בתשובה לeasy, 10/06/19 14:39
והגדת לבתך 707553
דבריך הזכירו לי חווית ילדות ישנה. בבית שבו גדלתי בתל אביב היה ילד אחד בן גילי שהיה בתנועה המאוחדת‏1 וכל יתר החבורה כולל אני לא היינו בתנועת נוער כלל. אחד הילדים אהב "לצחוק על" אותו ילד מהתנועה המאוחדת על יד כך שהיה מדגים מה עושים שם. הוא היה מתיישב ישיבה מזרחית תוך תיאור צורת הישיבה כך: "ביצה אחת יוצאת מכאן וביצה אחת יוצאת מכאן", ואז הוא היה מתחיל למחוא כף ולשיר בקצב: "אֶצְ'לָה אצ'לה אצ'לה‏2. זה היה די משעשע והתגלגלנו מצחוק. יצוין גם שאותו טרום פרופסור כלל לא נעלב אלא היה יותר משועשע מכולנו, ואף ביקש שוב ושוב הדרן.
לימים ספרתי לאשתי שאף היה הייתה בילדותה בתנועה המאוחדת את הסיפור הזה, ותגובתה הייתה שבדיוק כך זה היה.

1 לימים התפתח לפרופסור די ידוע לרפואת נשים.
2 השד יודע מניין הוציא את המילה הזאת.
והגדת לבתך 707561
הכול נכון אבל תנועת הנוער שבה מדובר היא ''הנוער העובד והלומד''. זאת עם החולצה הכחולה והסרט האדום.
והגדת לבתך 707567
לא נורא. אני הייתי ב"בית"ר" :)
והגדת לבתך 707572
1 וואו, אחמד טיבי היה איתך בתנועת נוער?
והגדת לבתך 707573
מעולם לא הייתי בתנועת נוער. אפילו עובדות פשוטות שאני כותב נקראות בצורה הפוכה.
אשר לאחמד טיבי פרופסור לרפואה הוא לא היה. הוא העדיף לעשות את הקריארה שלו בתחומים אחרים לגמרי.
והגדת לבתך 707576
כן, ה'איתך' היה מיותר, וכמובן שבלבלתי פרופסור ודוקטור, אבל הרעיון היה מספיק משעשע בעיני למרות חוסר היתכנותו הברור כשמש.
וכך זה היה קצת לפני אמצע המאה הקודמת 707824
". . .כמעט כולם התהלכו שם בחולצות כחולות מעוטרות בשרוכים אדומים או לבנים. הבנים באו במכנסיים קצרים מקופלים עד סף המפשעה. . ."

מתוך הספר "סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז שאותו אני קורא בשנית. בפעם הראשונה כנראה אבדתי את הפסקה הזאת בתוך 600 עמודי הספר, או שקראתי אך שכחתי.
נכדתי הבכורה הולכת אף היא לתנועת נוער, אבל "מכבי", והיא אומרת שאצלם זה לא בהכרח כך, וכל בן בא איך שהוא רוצה. דברים, כנראה, משתנים.
וכך זה היה קצת לפני אמצע המאה הקודמת 707825
ולפי יורם טהרלב:
צריך לקפל פעמים,
צריך שדבר לא יציץ,
שיראו את שרירי הרגליים,
ויראו לכיסים את השפיץ.
(משק יגור, טיוטה)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים