בתשובה ליעקב פופק, 27/05/02 10:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש כאן בלבול קטן: אנטרופיה מייצגת אי-סדר, ששקול (באופן מסוים) ל*חוסר* באינפורמציה. ככל שמשפט יותר אינפורמטיבי, כך האנטרופיה שלו נמוכה יותר. אגב, יתקנו אותי המבינים הגדולים יותר בתורת האינפורמציה, אבל נדמה לי שכשמודדים את האנטרופיה של משהו לא משווים זאת לידע שכבר יש לנו (בפיזיקה נדמה לי שגישה כזו תהיה בבירור חסרת משמעות). לכן המשפט "יעקב פופק מעדיף גפילטע פיש על פני מפרום" יהיה בעל אנטרופיה נמוכה ביותר, אפילו שהוא לא מחדש לך כלום (אם אפשר לדבר על האנטרופיה במונחים יחסיים - "אנטרופיה נמוכה עבורך" - הרי זה רק במובן זה שאתה יכול *להבין* את המשפט - אתה יודע עברית, יודע מי זה פופק, ומהם המאכלים האמורים). משפט עם אנטרופיה גבוהה? הבה נראה... אולי משהו כמו "לא!", או "יש כאן משהו". או טאוטולוגיות, כמו הדוגמה הלעוסה מהספרות הרלוונטית, "מלחמה זה מלחמה". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני זוכר נכון מספר שקראתי לפני כמה שנים אז האנטרופיה מייצגת את אי הסדר במידע. סדר במידע מאפשר למי שמקבל אותו לחזות את המידע שעדיין לא נחשף על סמך המידע שכבר הגיע אליו. ולכן מסר בעל אנטרופיה נמוכה יכול להיות מנוסח כמסר קצר יותר בעל אנטרופיה גבוהה יותר שנושא את אותה האינפורמציה בדיוק. האנטרופיה של המידע מאפשרת לחשב חסם עליון ליחס הדחיסה של כמות מידע נתונה מראש. אם מתעלמים ממה שידוע למקבל המסר, נהוג להתייחס לשינויים במידע כאל אינפורמציה. למשל תמונה שיש בה הרבה פרטים יהיו בה הרבה שינויים בעוד שתמונה שאין בה הרבה פרטים תהיה יותר חלקה. שינויים (שאינם סדירים אבל זה דורש כבר התיחסות לספקטרום של המידע וזה סיפור קצת יותר מורכב) מגדילים את האנטרופיה ולכן מסר עתיר אינפורמציה יהיה בעל אנטרופיה גבוהה. כל זה כאמור נכון רק כאשר מניחים שמקבל המסר לא יודע דבר על תוכנו. אולם כאשר למקבל יש ידע קודם על התוכן, מושג האנפורמציה משנה את משמעותו והוא הופך למדד להפרש בין הידע הקודם של מקבל המסר לידע של המסר עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב כל מה שאמרתי עד עכשיו קשור לעיבוד של מידע סיפרתי. אני לא מכיר דרך למדוד את האטרופיה או האינפורמציה של משפט בסיגנון ''יעקב פופק זקוק לאישפוז פסיכיאטרי דחוף'' ללא קידוד הטקסט והתעלמות מהתוכן שהו ברור מאליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנטרופיה נמוכה = סדר במערכת= מעט חידושים= אנפורמציה לא חשובה לדוגמא : כלב נשך אדם והפוך , מסר שהיה קשה לצפות הוא חריגה מהסדר הקיים לכן בעל אנטרופיה גבוהה. למושג הזה יש משמעות בהרבה תחומים , אבל אני הכרתי אותו בחישובי קיבול ערוץ ,וצפינת מידע. ססמאות פופוליסטיות כמו "מלחמה ושרון" ,מניחות קהל יעד הרבה יותר נחות מהממוצע באתר הזה,קהל שרגיל לשמוע רק דברים ברורים שלא דורשים חשיבה.(קוראי הארץ?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא התבלבלתי אז המסקנה שקהל קוראי הארץ הוא קהל בעל אנתרופיה נמוכה המצפה למסרים קבועים מראש לפי תבניות מקובעות ואינו מסוגל להבחין במסרים החורגים מן התבניות הקבועות האלה. לעומת קוראי "מקור ראשון" שהינם קהל קוראים בעלי אנטרופיה גבוהה ומסוגלים לזהות טווח מסרים בלתי מוגבל. אבל אנטרופיה גבוהה משמעה גם חוסר יציבות וסופה מות. האם זה מלמד על הכמיהה של קוראי מקור ראשון לחורבנה של מדינת ישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהב אנשים שיורדים מהר לסוף דעתי , ואז לא מפריע לי שיחשבו אחרת . אתה צודק לגמרי , גם קוראי מקור ראשון הם אנשים שמצפים למסרים קבועים ,אבל זה כנראה דבר ידוע. החידוש הוא שגם קוראי הארץ הם כאלה ,למרות שחושבים שהם חושבים.. ואנחנו ידידי היקר ..תקועים בין אידיוטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז על איזה עיתון אתה ממליץ למי שמחפש מסרים חדשים ואמיתות אלטרנטיביות (גם עיתון אינטרנט יתאים)? עד לא מזמן הייתי קורא אדוק של מעריב אבל בלי מיברג זה לא זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה לא מאלה שממליצים לאחרים מה שהם עצמם לא עושים. שהרי בפסוק הפותח את הספר נאמר, שלא מומלץ לשבת במושב לצים,מושב שפופק חבר כבוד בו,הגם שלפעמים עקב סניליות הוא מתקשה למצוא אותו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |