 |
אתה מפנה את השאלה לאדם הלא נכון: אני לא מתעניין באלוהים גם עם שכר-ועונש. ואני לא אפילו לא מבין לאן אתה חותר. וישנו, אודין או אילובטר הם לא "אלים לגטימיים"? התאוגוניה אינה סיפור בריאה דתי? ומה עם "שכר-ועונש" ללא "אלוהות", אה-לה קארמה?
אבל בכל זאת אנסה לענות משהו: כל עירוב של אנתרופומורפיזם ומטאפיזיקה היא בעיני "דת מעניינת" (ככל שדתות מעניינות באפן כללי), וכל ישות עם agency שנמצאת בבסיס תפיסת-עולם כזו היא "אל מעניין" (ככל שאלים מעניינים באופן כללי).
אולי בעצם אתה שואל לגבי הסיפא של ההודעה שלי? אז אני מסכים איתך שלקרוא ל-"סיבה ראשונית" במובן הפילוסופי "אלוהים" זו התעללות בטרמינולוגיה, אבל כל עוד ההבחנה הזו ברורה אין לי איתה בעיה, כמו שאין לי בעיה עם ה-"אלוהים" של המורה לפיזיקה עליו סיפרת. ואם אתה שואל למה העיסוק בנושאים האלה מעניין, התשובה שלי היא שהם מעניינים כחלק לגטימי ופרודקטיבי של הפילוסופיה האנליטית. אם היא לא מעניינת אותך, כנראה שגם הם לא יעניינו אותך. אישית אני מוצא את קריפקה, ווטינגשטיין או פטנאם מעניינים בסדרי-גודל יותר מאשר הרמב"ם וליבוביץ, אבל בסופו של דבר זה טעם אישי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש