישה מוסכמת לבין פרישה ללא הסכם.
הסיבה שהפרלמנט מתעלל במיי היא בגידתה במשילות של הפרלמנט. חברי הפרלמנט מאמינים שהם היו צריכים להחליט על הברקזיט ולא קוראי הסאן או הסטלנים והקלאברים של כיכר פיקדילי. כזכור תרזה מיי נמנתה על רוב חברי הפרלמנט שהמליצו נגד הברקזיט ואח''כ בנתה קריירה של רוה''מ על סמך הבטחה למלא את רצון העם (חצי העם למעשה) ובניגוד לדעת חברי הפרלמנט. יתכן שהשפלתה של מיי היא באופן כלשהו ניסיון של מתנגדי הברקזיט לרמוז לעם להניח להם ךנהל את ענייני הממלכה ולא לפגוע בפררוגטיבות שלהם.
מלכוד 22 705190
אתה טועה:
1. יש הרבה הבדלים בין "ההסכם שמציע האיחוד האירופי" (ראה 2) לבין פרישה ללא הסכם, הבולט מכולם הוא ההבדל בין גבול בין צפון אירלנד לאנגליה (גבול בתוך הממלכה) לבין גבול בין צפון אירלנד לרפובליקה האירית (גבול מסביב לממלכה).
2. זה לא "ההסכם שמציע האיחוד האירופי" זה ההסכם שעונה לקווים האדומים שמיי הקריצה.
3. יש כ-‏10 צורות שונות לביצוע הברקסיט, ההחלטה במשאל העם לא בחרה באף צורה מסויימת (זאת הייתה, אולי, הטעות הכי גדולה של קמרון), לכן מיי הייתה חייבת לבדוק איזה צורה תקבל רוב בפרלמנט לפני שהיא ביקשה לחתום על סעיף חמישים, ובטח במהלך השנתיים שהיא ניהלה משא ומתן (כושל) עם האיחוד בלי לבדוק את הדופק בפרלמנט.
4. מיי שיחקה צ'יקן עם האיחוד האירופי, ונכשלה, ואז ניסתה לשחק צ'יקן עם הפרלמנט. ככה לא מתנהלים מול אנשים שאתה רוצה שישתפו איתך פעולה.
5. הסיבה היחידה שהרעיון למשאל העם נוסף נכשל (פעמיים) בפרלמנט היא בגלל שקורבין הוא יורוסקפטי (לדעתי הוא הצביע בעד היציאה, בניגוד להצהרותיו). מיי יכלה וצריכה היתה לנצל את זה לטובתה, במקום זה היא ניסתה להתחנף לג'ונסון (שרק רוצה להחליף אותה) ול-DUP (שבשום אופן לא יסכימו להעיביר גבול בין אירלנד לאנגליה).
6. אם מתנגדי הבקסטי היו יכולים לרמוז משהו זה היה על ידי ביטול היציאה. לצערי, כרגע אין לזה רוב בפרלמנט.
מלכוד 22 705215
כתבה מומלצת של ג'ון אוליבר על הברקזיט. מלפני חודש אבל עדיין רלבנטית: https://www.youtube.com/watch?v=HaBQfSAVt0s&t=18s
מצד אחד קליל ומצחיק, אפילו קצת יותר קליל מהתגובה שלך. מצד שני, מראה התייחסויות של "האיש מהרחוב" אל הנושא וזה מעניין. ומצד שלישי מצליח להסביר היטב מדוע משאל עם (לפחות במקרה הזה) היה רעיון רע.
מלכוד 22 705216
תודה. נהניתי מהסרטון בפרט בגלל 2 דברים: כמה שניות בהם שמענו את דולורס אורירדן סולנית הקרנבריס זצ"ל והקטע לקראת הסוף בו אוליבר מנסח בתמציתיות ובבוטות את דעתי נגד משאלי עם.
יחד עם זאת, נראה שאוליבר הוא אוייב מושבע של הברקזיט ואני לא מוצא את דבריו בתכנית משכנעים במיוחד את אלו שאינם משוכנעים מראש.
רוצה דוגמאות? קבל שתיים.
א. למרות שאני מסכים בכל לב למה שאמר נגד משאלי עם, חסרה לי עדיין תשובה משכנעת לטענה הבאה: נראה שאחד ממאפייניה של הדמוקרטיה הנפוצה הוא ריבוי השוטים והמוקיונים בין נבחרי העם. הבחירה בין החלטות ע"י אסיפת הנבחרים לבין משאלי עם משולה לבחירה בין שיפוץ ביתך ע"י בעל מקצוע גרוע לבחצועה בשיטת עדה זאת בעצמך. נראה לי שהבחירה הנכונה במקרה זה לא ממש חד-משמעית.
ב. לא השתכנעתי מהטענה שאם מישהו יקים עמדות מכס בין שתי האירלנד, מישהו יירה עליהן. הסכסוך בין האירים הקתולים לפרוטסטנטים דעך בעיקר בגלל ששני הצדדים התעייפו ממנו (אחרי 400 שנה). אני לא מבין, איך הוא יתלקח מחדש בגלל בעיות מכס בגבולות.
מלכוד 22 705218
אני נהניתי מהקטע שבו פלוני אומר "אני באמצע המסמך של 585 העמודים של הסכם היציאה" ואז אשתו אומרת "no.." והבן שלו אומר בשוק: "who are you?"

לגבי א שלך, התשובה הקצרה היא: זה מורכב מדי לשאלה של כן\לא.
באנלוגיה דומה לשלך, תניח שאתה רוצה לשפץ את הבית, ובא אליך בעל מקצוע ואומר אתה רוצה שאני אשפץ לך? כן או לא? תחליט עכשיו! ואתה לא יכול לנהל איתו משא ומתן, לא יכול להגיד רגע, כמה זה יעלה? כמה זמן זה יקח? אולי נעשה בעצם את המטבח ככה וככה. הדבר היחיד שאתה יכול להגיד הוא: כן\לא.

וככה בערך אוליבר אומר את זה (והוא מדבר על הרעיון למשאל עם חוזר, דקה 17:00-18:00 בערך):

"על מה בדיוק אנשים יצביעו?
- האם להשאר באיחוד האירופי או ברקזיט של מיי? ‏1
- האם להשאר באיחוד האירופי או ברקזיט ללא הסכם?
- האם לשים את 3 האופציות במשאל, לפצל את הקולות ולגרום לכך שלא יהיה רוב ברור?
המציאות היא שהמצב הזה הוא הרבה יותר מורכב ממשאל של כן\לא. ואגב, זה היה נכון גם לגבי המשאל המזו** הראשון! "

אגב, בדיוק לפני שבוע, ביום רביעי, הפרלמנט הצביע על 8(!) וריאציות שונות של ברקזיט. חלקן של הלייבור וחלקן של השמרנים. כולן נדחו.

לגבי ב שלך: גם אם אתה צודק (ואני מניח שהבריטים מכירים את הנושא טוב ממך, אבל נזרום לרגע) - זה לא רלוונטי אם יש לזה התנגדות פוליטית חזקה. אנלוגיה: רוב הישראלים מתנגדים לרדת מהגולן בנימוק בטחוני (שאולי מחביא נימוקים אחרים). אם תגיד שאולי בעצם לא יירו עלינו משם אחרי שנפנה, זה לא מבטל את ההתנגדות הזו. ובמקרה של צפון אירלנד, גם בריטניה וגם אירלנד מתנגדות להפרדה.

----
1 אגב, זה אותו מסמך של ה 585 דפים
מלכוד 22 705227
> האם לשים את 3 האופציות במשאל, לפצל את הקולות ולגרום לכך שלא יהיה רוב ברור?

או להשתמש בשיטה טובה יותר לבחירה של מועמד אחד מבין כמה מועמדים.

(מה שמצריך עוד חקיקה, ושינוי שיטה בעת מחלוקת פוליטית, דבר לא רצוי כשלעצמו, כי המפסידים יאשימו את השיטה החדשה)
מלכוד 22 705222
תודה.

אם כבר הפניות לסרטונים, למי שמעוניין בהסבר קצר למה העסקה של מיי הייתה חייבת להיכשל, יכול לצפות בזה ואז בזה. למי שיש יותר סבלנו, האתר הזה מפרסם כבר כמה שבועות הסברים די מפורטים (בניגוד לשמו).
מלכוד 22 705217
מצטער. תצטרך להתאמץ קצת יותר לשכנע אותי.
למיטב ידיעתי מיי דוקא כבר הצליחה להגיע להסכם עם ה-EU ויותר מפעם אחת. הפרלמנט דחה את ההסכמים הללו כבר 3 פעמים. באחת הפעמים הדחייה היתה ברוב הגדול בהיסטוריה (400 כנגד 200).
לא השתכנעתי שחלק מספיק גדול מהציבור שוקל מחדש את תמיכתו בברקזיט. מן ההצבעות בוסטמינסטר עולה שחברי הפרלמנט מעדיפים ברקזיט ללא הסכם על פני השארותה של מיי בדאונינג 10.
אני לא רואה שום סיבה לפקפק בהתנגדות של הלייבור לברקזיט ובפרט של קורבין. רוב תומכי הברקזיט באו מקרב השמרנים. המהגרים בבריטניה מתנגדים לברקזיט בגלל שהם רוצים להביא את קרוביהם לבריטניה. הלייבור נהנה מתמיכה גדולה של המהגרים ואני לא רואה איך הוא מוותר על תמיכתם.
מלכוד 22 705223
"מיי דוקא כבר הצליחה להגיע להסכם עם ה-EU ויותר מפעם אחת" כן, ההסכם היחיד שאפשר היה להגיע בהנתן הקווים האדומים שלה, קווים אדומים שלא היו במשאל העם, ושאינם הגיוניים (לדעתי).

" הפרלמנט דחה את ההסכמים הללו כבר 3 פעמים. באחת הפעמים הדחייה היתה ברוב הגדול בהיסטוריה (400 כנגד 200)." נכון, בגלל שהיא חשבה שהפרלמנט הוא חותמת גומי (כזכור בהתחלה היא חשבה לחתום על סעיף 50 בלי הסכמת הפרלמנט, ובית המשפט הכריח אותה ללכת לפרלמנט). לחברי הפרלנט יש דעות שונות מהקווים האדומים שלה, ובפרט, ה-DUP לא יסכימו, לדעתי, לגבול בין בריטניה לצפון אירלנד.

"לא השתכנעתי שחלק מספיק גדול מהציבור שוקל מחדש את תמיכתו בברקזיט." זה לא רלוונטי, ההצבעה במשאל העם הראשון הייתה על משהו עמום, מיעוט מהאזרחים, לדעתי, תומך ביציאה תחת ההסכם של מיי. הרבה תומכים ביציאה הצהירו באופן פומבי שהם מעדיפים להישאר מאשר לצאת עם ההסכם הזה.

"מן ההצבעות בוסטמינסטר עולה שחברי הפרלמנט מעדיפים ברקזיט ללא הסכם על פני השארותה של מיי בדאונינג 10." הפרלמנט הצביע שלוש פעמים נגד יציאה ללא הסכם.

"המהגרים בבריטניה מתנגדים לברקזיט בגלל שהם רוצים להביא את קרוביהם לבריטניה" זה פשוט לא נכון. מהגרים מהאיחוד האירופי לא יכולים להצביע ללא התאזרחות (שזה תהליך ארוך ויקר), את קרוביהם הם יכולים להביא כבר עכשיו, והם לא עושים את זה. רוב המהגרים בעלי זכות ההצבעה לא באו מהאיחוד האירופי, ולכן יציאה או השארות לא תשפיע על היכולת שלהם "להביא את קרוביהם". יש עוד סיבות להתנגד לברקסיט...

"אני לא רואה שום סיבה לפקפק בהתנגדות של הלייבור לברקזיט ובפרט של קורבין" אני לא יודע, תעקוב קצת אחרי הפוליטיקה בבריטניה. קורבין לא אינטליגנטי מספיק לשמור את דעותיו לעצמו.

" הלייבור נהנה מתמיכה גדולה של המהגרים ואני לא רואה איך הוא מוותר על תמיכתם." בהתחשב בעובדה ש88% מהאזרחים בבריטניה אינם מהגרים, וחלק גדול מהמהגרים בה מהודו, פקיסטאן, בנגלאדש, דרום אפריקה, סין, ג'מייקה ושאר מדינות מחוץ לאיחוד, אם הטענה שלך הייתה נכונה לא היה שום הגיון בלהעדיף את המהגרים על פני הילידים. למעשה, זאת מסוג הטענות שעדיך היה לא להעלות.

בכלל, אם מותר לי, הפסקה האחרונה שלך, לא רק שהיא מנותקת מהעובדות לחלוטין, היא גם די מגעילה.
מלכוד 22 705230
נאום ה- No No No של מרגרט תאצ'ר נגד אירופה, כשהמפלגה שלה כבר היתה מפולגת בנושא. ימים אחדים אחרי זה המפלגה שלה העיפה אותה מראשות הממשלה.
מלכוד 22 707065
סיפור הברקזיט האינסופי הזכיר לי את זה
מלכוד 22 705179
אז ? העם החליט ! ומה עושים הליברלים ? שמים עליהם ....
רק תתאר לך שזה היה הפוך והשמרנים היו מבקשים לא לקיים את ההחלטה .
לדעתי - בריטניה בדרך לגרוע מכל. קורבין ישלוט שם. הוא והמוסלמים ירסקו את הכל. אני בספק אם יהודים נורמלים יוכלו להשאר שם. הימים בהם בריטניה התחננה לארה"ב שתציל אותה חלפו מהגרמנים. אין מי שיציל אותה מעצמה.
מלכוד 22 705186
באו לממש את ההחלטה והתברר שזה לא מעשי לממש אותה כלשונה. מה צריך לעשות עכשיו? לשנות את ההחלטה? לחזור שוב לבוחר?
מלכוד 22 705193
את החלטות משאל העם יש לקיים אותם בבחינת -זה ראה וקדש.
מלכוד 22 705198
קדש ברנע או קדש נפתלי?

האם מותר לבריטניה להפר בשביל זה הסכמים שעליהם היא חתומה ולעורר מהומות בצפון אירלנד בגלל שלא חשבו על זה בזמן המשאל?
מלכוד 22 705194
אני מסכים איתך שהליברלים הלכו רחוק מדי- לפרוגרסיביות, והפרוגרסיביות פועלת נגד הערכים הדמוקרטיים.
השאלה האם זה היה מחויב המציאות שהליברליות תלך לקצה הפרוגרסיבי ההזוי (קורבין) ולא תיעצר בסוציאל דמוקרטיות השפויה (מרקל)
מלכוד 22 705280
על סמך מה אתה כותב את זה? האם קורבין הוא בעד ברקזיט ללא הסדר? מה פירוש המשפט "הוא והמוסלמים"? קורבין התאסלם? הוא אינו יודע שהמוסלמים הם עדיין מיעוט בבריטניה?
מלכוד 22 705090
(אם תנסה להתייחס לתגובה 704585 אולי תרד לסוף דעתי)
מלכוד 22 705091
אני אנסה, ומקווה שנצליח להגיע לנקודה. כל שבירת הביצים הזאת שוברת לי את הביצים.
מלכוד 22 705096
השימוש שלך בשפה איננו מיוחד לך. הרבה פעמים אנחנו רואים שימוש במושגים שהופך אותם למשהו אחר מפירושם באופן מילולי; ניקח לדוגמא את המושג "שמרן". שמרן מול ליברל. זאת השוואה טעונה ולא מדויקת מילולית. ניקח לדוגמה מספר אנשים שמכנים עצמם "שמרנים". מילטון פרידמן, אלו שהרכיבו את ממשלו של ג'ורג' דבליו בוש - רמספלד, צ'ייני, וולפוביץ ונוספים, איילת שקד, בנט וכו'. אף אחד מהם איננו שמרן. כולם רדיקלים שמבקשים לעשות מהפכה בתפיסות ובהתנהלות הקיימות שלמעשה הן השמרנות. השימוש במילה "שמרנות" מטרתו להסוות את האופי הרדיקלי שלהם ולתת לו תדמית הפוכה ממה שהוא באמת.
מלכוד 22 705104
באותו יחס,לליברל .
מהי הרדיקליות השמרנית לעומת הרדיקליות הליברלית?
מי מהם מסכן את הדמוקרטיה יותר ?
מלכוד 22 705106
למרות שאני חושב שהקרויים "שמרנים" מסכנים את הדמוקרטיה ואילו הליברלים-לא, לא התייחסתי לשאלה מי מקדם ומי מסכן את הדמוקרטיה. השמרנים ומה שנובע מתוכן המילה "שמרנים", אמורים לבלום שינויים; הם ההיפך מזה. התכנסותם תחת הכינוי "שמרנים" היא לא פחות מרמאות שהליברלים משתפים עמה פעולה. קרא בעיון את המאמר של איילת שקד "מסילות אל המשילות" ב"השילוח" ותראה את השמרנות היתרה שלה, את "הדמוקרטיות" שלה, את השימוש השקרי במילה "חירות". אולי באמת כדאי שתקרא על הדמוקרטיה בויקיפדיה באנגלית.
מלכוד 22 705107
התייחסות למאמר: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4862908,00.h...
מלכוד 22 705086
אתה מחפש תרגום לעברית של הצ'ארטר של האו"ם, או של "הצ'ארטר של האו"ם"? אם השני (כפי שאני מבין מההקשר), אז אתה לא צריך את טל ואותי, יש לך את הדודה: מגילת האומות המאוחדות [ויקיפדיה]. אני לא יודע על מה הסתמכו שם, אולי על מגילת העצמאות.

אם אתה רוצה תרגום של הצ'ארטר של האו"ם - אין בעיה, עלינו. השבוע טל תורן.
מלכוד 22 705087
בגוף התגובה כתבתי ''מגילת האומות המאוחדות''. תרגום של הטקסט שלה לא מצאתי. דבר עם טל לפני שיגמר השבוע...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים