בתשובה ליובל נוב, 26/08/19 11:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוף טופיק על דן בן אמוץ ו"שלושה בסירה אחת". בילדותי התגלגל לידי ספר שריכז את העונה השנייה ("הפלגה שנייה") של התוכנית. אהבתי אותו מאוד, וחלקים רבים ממנו אני עדיין זוכר. א. דן בן אמוץ היה רמה אחת מעל כולם בתחכום, בעומק ובהשקעה, ב. מעניין לראות איך באותה תקופה, הנגיעות האקטואליות היו ללא כל ביקורת על הממשלה בישראל, ומלאות ביקורת על העולם כולו שנגדנו. ג. אני בעיקר מתפעל מקטע אחד, שמן הסתם גם ברדיו הוצג כמשהו שבן אמוץ הביא מהבית ולא אלתר: נושא ממגילת אסתר, וחמש וריאציות עליו, שירים שהם פרודיות על חמישה משוררים עבריים שונים. קודם כל זה היה כאמור מבריק, אבל בעיקר מדהים, היום, לחשוב איזה מקום היה אז לשירה בציבוריות בישראל, שאפשר היה להגיש לקהל הרחב פרודיות על חמישה משוררים שונים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר שהיה מצחיק, אבל זוכר רק בדיחה אחת מהתכנית: שאלו את הצוות מה זה "יום האקס"1 אחד (אני חושב דב"א) אמר- זה היום שהאקס בא לבקר את הילד. בזמנו זה היה די חתרני. _________ 1 זה היום שמניה בבורסה נסחרת אקס (כלומר אחרי) אירוע (דיבידנד, זכויות וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שדיסקסו מונחים בורסאיים בתכנית הזאת1? איכשהו זה לא מסתדר לי. בנוסף, מהניסוח שלך יכול להשתמע ששמעת את התכנית במקור, וחשבתי שאתה צעיר מדי בשביל זה. _________________ 1. שלושה בסירה אחת (רדיו) [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אולי שמעתי תכנית מחקה באותו פורמט, אולי שידור חוזר. היו תכניות רדיו באותה תבנית בהשתתפות יואל ריפל ואחרים שאיני זוכר בבירור (רבקה מיכאלי? מני פאר?) את הקטע אני זוכר בבירור. שאלו מה זה יום האקס (בלי להסביר את המונח הבורסאי), ואני זוכר את התשובה הזו כי היא היתה "לא מהוגנת" (גירושין לא היו אז משהו להתגאות בו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, היו תוכניות כאלה בשבת בבוקר, בשנות השבעים המאוחרות כמדומני, אבל זה לא היה שלושה בסירה אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקישון יש הומרסקה ישנה על איך להצליח בבורסה (שורה תחתונה: הסוחר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בביתם של סבי וסבתי היה ספר שהכיל קטעים רבים מהתוכנית, ונקרא - הפתעה - 'שלושה בסירה אחת'. קראתי אותו פעמים רבות, והיו בו קטעים מוצלחים למדי. הוא כלל גם את ההספד הידוע (והמטרים היסטורית בכמה עשורים) של דן בן אמוץ על עצמו, שהחל כמדומני ב''אוך יא דן יא דן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילדותי הסתובב אצלנו בבית בדיוק הספר הזה, וגם אני זוכר ממנו את הווריאציות על "ירצו יאכלו", ואת הסיפור על הלפרין והאריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קניתי אותו לפני שנים במכירת הספרים המשומשים השנתית במושב גזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. דווקא את ההספד לא זכרתי, אבל אני לא בטוח אם קראתי את הספר לפני שיצא לפועל או אחר כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההספד העצמי המפורסם לא זכור לי מהספר הספציפי הזה. למעשה, אני לא חושב שאי פעם קראתי את ההספד ישירות, אלא רק ידעתי שהיה קיים (והיה מצחיק) ונתקלתי בציטוט "אח יא דן, יא דן". אבל בזכות יוטיוב כולנו יוכלים עכשיו לשמוע את המקור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פטור בלא ציטוט מהזיכרון אי אפשר, מי יודע אם זה עוד נמצא איפשהו בעולם חוץ מבראש שלי, וגם אני כבר לא זוכר מפרודיה על איזה משורר זה: ושתי, הו ושתי, מי ידע חייֵכי, בערב תבואי ובבוקר תלֵכי, כשה לעקידה תובלי לגבר, בידי הסריסים, המה עם-לא-אבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקטע אחר, שמדגים גם את הכישרון וגם את העמדה הפוליטית, "חד גדיא". פה ושם יש מילים שאני לא בטוח בהן, לא קריטיות אני מקווה; ויש מקום אחד שבו אין לי מושג, החלפתי בסימני שאלה, אתם מוזמנים לנסות את כוחכם. ============ גדי קטן, לבן וצח הוא, לתומו רעה באחו, וקולו הומה: מֶה, מֶה, מֶה! חד גדיא, חצוף ועיקש, רק לרעות בשקט ביקש. בא הכלב, טרוט עיניים, ובגדי נעץ שיניים, ונבח נלהב: הב, הב, הב! אז הגדי הרים הטלף והחזיר מנה לכלב, שילל נכאב: הב, הב, הב. חד גדיא חצוף ועיקש, רק לרעות בשקט ביקש. אז מקל הבזיק ברעם, ובגדי הצליף בזעם, וכולו איום: או"ם, או"ם, או"ם! הוא הצליף בגדי רוב צלף, על אשר בעט בכלב, שילל נכאב: הב, הב, הב. חד גדיא חצוף ועיקש, רק לרעות בשקט ביקש. - - - - גדי קטן, לבן וצח הוא, עודו רועה באחו, מרומה הומה: מה, מה, מה. והכלב, טרוט עיניים, שוב בגדי נועץ שיניים, ???? - הב, הב, הב! ומקל, הפלא ופלא, שוב שומר על שלום ה... כלב, וכולו איום: או"ם, או"ם, או"ם! ומולם, צוחק בפלג, דג צפוני, צחור כשלג, וצוחק הדג: - - - חד גדיא חצוף ועיקש, רק לרעות בשקט ביקש. ================ בנעורי כשהיה לי הספר, כבר הבנתי בקלות את הנמשל הפוליטי, אבל הקטע בסוף עם הדג היה לי חידה, ורק בבגרותי, כשנזכרתי בשיר, נפל לי האסימון. משאיר כאן כתרגיל לקורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד [ויקיפדיה] השוודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. הוא מוזכר גם בעוד בדיחה אחת בספר הנ''ל, לא מצחיקה במיוחד, וגם שם נרמז שהוא נגדנו ובעד מצרים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |