בתשובה לאריק, 24/04/19 12:31
המצביע הראשון 706053
למעשה ויקיפדיה לא לגמרי ברורה בקשר לזה. גם בערך הראשי שאיזי קישר, במקום אחד כתוב שגם רק על ידי היתוך שלב שני (הראשון הוא טריגר הביקוע), ניתן להגיע לעוצמה גדולה כרצונך, ושכך כנראה נבנתה פצצת ה"צאר" הרוסית שהפיקה שישים מגטון והיתה המתקן החזק בהיסטוריה.
על פי המאמר המפורט יותר הזה, 97% מהאנרגיה של הצאר-בומבה הגיע מהיתוך, מה שהופך אותה למתקן הגרעיני הנקי בהיסטוריה, מבחינת רמת הנשורת.

אבל המאמר אכן מפרט ואומר שבהחלט ניתן להגביר את האנרגיה על ידי המעטפת של אורניום 238 כמו שאיזי אמר (ובהחלט הפתיע אותי, כל יום לומדים משהו חדש). אלא שזה הופך את הפיצוץ למלוכלך מאד - כי אז מתקבלת המון נשורת רדיואקטיבית שתזהם את האיזור לאלפי שנים.

יש שם גם פירוט לגבי כמות האנרגיה בשני התהליכים - בעוד שבהיתוך משתחררת אנרגיה של כ-‏20 Mev לכל ריאקציה, בביקוע אורניום משתחררת אנרגיה גדולה פי עשר - כ200 Mev. אבל גרעין האורניום גם יותר כבד, כך שבשקלול למשקל עדיין ההיתוך אנרגטי יותר.
מצד שני, רוב אנרגית ההיתוך עוברת לנייטרון, בעוד רוב אנרגית הביקוע עוברת לשיירי הביקוע הכבדים והטעונים, שיותר יעילים ביצירת חום.

אבל אם נחזור לענין מקור האנרגיה הרצוי - גם אם היתרון של היתוך על ביקוע הוא פחות ממה שמפורסם במדע הפופולרי, הנקיון שלו חשוב לא פחות בתור מקור אנרגיה רצוי.
המצביע הראשון 706060
כיוון שמרבית האנרגיה של היתוך משתחררת בצורת ניוטרונים אנרגטיים, כפי שציינת, הרי שהוא יעיל ביותר ליצור ביקוע במעטפת שלו. לכן התצורה של פצצות גרעין היא כנראה אותה תצורה של טלר-אולם משנות החמישים המתוארת ב Thermonuclear weapon [Wikipedia]. תצורה בת שני שלבים שכמחצית מהעוצמה שלה מתקבלת מביקוע מעטפת האורניום. הצאר בומבה כנראה היתה לפחות תלת שלבית, ואז, בשלב השלישי, באמת מרבית העוצמה הגיעה מהיתוך. לפי ויקי בניסויים בפצצות תלת שלביות ב Operation Redwing [Wikipedia] הצליחו להגיע ל 95% עוצמה מהיתוך. ההבדל בין פצצה תלת שלבית נקייה ומלוכלכת הוא באותה מעטפת- אם היא עשויה מחומר בקיע כמו אורניום רגיל, מועשר או אפילו 238 מדולל, עוצמת הפצצה תגדל ואף תוכפל לעומת שימוש בחומר אינרטי כמו עופרת (הצאר בומבה כנראה היתה נקייה, וגרסה מלוכלכת שלה היתה יכולה להגיע לעוצמה של 100 מגהטון). ניסויים אלו הניבו את הדגם היחיד של פצצה גרעינית תלת שלבית של פצצה גרעינית בשימוש ארה"ב- B41 nuclear bomb [Wikipedia]. פצצה זו הניבה 25 מגהטון בגרסה המלוכלכת, והיתה הנשק העוצמתי ביותר שארה"ב ייצרה, וטוענים שגם היעיל ביותר ביחס עוצמה למשקל.
פצצות מאוחרות יותר היו דו שלביות ופחות עוצמתיות.
לעניין הנשורת- אותו ניסוי קסל בראבו שהצליח יתר על המידה והניב פצצה של 15 מגהטון הביא ענן נשורת רדיואקטיבית משרוול האורניום שעבר ביקוע, אבל גם כמות גדולה של צורן רדיואקטיבי משוניות האלמוגים שהתאדו. כך שפצצה נקייה באמת צריכה להתפוצץ גבוה באוויר.

לסיפא שלך- מוסכם. ראינו כבר יותר מפעם אחת שתחנות כח גרעיניות הן לא מספיק בטוחות.
המצביע הראשון 706064
כמות הזיהום שהייתה עד עכשיו מתחנות כוח גרעיניות זניחה למדי לעומת זיהום מתחנות כוח פחמיות או אפילו כאלו שמשתמשות בנפט לסוגיו.

ואם משווים לנפט ולא לפחם, אז צריך גם להעיף מההשוואה את צ’רנוביל (טכנולוגיות ישנות).
המצביע הראשון 706066
נכון מאד, כורים גרעיניים מהווים סיכון פסיכולוגי הרבה יותר מסיכון אמיתי.
המצביע הראשון 706073
אין מה להשוות לנפט. אף אחד כבר לא מייצר חשמל ממזוט וסולר, חוץ מאשר בתחנות קטנות במקומות מבודדים. אפילו בארץ מייצרים חשמל ממזוט רק בחירום.
המצביע הראשון 706075
התכוונתי גם לגז.
המצביע הראשון 706077
בקישור שהבאתי בתגובה הראשונה שלי נטען שמספר ההרוגים לטרהוואט-שעה של יצור חשמל, הוא הכי נמוך עבור תחנות כוח גרעיניות, בפער משמעותי גם על אמצעים שנחשבים לנקיים כמו תחנות כוח סולאריות, תחנות כוח הידרו-אלקטריות או טורבינות רוח.
המצביע הראשון 706078
זה גם מה שאני מכיר. יתירה מזו, אפילו לגבי צ'רנוביל - אסון הדגל של האנרגיה הגרעינית‏1 - שמעתי פעם הרצאה של מישהו שטען שהעובדות הן שמספר ההרוגים שם היה קטן להדהים (דו ספרתי קטן), גם כשמחשבים נזקי משנה אחרי שנים.

1 נראה לי שהתואר אמור לעבור לפוקושימה, אבל אייקונים תרבותיים לא בקלות מתחלפים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים