בתשובה ליובל נוב, 09/10/19 23:02
מורכבות של שנות השבעים אחרי שנות השבעים 710085
אכן המשפט של סוחר ואספן העתיקות עודד גולן שבו רשות העתיקות טענה לזיופים הן בגלוסקמת יעקב אחי ישו והן בכתובת יהואש, חשפה לציבור את תפקיד הפטינה בבדיקת האותנטיות של ממצאים ארכיאולוגיים. הפטינה בהקשר הזה היא שכבה של חומר ביולוגי (חיידקים, עובשים ופטריות מיקרוסקופיות) המתפתחת במשך מאות שנים בתוך סדקים של ממצאי אבן ושיש שונים (למשל בחריצים של כתב או ציור).
בעצם ע''פ ויקיפדיה ביה''מ זיכה מחמת הספק את גולן מאשמת זיוף. בכל זאת כיום נחשבים ע''י רוב המומחים, גלוסקמת יעקב לאותנטית ואילו כתובת יהואש למזוייפת כאשר המסקנות האלו כלל אינן מסתמכות על פטינה או בדיקות פיזיקליות-כימיות אחרות.
אם יורשה לי להביע התרשמות אישית שאיני יכול להביא לה סימוכין, המצב המוזר הזה נובע מאיזשהו שקר מוסכם שכל הגורמים המוסמכים לא רוצים להפריכו. בתי המשפט ורשויות העתיקות למיניהן מסתמכות על עדויות של עדים מומחים לעניין הבדיקה הגאולוגית-פיזיקלית-כימית של עתיקות, כאשר המומחים הגדולים האמיתיים הם דוקא זייפני העתיקות. הזייפנים הללו יודעים בין היתר גם לגדל ולהרכיב את הפטינה הנכונה והם בד''כ מצליחים להכשיל את המומחים המדעיים. זה קורה בד''כ בגלל שהזייפנים הם מקצוענים בתחום זיוף העתיקות, בעוד ה''מומחים'' רק מחלטרים בתחום. במקרה עודד גולן קבע ביה''מ שמעבדות המשטרה זיהמו את הפטינה של גלוסקמת יעקב באופן שלא ניתן לערוך בדיקות מדעיות נוספות אחריהן.
אני חושב שהקונצנסוס המקובל בקרב ארכיאולוגים לפיו כל ממצא עתיק שלא נמצא בחפירה מאורגנת ומוסמכת נחשד כמזוייף, קשור למה ששערתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים