בתשובה ליובל נוב, 26/08/19 11:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לצערי, כמובן אין לי הקלטה. זה היה הרבה לפני עידן האינטרנט. ייתכן גם שלו הייתה הקלטה היינו מגלים שינויים פה ושם בין מה שספרתי ואיך שזה היה באמת1. זיופים בתכנית כמו "שלושה בסירה אחת" הם פחות נוראים, וזה לא נשמע כל כך רע. אבל אם מרמים בתכנית כמו זאת על הגרפולוגיה זה ממש חוסר יושר מצד עורכי התכנית, וקשה לי להאמין שבאמת זה מה שהיה. זה פשוט קל מדי. קרה לי מספר פעמים שגיליתי תוך כדי מעשה איך זה עובד. על מקרה אחד סיפרתי במאמר שלי שסיפר על ההרצאה של ירין קימור, כשמרח חומר מסויים על "נייר כסף" וזה מה שגרם להתחממותו. על שני האחרים לא סיפרתי כאן (מבלי להתחייב. עוד מישהו ימצא לי את הסיפורים האלה). ראיתי פעם מישהו שקשרו את עיניו והניחו חפיסת סיגריות (או גפרורים) על הרצפה. הוא אחז בידו האחת ביד של מישהו מהנוכחים, ובידו השנייה גישש והגיע למטרה. הבנתי תוך כדי הסתכלות שכנראה אותו איש שהוא אחז בידו סימן בידו מבלי להיות מודע לכך2 את הדרך למטרה. זה עלה על דעתי כי באותו זמן האכלתי את אחד מילדי הקטנים (עד כדי כך זה היה מזמן), ובכל פעם שקרבתי את הכפית לפיו שמתי לב שאני גם פוער את פי. . . סיפור אחר הוא העברה ב"טלפטיה" של מספר בין כמה ספרות מאב לבן. תוך כדי השידור ברדיו שמתי לב שהאב מדבר הרבה ומשתמש בהמון מילות תואר, והבנתי שהוא בדיבורו באמצעות קוד מסוים מעביר את הספרות אחת אחרי השנייה. מאוחר יותר הייתה ידיעה בעיתונות שזה אכן מה שהיה, ואפילו הייתה מחשבה לתבוע אותו, שנפסלה בגלל שמדובר בבידור. חוץ מאלה שמעתי פעם סיפור מדהים. היה איזה מופע של איש וסוסו. היו מראים לסוס תרגיל חיבור או חיסור פשוט בחשבון, והוא היה רוקע ברגליו מספר פעמים עד שהיה מגיע לתוצאה הנכונה. הטריק היה שהאיש היא מסמן לו בדרך כל שהיא מתי להפסיק לרקוע. החלק המדהים היה שהמשך הסיפור היה שהאיש שם לב שהסוס יודע להפסיק בזמן גם כשהוא לא מסמן לו, והוא חשב שהסוס באמת יודע חשבון. אבל הסוס כמובן לא שינן את התרגילים ולא היה לו מושג בחשבון. ההסבר היה שהסוס חש בחושי הסוס שלו (אולי ריח) מתי האיש רוצה שיפסיק לרקוע. 1 פעם נהגתי לתאר את הפתיחה לסרט "כותרת ראשית", שמאד הצחיקה אותי. כשראיתי את הסרט שוב אחרי הרבה זמן התברר לי שהאיש מחדר העיתונאים שביקש שקט לא היה אחד הגיבורים (ג'ק למון) כפי שזכרתי, אלא מישהו אחר, וגם נוסח הבקשה לשקט שכלל גם את שם השוטר למטה והגידוף "שמן", לא היה קיים בנוסח שזכרתי, וזה די הפליא אותי שאת הפרטים האלה לא זכרתי, ובמיוחד ש"זכרתי" פרט לא נכון: ג'ק למון. אבל בסך הכל הגרסה שלי הייתה די דומה (ואפילו משופרת. . .) 2 או, עולה על דעתי עכשיו, שאולי כן היה מודע לכך והשתתף בתרמית, אבל אני מאמין יותר באפשרות האחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסוס האמור הוא הנס החכם [ויקיפדיה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנס_החכם [ויקיפדיה] לא ברור לי איך זה שהסוס לא קיבל פרס נובל לרפואה; הרי בזכותו התפתחה המתודולוגיה של סמיות כפולה בניסויים רפואיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה זמן מאז החרמפפפפפ האחרון שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, הגיע הזמן. אתה בטוח שההתפתחות הזו אכן היתה בזכות הנס החכם? לפי ויקיפדיה (Blinded_experiment [Wikipedia]), השימוש הראשון בסמיות במחקר מדעי היה בהפרכת המסמריזם, אם כי לא מפורט שם אם זו היתה סמיות יחידה או כפולה. חברנו הנס לא מוזכר כלל בערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, בניגוד למה שזכרתי מסתבר שהנס החכם לא קשור לעניין, אבל הפרכת המסמריזם נעשתה בסמיות יחידה. המחקר הראשון שנערך בשיטת הסמיות הכפולה הוא משנת 1907, כמה עשורים אחרי בדיקת המסמריזם. Rivers WHR and Webber HN. “The action of caffeine on the capacity for muscular work” Journal of Physiology 36: 33-47: 1907 (August). אגב, נראה שהחוקרים עצמם המעיטו בחשיבות המהפכה המתודולוגית שהם פתחו. בנוסח לגמרי סתמי הם כותבים שם רק: "it was not till the end of the whole experiment that we acquainted ourselves with the nature of the dose on any given day." (הקפאין ניתן בימים מסויימים ופלסבו בימים אחרים)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור שלי הוא https://draust.wordpress.com/2008/11/15/some-history-... (ויש אישוש במקומות נוספים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, גם הניסוי המסודר עם הנס החכם התפרסם ב-1907. מישהו בדק את הפוטו פיניש? במחשבה נוספת, לא ברור לי שהניסוי של הנס ראוי לתואר "סמיות כפולה". בד"כ כשמשתמשים במושג הזה מתכוונים שהמטפל / עורך הניסוי לא יודע את הסטטוס האמיתי של המקרה שנבדק, כמובן בנוסף למטופל / נבדק עצמו. הנס אכן נחשף במערומיו ברגע שהסתירו את השאלה מהשואל, אבל לא באמת הסתירו את הסטטוס (קרי, את התרגיל החשבוני) מהנס עצמו - הפואנטה היא שהוא לכאורה יודע לקרוא ולפתור תרגילים בחשבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שאני יודע בעניין זה הוא שהנס החכם מוזכר בהרבה מאד מקומות בהם מדברים על סמיות כפולה (ומכאן, כנראה, הטעות שעשיתי)כהדגמה משכנעת להשפעה - גם בלתי מודעת - שעלולה להיות לחוקר, למרות שאצל הנס ההשפעה הגיעה לא מהחוקר אלא מבעליו. מעניין, אגב, אם הנס הוא המקור לבדיחות סוסים, שחלק גדול מהן מייחס לסוס אינטליגנציה גבוהה, יכולת דיבור וכד'. הייתי מצפה שתהיינה יותר כאלה שגיבוריהן הם כלבים, ולא היא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים, מר אד וגם בוג'אק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חביב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק, אני מכיר בדיחה שיש בה שני סוסים וכלב ושלושתם מדברים. והיא, אגב, מצחיקה רק אם אתם במצב רוח מסוים ונדיר, וגם אז לא במיוחד, אז תיכף אגלה את הפאנץ' ליין למי שלא מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<שני סוסים יושבים בבר, אחד מספר לשני סיפור ארוך, השני עונה בסיפור ארוך משלו, הכלב מצטרף, מספר סיפור ארוך משלו. ככה מעבירים איזה שלוש דקות של בדיחה.> ואז הסוס הראשון אומר לשני: "הי, הנה כלב מדבר." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז אתרום את הבדיחה היחידה שאני מכיר על סוס מדבר, ואני מקווה שלא יתגלה שכבר ספרתי אותה כאן מתי שהוא. שניים נוסעים באיזה אזור נידח באמריקה והרכב שלהם נתקע. הם יוצאים מהרכב, מרימים את מכסה המנוע ומנסים להחיות אותו. ואז מגיע איזה סוס, דוחף את ראשו מתחת למכסה המנוע, פותח את פיו ומשיא להם איזו עצה לטיפול במצב. השניים כל כך נדהמים מכך שסוס מדבר בלשון בני אדם שהם לא בדיוק שמים לב מה הייתה עצת הסוס, אבל ממש באותו רגע המנוע מתעורר לחיים, והם יכולים להמשיך בנסיעה. הם מגיעים לאיזה מלון דרכים נידח ומספרים בהתלהבות לבעל המקום את אשר חוו. האיש שואל: זה היה סוס חום עם כתם לבן על המצח? והם מאשרים שאכן כך נראה הסוס. ואז האיש פורץ בצחוק אדיר שבקושי הוא מצליח להפסיקו, וכאשר הוא נרגע הם שואלים אותו מה מצחיק. והוא עונה: אני מכיר את הסוס הזה. אין לו שום מושג במכונאות. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם איזו חצי בדיחה שאני מכיר. זה מהספר ''סוס אחד נכנס לבר''. אבל עד כמה שזכור לי המספר אומר רק את המשפט הזה, והמשך הבדיחה נקטע בגלל סיבה שאיני זוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שזו בדיחה באנגלית? סוס אחד נכנס לבר. אאוצ'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש את בדיחת הק(ר)ש הידועה על הסוס שנכנס לבר ומזמין גזוז, אז הברמן שואל אותו "עם קש?" והסוס עונה - 'עם הרבה קש'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש אחד נכנס לפאב עם ברווז מתחת לבית השחי הברמן צועק לכיוונו- היי, אסור להכניס חזירים לפאב האיש אומר- אתה לא רואה שזה ברווז ולא חזיר? הברמן אומר לו- לא דיברתי אליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש אחד שותה בבר. פתאום נכנס סוס, שותה את מה שיש לאיש בכוס ויוצא. האיש ההמום שואל את הפסנתרן, "תגיד לי, אתה מכיר את הסוס ששתה לי את הוויסקי?". "לא," עונה הפסנתרן, "אבל אם תזמזם לי את ההתחלה..." ועוד אחת, באנגלית. סוס נכנס לפאב עגמומי. הבארמן שואל אותו, why the long face? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כההודעה שלי לא התייחסה אליך אלא לפתיל כולו. שאיזכרתי בדיחות סוסים פתחתי קן של צרעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, אפשר לסגור את האינטרנט. שכ"ג כותב שאיזכרתי??? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק תודיע לאל גור בזהירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אפשר להגיד? שאתה צודק אתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, עכשיו שמתי לב שאותה ''כ'' חסרה נשארה בראש המשפט (הוא עבר ניסוח מחדש עם שינוי סדר), כך שמסתבר שדווקא יש לי מה להגיד בדיונים לעונש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפעם אני אוותר לך, אבל תיזהר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוס אחד נכנס לבר, שואל אותו הברמן: מה תשתה? עונה לו הסוס וויסקי כפול ובלי בדיחות קש בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והברמן שואל: אז אתה רוצה לשלם באשראי או ב.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפריר כבר קישר מעלי ל"הנס החכם", ואוסיף שהוא הוזכר כמה פעמים אצלנו באייל, כולל תיאור די מפורט בדיון 3734. הזיכרון מתעתע בכולנו. ראיתי בזמנו בטלוויזיה את רגע השיא במשפט של או ג'יי סימפסון, שבו הודיעו לו שחבר המושבעים מצא אותו זכאי. בזיכרון שלי נחקקה התגובה שלו - קפיצת "יש!" בלתי נשלטת, שעמדה בניגוד בולט לרשמיות של המעמד. משום מה הרהרתי בה לא מעט פעמים לאורך השנים. מתישהו יחסית לאחרונה רציתי לראות את הרגע הזה שוב, אז מצאתי ביוטיוב סרטון של אותו הרגע, ולתדהמתי גיליתי שמי שקפץ לא היה סימפסון, אלא אחד מחברי צוות ההגנה שלו. השאלה מי קפץ היא כמובן לא משמעותית כשלעצמה, אבל הסיפור הזה משמש לי מאז תמרור אזהרה מפני ההפכפכות של הזיכרון - עד הצפייה המחודשת הייתי מוכן להישבע בחיי ובחיי ילדיי שזה היה סימפסון שקפץ, ושראיתי את זה "במו עיניי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח ששמעת את השם צ'ארלס ואן דורן Charles_Van_Doren [Wikipedia] שהרוויח בשנות ה- 1950ים סכום ששווה ליותר ממליון דולר בערכים עכשוויים. התברר שהוא היה מקבל מעורכי התוכנית את השאלות למפרע. השערוריה היתה כל כך גדולה שהקונגרס האמריקאי חקר אותה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |