בתשובה לארז לנדוור, 06/04/19 17:38
גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705265
האם אתה נגד מנגנון קציבת עונש שקיים אצלנו בכלל, או שאתה רק נגדו כשמדובר ביגאל עמיר?
גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705267
אני נגדו במקרים של פשעים חמורים כמו יגאל עמיר או צבי גור, רוצחו של אורון ירדן. אני גם נגד ניכוי השליש שקיבל משה קצב.
גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705268
רציתי לשאול במה שונה הרצח של אורון ירדן מהרצח של, נניח, שירה בנקי, גדי ויכמן, או מירה ארצי, אבל נדמה לי שיותר פשוט לשאול: יש מקרי רצח שבהם אתה *בעד* קיצור העונש?
גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705273
האמת היא שכשאתה מציג את זה בצורה הזו תמצא מעט מאד אנשים שיתמכו בקיצור העונש. גם אני כבר כתבתי בתגובה 676268 את עמדתי החד-משמעית בנושא. אבל קיצור העונש לא נובע משיקולים של צדק אלא משיקולים פרקטיים של המערכת. למערכת קשה מאד לנהל אסירים שיודעים שאין להם מה להפסיד, ולכן יש לה אינטרס לתת להם משהו להפסיד. לשמחתי אני לא צריך לנהל מערכת ענישה ולכן קל לי להביע עמדה עקרונית.
גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705278
אני אולי אותם מאותם מעטים. אני בכלל בית הלל בענישה משיקולים של שיקום, הפחתת עבריינות, מדיניות מושכלת כלכלית של אכיפת חוק וגם מהשקפות פילוסופיות על (היעדר) בחירה חופשית ועל (היעדר) רוע אמיתי רדיקלי.
גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705283
נשאלת השאלה האם מדיניות מקלה בענישה מצמצמת עבריינות או להפך. ואם אתה מאמין בהעדרה של בחירה חפשית אז הסטטיסטיקות לגבי רצידיביזם של פשיעה עלולות דווקא לשכנע אותך שהדרך היחידה למנוע פשיעה היא להרחיק את הפושעים מחברתם של בני אדם נורמטיביים.
גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705287
בנושא הזה אני מסתמך למשל על דו''ח ועדת דורנר
גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705294
אבל דווקא הפילוסופיה שלך הופכת את הדברים האלה ללא רלבנטיים. קודם כל, לא לגמרי הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה כותב שאינך מאמין בקיומו של רוע אמיתי או רדיקלי. אם ניקח לדוגמה בן שרוצח את הוריו הקשישים כדי לרשת את כספם, אדם שאונס ורוצח נערה ומשאיר את גופתה זרוקה ביער, או צמד נערים שרוצחים נהג מונית שמעולם לא פגשו קודם רק לצורך הריגוש שבדבר - הרוע במקרים האלה לא מספיק טהור בעיניך, לא עונה לדרישות המינימום של רדיקליות ראויה לשמה? לטעמי הוא מספיק והותר. אבל גם בלי זה, העלית את טענת העדר הבחירה החפשית. אם אין בחירה חפשית אז אין גם מה לדבר על שיקום של עבריין: הוא פעל באופן מסוים כיוון שהיה מתוכנת לכך, הוא לא יוכל לקבל אחריות על המעשה או להתחרט עליו (אלא אם הוא מתוכנת להביע חרטה, כמובן) ובאותה מידה הוא עלול לחזור על המעשה. למען האמת, הנחת העדר הבחירה עלולה מבחינתי להחמיר את מצבו של העבריין: אם הוא רוצח כי הוא מתוכנת לרצוח (בהנתן אוסף הגירויים שפעלו עליו), במה הוא שונה מבחינה מוסרית מרובוט שהתקלקל אצלו המנגנון של שמירה על החוק הראשון והוא פוגע בבני אדם, או מטיגריס שפיתח תשוקה לבשר אדם והחל לטרוף כפריים בהודו? את האחד אנחנו ננתק ממקור הכוח שלו ואת השני נרדים, למה לא נעשה את זה לרובוט האנושי?
גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705297
רוע אמיתי רדיקלי הוא בחירה להיות רע מבחירה חופשית. מצב שבו הרוע הוא לא מפני שלאדם אין כלים על מנת להימנע מהרוע אלא לאדם יש כלים להימנע מהרוע אבל הוא בוחר בחירה חופשית לא להשתמש בהם.

בהנחה שאין בחירה חופשית או לפחות יש ספק סביר בקיומה אז אין רוע רדיקלי במובן הזה. עכשיו, המעשה שאדם עשה יכול להיות מאוד אכזרי מבחינת התוצאות שלו, הוא ממיט אסון על בני אדם אבל הטענה להיעדר רוע רדיקלי היא לא שאלה של תוצאות הרות אסון, אלא של מטפיזיקה. בהיעדר חופש רצון אין רוע רדיקלי ללא תלות במידת הרע שבתוצאות.

בחירה חופשית אין פירושה ששינויים הם בלתי אפשריים אלא שגם השינויים נעשים ללא בחירה חופשית. אין סתירה בין שיקום לבין היעדר בחירה חופשית היות ואדם יכול להשתקם שלא מבחירתו החופשית. הוא משתקם בשל תהליכי שיקום הפועלים עליו ובשל כך שהוא מגיב לפעולות שיקום אבל תגובות המוצלחות לפעולות שיקום אינן מתוך חופש הרצון. אם אתה משווה את זה למכונה אז מכונה מקולקלת שמתקנים אותה הופכת למכונה תקינה אבל היא לא הפכה ממקולקלת לתקינה מבחירתה החופשית.

לא מדובר כאן בפטאליזם מהסוג שנגזר גורלו של פלוני להיות פושע ושום דבר לא ישנה את זה. עולם ללא חופש רצון הוא עולם דינמי ולא סטטי.

גם בעולם ללא בחירה חופשית אדם יכול לקבל אחריות ולהתחרט ומבחינתו זו חרטה כנה ולא מהשפה ולחוץ אבל גם החרטה הכנה היא שלא מבחירה חופשית.
גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705274
כן. מקרים שבהם הרוצח סבל מהתעללות מצד הנרצח או הגן על עצמו ממנו כמו כרמלה בוחבוט. במקרים כאלה אני גם חושב שהעונש לא צריך להיות כבד מדי.
גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705275
בדרך כלל במקרים כאלה מאשימים בהריגה ולא ברצח (שזו בעיני טעות, לדעתי בשביל זה קיים מוסד החנינה). בכל אופן, בתחילת 2019 אושר בכנסת תיקון לחוק העונשין שמפצל את עבירת הרצח לשתי עבירות - רצח בנסיבות מחמירות והמתה בנסיבות של אחריות מופחתת. תחת הסעיף השני נקבע: הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם והמעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705319
לא חייבים חנינה, מאז 1995 סעיף 300א קובע עונש מופחת בעקבות הרשעה ברצח על רקע התעללות‏1

גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705335
כבר הבאתי את הסעיף העוד יותר מעודכן שמגדיר רצח ממדרגה שניה וקובע לו עונש מרבי של חמש עשרה שנה. בכל מקרה, בעיני יש חשיבות עקרונית לכך שאדם שהרג אדם אחר במכוון יורשע בסעיף של רצח, גם אם במקרים מסוימים העונש עצמו צריך להיות קל יותר. מצבים שבהם מגישים כתב אישום על סעיף לא נכון כדי לחמוק ממתחם הענישה שנקבע בחוק הם לא רצויים; מקרים יחודיים עדיף לפתור באמצעות כלי שמיועד למקרים כאלה ולא באמצעות חוק שתופרים עבורם.
גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705412
כן, לקרוא אני יודעת. אכן התייחסת בתגובה שלך לתיקון 2019. הרושם שהתקבל (עבור מי שקרא את התגובה שלך ללא ידע קודם) הוא שעד השנה לא הייתה התייחסות מיוחדת לנושא ולכך התייחסתי.
לגבי הגשת כתב האישום על סעיף שגוי אנחנו מסכימים.
גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705484
אני לא ממש מבין את הגישה שלך. במקרים היחודיים אנחנו רוצים עונש שונה מה"רגיל" לא בגלל שמם של המעורבים או תאריך ביצוע העבירה, אלא בגלל משהו מהותי וענייני ששונה במקרה הזה; והוא אולי ייחודי ביחס למה שהיה עד כה, אבל אם אפשר להכליל ממנו, ולדמיין שיהיו עוד מקרים דומים שגם בהם נִרצה את אותו עונש שונה, למה לא להכליל אותם לכדי חוק?
גקסון וגנר היטלר ואריאל זילבר 705269
האם אריאל זילבר ודומיו תומכים במנגנון קציבת עונש שקיים אצלנו באופן כללי או רק במקרים של פושעים מתועבים שבאו מהמחנה הלאומני?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים