בתשובה לדובי קננגיסר, 23/05/02 15:03
כפר גלובלי או ימי-ביניימי? 70538
בתוכנית "60 דקות" ראיינו את הפרופסור שעליו נעשה הסרט "נפלאות התבונה" (שכחתי את שמו). הכתב שאל אותו האם באמת גרמה לו מחלת הסכיזופרניה לראות דמויות שאינן קיימות במציאות. הפרופסור ענה שהוא לא ראה דמויות אלא שמע קולות, אולם הוא מבין היטב את הצורך של המדיום הקולנועי להמחיש זאת בצורה כזו.

גם המונח של מקלוהן "כפר גלובלי" הוא מטפורה, אך זו אינה "סתם מטפורה" היא מקפלת בתוכה תובנות שכולנו ערים להם היום, ודומני שגם אתה. ברור שיש במאמרו של אלי הפרזה, אך היא מהסוג המועיל, שאני נוהג לכנות "הפרזה מדויקת" (התייחסתי פעם לביטוי זה בתגובתי:
תגובה 57249
כפר גלובלי או ימי-ביניימי? 70550
אם כבר הזכרת את מקלוהן, אפשר לקשר את המאמר לטענה הידועה שלו "המדיום הוא המסר".

מקלוהן טען שהמדיום קובע את צורת התודעה ולא תוכן הדברים. כל מדיום הוא מעין הרחבה של החושים שהוא מפעיל, ולכל מדיום יש "שפה" משלו שקובע את הצורה שאנו תופסים את העולם. בתקופה שאנשים לא ידעו קרוא וכתוב שרר איזון בין החושים השונים. בתקשורת פנים אל פנים מופעלים כל החושים של האדם. גם הדובר וגם השומע שותפים לחווית התקשורת ומעורבים בה.

לעומת זאת, התפשטות ידיעת הקריאה כפתה את "שפת הדפוס" על אנשים: שפה של סדר נוקשה, אנליטי, שדוחקת את החשיבה החופשית לטובת סבלנות ואיפוק עד שנקרא את כל המשפט ונבין את המסר, ועוזרת לרתום את האדם למכונה הבירוקרטית.

בעידן המודרני החוויה של התקשורת האלקטרונית (טלוויזיה, אינטרנט) חווית התקשורת שוב נעשית חופשית ומערבת את רוב החושים. נגמר "עידן העריצות של גוטנברג", והתודעה משתחררת לעולם משתף ומסעיר כמו בשלב השבטי.
שמו של הפרופסור: ג'ון פורבס נאש 70643

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים