בתשובה לדב אנשלוביץ, 06/11/19 16:16
לא רק שפטל 710898
והנה סיכום מדוקדק של החלק הזה (כופר מול העמדה לדין) בפרשה מתוך פרסום של משרד המשפטים

ברק כינס את הגורמים הבכירים במערכת כדי לדון באופן ראשוני בסוגיה: פרקליט המדינה, גבריאל בך, המשנה ליועץ המשפטי, ד"ר מישאל חשין, פרקליט מחוז ירושלים מיכה קירש ושתי פרקליטות, יהודית צור ויהודית קרפ. בישיבה הוחלט לפתוח מיד בחקירה ועלתה השאלה האם נסיבות העניין מאפשרות להסתפק בהטלת כופר ללא העמדה לדין. זאת, שכן החזקת מטבע זר ללא היתר נחשבה כאמור לעבירה פלילית, אך התקנות לעניין זה כללו גם חלופה מינהלית במסגרתה ניתן היה להמיר את העבירה בכופר כסף. סמכות מינהלית זו הואצלה בזמנו על-ידי שר האוצר למפקח על מטבע החוץ.
בהנחית היועץ המשפטי לממשלה מס' 51.001, שפורסמה בזמנו של היועץ המשפטי לממשלה מאיר שמגר והסדירה את ההתנהלות לעניין עבירות בניגוד לתקנות שבענייננו, שורטטו קווים מנחים שעל-פיהם על המפקח על מטבע חוץ לפעול בבואו להשתמש בסמכותו לקבל כופר. לפי ההנחיה, המדיניות תהיה שלא לקבל כופר, בין היתר, בנסיבות שנשוא העבירה הוא סכום העולה על 5,000 דולר.
בתשאול הראשוני של בני הזוג רבין, היה ברק תחת הרושם שבחשבון אלפיים דולר בלבד וניתן יהיה להימנע מהעמדה לדין ולהטיל כופר במקום. ואולם, לאחר קבלת המסמכים מהבנק האמריקני, מהם עלה כי לבני הזוג היו שני חשבונות, חשבון חיסכון בו הופקדו כ-‏4,000 דולר וחשבון המחאות ובו כ-‏15,000 דולר, הלך ברק לשר המשפטים באותה העת, חיים צדוק, ואמר לו "תשמע יש פה בעיה."
במקביל, מונתה במשרד האוצר ועדה כדי להמליץ לבעל הסמכות האם ניתן להסתפק בהטלת כופר ללא העמדה לדין. הוועדה עברה על תיקים קודמים דומים, ומצאה שגם מקרים בהם הסכומים עלו על 5,000 דולר, ואפילו בסכומים שעלו על 20,000 דולר, הומרו עבירות בכופר ובלבד שהיו נסיבות מקלות שהצדיקו זאת. הנסיבות המקלות היו יכולות להיות אישיות, מיוחדות או שיקולים של חקירה משטרתית. נוכח האמור, בנסיבות המיוחדות של המקרה, ובהתחשב במיוחד בהשוואת התוצאות הצפויות של העמדה לדין – הפסד של הממשלה בבחירות הקרובות – לעומת אי-העמדה לדין של המקרים שאירעו בעבר, המליצה הוועדה שלאה רבין תשלם כופר בשיעור 50 אחוזים מהדולרים שהיו בחשבון, במקום שיוגש כתב אישום בפרשה.
כששמע ברק על ההתנהלות במשרד האוצר, ביקש שהסוגיה תוצא מידיהם ותועבר למשרד המשפטים. מנכ"ל משרד האוצר בזמנו, עמירם סיוון, התנגד תחילה ודרש להותיר את הטיפול במשרדם ולסיימו בכופר. בפגישה שערכו, הבהיר לו ברק שבעיניו כולם שווים בפני החוק, כולל ראש הממשלה, והוא איננו מתכוון לתת לו להתחמק מזה. סיוון אמר שצריך לנהוג ברבין כמו שנוהגים באזרח רגיל, וברק ענה לו שרבין איננו אזרח רגיל וראשי השלטון מחויבים לשמש דוגמא אישית. כשבוע נערך סיג ושיח בסוגיה בין משרד האוצר לבין משרד המשפטים.
בשיחה של ברק עם שר האוצר בזמנו, יהושע רבינוביץ', הבהיר ברק כי השיקול הפוליטי (הגשת כתב אישום פלילי תוביל ככל הנראה להפלת הממשלה ולהפסד "המערך") מהווה שיקול זר ולכן החלטה כאמור אינה סבירה ולא תעמוד במבחן בג"ץ. עוד הבהיר, כי לא יגן על עתירה שתוגש כנגד ההחלטה האמורה. היות שבתקופה המדוברת "זכות העמידה" הייתה מצומצמת, עלתה השאלה מי עשוי להגיש עתירה בנושא.ברק אמר כי אם יעלה הצורך – אף יגיש עתירה כנגד החלטה זו בעצמו ורבינוביץ' יצטרך לשכור לעצמו עורך דין מכיסו הפרטי כדי להגן עליה, שכן לא יאשר ייצוג עמדה שאינה תואמת את פרשנותו, כיועץ המשפטי לממשלה.
רבינוביץ' החליט שלא להטיל כופר בהתאם להמלצת הוועדה והסוגיה עברה לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה. ברק שוב כינס את הצוות הבכיר במשרד ונערכו דיונים על לשון הדין, על הממצאים שנאספו בתיק ועל התיקים הדומים שהיו בעבר. בתום הדיונים, הוחלט פה אחד כי נוכח הכללים הברורים בקשר לקבלת כופר בעבירות על תקנות ההגנה (כספים), 1941, לא ניתן להטיל כופר בשל הסכום המדובר ויש להעמיד לדין את ראש הממשלה ואת אשתו.

בשל ההחלטה המסתמנת של היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום, החליט רבין להתפטר מתפקידו כעומד בראש ממשלת מעבר ולהסיר מועמדותו מהבחירות הקרובות. ברק הגיש כתב אישום נגד לאה רבין. עם זאת, בהתחשב בהתפטרותו של יצחק רבין בה ראה ברק כ"אקט של קבלת אחריות, עם כל המסקנות שמתבקשות מכך", כמו גם בעובדה שחלקו בחשבון היה שולי יותר, לא העמידו לדין בסופו של יום. בראיון לבנדור ולסגל, התייחס ברק לשאלה אם רבין היה חייב להתפטר אילו הוגש נגדו כתב אישום בגין חשבון הדולרים ואמר: "אני חושב שהוא היה צריך להתפטר. כך מתחייב מהשוויון של כולם בפני החוק. ראש ממשלה שמחזיק ביודעין 20,000 דולר בחשבון בחו"ל, שהוא עשה בהם שימוש, בניגוד לחוק אז, הוא עבריין. צריך להעמיד אותו לדין. הוא לא יכול להיות ראש ממשלה. זו לא עבירה של מה בכך."

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים