בתשובה לדב אנשלוביץ, 08/11/19 14:21
לא רק שפטל 710962
אני מסכים שזה היה ממש לא ראוי.

ההבדל בין אז להיום הוא שה"לא ראוי" אז הביא למחאה ציבורית ולהתפטרות של אנשי ציבור.
היום ה"לא ראוי" הוא מושא לגיחוך- לא היה כלום, כי אין כלום.

אתה מתייחס לשאלה המוסרית רק כשזה נוגע לרבין. נכון, רבין לא היה צח כשלג. עברו כבר מעל ארבעים שנה מהפרשה והאיש כבר שוכב בקבר יותר מעשרים שנה. Give it a rest.

מה לגבי התייחסות לשאלה המוסרית כשזה נוגע לנתניהו? הוא ראש הממשלה כעת!

בפרשת ההובלות (צטטתי לך את היועמ"ש שאמר שהנתניהוז התנהגו באופן מאוד לא ראוי), בפרשת המעונות (יש פסק דין, מותר כבר לדבר על הפן המוסרי?), בפרשת המים של הוילה (ציטטתי לך את מבקר המדינה שאמר שנתניהו התנהג באופן לא ראוי), כשרמס את כללי אשר בריש גלי, שוב ושוב? לא ראיתי התייחסות שלך לפן המוסרי של אף אחד מאלה, גם כשבקשתי ממך במפורש. העדפת לא להתייחס- תגובה 707358 ועוד הרבה אחרות.
הדבר היחיד שהתייחסת אליו שוב שוב בנוגע לנתניהו ומשפחתו הוא מידת הפליליות של מעשיהם. רק במקרה אחד כשנדחקת לפינה על ידי מגיבים נוספים אמרת שלו היה ממלא את הבריכה כל שבועיים זה היה לא ראוי, אבל לא התייחסת לעניין שעליו ספג נתניהו ביקורת בפועל- על כך שהעמיס גם את מס הבצורת על המדינה.
התפלפלת על מה מותר ומה אסור לעובד מדינה בזמן שהראיתי לך שכללי אשר קובעים במפורש שאסור לשר לקבל שום טובת הנאה לבד ממשכורתו שמשלמת לו המדינה. אבל אם זה לא פלילי, אז זה כלום, נכון?

ונתניהו עצמו? מעולם לא הודה שהתנהג לא כראוי. להיפך- "לא היה כלום, כי אין כלום" משמעותו שכל מה שלא פלילי הוא בסדר. ויותר מזה -"מותר לקבל מתנות מחברים" משמעותו- אני שם זין על הכללים.
לא רק שפטל 710968
אענה על הדברים שאתה מטיח בי.

נתחיל מהבריכה. אין זה נכון שנדחקתי לפינה על ידך ומגיבים נוספים. קרה משהו אחר. לא שמתי לב תחילה שהסכום עבור מים בבלפור שפורסם הוא שנתי והסכום עבור מים בקסריה הוא חודשי, וכיוון שחשבתי שמדובר בסכומים לגבי תקופות דומות הסכום בקיסריה נראה לי סביר, כי בבלפור אין בריכה ואיש לא לא צעק בהקשרם. ברגע מסוים התבררה לי טעותי, והבנתי שמדובר בסכומים מאד גבוהים, וכיוון שהסכומים האלה לפחות פורמלית לא היו קשורים בבריכה, כל העניין נראה לי תמוה ולא ידעתי את פתרונו. משהועלתה הסברה שהיה שימוש במים האלה להחלפה תכופה של מי הבריכה, והדבר נעשה בהסתר אמרתי שאם זה נכון מדובר בגניבה, כלומר במעשה פלילי. לא דברתי בהקשר זה על משהו "לא ראוי". ואני אומר שוב: אם היה אפשר להוכיח שאת ההשערה שלך לפיה נעשה שימוש בעזרת צינור מהמערכת שמשולמת על ידי המדינה לצורך החלפת המים בבריכה היה צריך להעמיד את נתניהו לדין על גניבה ולא היה לי דבר לומר נגד העמדה לדין כזאת. אני אומר יותר מכך. למרות שהדברים לא הוכחו יש מידה מסוימת של סבירות שאכן היו ושמדובר בפלילים.

אשר לדמי הבצורת, איני יודע גם עכשיו על מה בדיוק מדובר, וכרגע אין לי דעה בעניין.

לעניין קבלת המתנות וכללי אשר, אמרתי שעצם הרצון לקבל מתנות יקרות כאלה מגעיל אותי, וזה לא קשור להיותו של מקבל המתנות עובד ציבור. אז אם אתה רוצה, הנה אני אומר שנתניהו עשה מעשה לא ראוי. אבל גם הערתי שהתכונה הרעה הזאת, הרצון לקבל מתנות אולי הוא קשור גם בתכונת הרצון להיות ראש ממשלה במדינה עם בעיות לא פשוטות כישראל, על כל האחריות האדירה שכרוכה בכך. כך שאם אנו רוצים שיהיה לנו ראש ממשלה, אולי צריך להשלים אם החלק הלא נעים שאולי הוא הכרחי.
אבל בעניין המתנות ראוי מאד לזכור, שגם אולמרט היה תאב עטים שנתנו לו כמתנות וגם שמעון פרס אהב מאד לקבל שעונים יקרים, ומעולם הם לא נרדפו בשל כך. ואם הזכרנו את שמעון פרס אולי המעשה הבלתי ראוי ביותר הוא אותה מסיבת יום הולדת שארגן ולמענה גיס סכומים אדירים מתורמים. המעשה הזה מעמיד בצל את כל יתר המעשים הבלתי ראויים שהזכרתי עד עכשיו.

לעניין ההובלות, אם רובינשטיין כתב שמדובר במעשה בלתי ראוי אבל בלתי ניתן להוכחה כפלילי, אני מקבל את דבריו כפי שהם ומצרף את המעשה הבלתי ראוי הזה גם לעניין המתנות הבלתי ראויות של נתניהו. וכפי שאמרתי הכל ייחסי, וחייבים להשוות את מעשיו הבלתי ראויים למעשי אולמרט ופרס שהזכרתי.

לעניין החמגשיות ופסק הדין על "ניצול טעות" של שרה נתניהו, כאן אני לגמרי בצד שלה. אני לא מעלה על דעתי שהארוחות הוזמנו למען בני המשפחה. על שולחנו של ראש הממשלה סועדים אורחים במסגרת תפקידו, ואני מניח שהארוחות שהוזמנו נועדו לאירוח. אז אולי יש כאן איזה עניין של ניהול פזרני, אבל אני חושב שהיה צריך להיות כאן זיכוי מוחלט, וגם ה"בלתי ראוי" הוא בספק. שרה נתניהו חתמה על הסדר טיעון, כי כפי שאומר שפטל במדינתנו המון אנשים שלא פשעו חותמים על הסדרי טיעון כי קיים סיכוי שלמרות שלא פשעו ירשיעו אותם בפשע גדול יותר. ראה פרשת קצב, שלו היה פועל יותר בחכמה היה יוצא הרבה יותר טוב.
לא רק שפטל 710977
אזכיר לך שעל מס הבצורת כתבתי לך בתגובה 710096:
"בעלה של הגברת יוכל להגיד שלא ידע מכלום. אולי בזמן אמת לא, אבל העובדה היא שהוא ידע על הצריכה החריגה לפחות בדיעבד כי היה מעורב בתשלום מס הבצורת עליה. בהתחלה הוא הורה שהוא ישלם את מס הבצורת על הצריכה החריגה "מסיבות מובנות", אבל אחר כך התחרט והנחה (גם זה בניגוד למנהל תקין) שגם את מס הבצורת תשלם המדינה. לעניין האתיקה, אולי תסכים אתי שלפחות את מס הבצורת היה צריך לשלם. מבקר המדינה שפירא קבע:"ראוי היה שראש הממשלה יישא לבדו במימון היטל הבצורת, שהוטל עליו משום שצריכת המים במעונו חרגה מהכמות הקבועה בחוק. מימון היטל זה מכספי אוצר המדינה אינו עולה בקנה אחד לא עם אמות מידה ציבוריות ולא עם החשיבות של מתן דוגמה אישית"".
פרטים שאולי יעזרו לך לגבש דעה בעניין תמצא בקישור

את פרשת ההובלות לא מתאים להשוות למתנות שקיבלו פרס ואולמרט משועי עולם. בפרשת ההובלות העמיסו על המדינה את החובות הפרטיים של נתניהו לאחד עמדי, שהוא לא מיליארדר. כבר ציטטתי לך מה אמר היועמ"ש על פרשה זו.

לענין תיק 1000, הסכמת כבר שלאור הנחיות היועמ"ש בפרשת ויצמן סרוסי יש מקום להעמיד את נתניהו לדין. בכל זאת אני רוצה להעיר על הבדל מסוים בין אולמרט ופרס לנתניהו- אצל נתניהו המתנות אינן חד פעמיות אלא עקביות לאורך שנים ויש תבנית של ציפיה לקבל אותן, עד כדי דרישתן.
זה לא הופך את אולמרט ופרס לצדיקים‏1, רק הופך את נתניהו לגרוע יותר.

לעניין "ניצול טעות"- אתה ממשיך לקרוא לזה "חמגשיות" ובאותה נשימה מניח שהן נועדו לאירוח. ראש הממשלה לא מארח את אורחיו עם חמגשיות. מדובר על הזמנות ממסעדות וגם על ארוחות שף. לא היתה לי עם זה בעיה אלמלא היו מסתירים מהחשבות את העובדה שבאותו זמן מועסקות מבשלות במעון. זאת העבירה המוסרית.

חוט השני שעובר דרך פרשת ההובלות, הוצאות הוילה בקיסריה וארוחות השף הוא תבנית התנהגות חוזרת של העמסת הוצאות על המדינה בכל דרך אפשרית, בחמישים גוונים של אפור. האם זה שהרף הפלילי של הוכחת המעשים ספק הושג, ספק לא הושג‏2, זה הדבר החשוב? העובדות לא משתנות.
_________
1 כבר הוכח שאולמרט לא צדיק בכלל. אני לא חושב שכדאי לנתניהו להשוות את עצמו לאולמרט דווקא.
2 בפרשת ההובלות היו חילוקי דעות בפרקליטות האם יש מספיק תשתית ראייתית להגשת כתב אישום. ההוצאות על הוילה בקיסריה חוקיות לגמרי, אבל מופרזות לגמרי, ובפרשת ארוחות השף הושגה הרשעה מינורית.
לא רק שפטל 710978
אני חושב שהגיע הזמן להתכנס בנושאים האלה. בכל זאת מספר הערות.

את המתנות של פרס ואולמרט השוויתי למתנות בתיק 1000 ואת פרשת ההובלות סווגתי כ"מעשים בלתי ראויים" כמו המתנות שקבלו נתניהו ושני האחרים. אחרי שקראתי את הציטוט של מבקר המדינה בעניין השתת מס הבצורת על המדינה, אני יכול לצרף גם את המעשה הזה לרשימת המעשים הבלתי ראויים. אין זה נכון שאולמרט קיבל רק פעם אחת עט. הוא היה ידוע כאספן של עטים יקרים ולפי מה שסופר הוא קיבל אותם כמתנות לאורך זמן. אותו דבר פרס והשעונים היקרים. לפי המסופר המתנות של פרס ואולמרט הסתכמו לאורך הזמן בעשרות אלפי שקלים. לא מדובר בעט כמו שאני כותב בו או כמו שעון שאני עונד אלא במוצרים יקרים במיוחד. כשהשוויתי את ענייני המתנות של אולמרט ופרס לתיק 1000 של נתניהו אמרתי שמדובר במעשים בלתי ראויים באותם כמות ואיכות, והדגשתי את היחס המפלה את נתניהו ייחסית לשני האישים האחרים, של התקשורת וגם של הרשויות המשפטיות אליהם בנושא קבלת המתנות. לשם הדגשת היחס המפלה הזה עשיתי את ההשוואה הזאת ולא כדי לומר שנתניהו טוב כמו אולמרט או להפך.
לעניין החמגשיות, לא שכנעת אותי ואין לי מה להוסיף על מה שאמרתי.
לעניין כללי וועדת אשר, לא מדובר בחוקים של הכנסת, ואני מניח שוב שזה שייך לתחום ההתנהגות הבלתי ראויה ולא לתחום הפלילי. לכן ככל שאני זוכר כללי וועדת אשר לא הוזכרו כלל בתיק 1000 ובעצם למדתי עליהם ממך (אם אני טועה תקן אותי).
לא רק שפטל 710979
עוד משהו לעניין כללי וועדת אשר. למרות אזהרתו של היועץ המשפטי לשעבר רובינשטיין העניין הזה מאד תמוה בעייני. ישנו חוק של הכנסת שמדבר בפרוש על מה מותר ומה אסור בנושא מתנות לעובדי ציבור. אם באמת מדובר בחוק שעל פיו אפשר להעמיד לדין מדוע לא נמחק החוק המקורי ועדיין ממשיך לככב בספר החוקים? וממתי מי שאינו מחוקק מוסמך לחוקק? וועדת אשר זה אפילו לא בית המשפט העליון, שהופך עצמו לפעמים, כפי שאמר פרידמן, לבית מחוקקים.
לא רק שפטל 710981
יש חוק לעובדי ציבור ואין חוק לנבחרי ציבור.
לחברי כנסת יש כללי אתיקה וועדת אתיקה, שלדוגמה מאשרת נסיעות לחו"ל שאינן במימון הכנסת או במימון עצמי, ואף מטילה סנקציות כספיות על ח"כים שלא השתתפו מספיק בישיבות המליאה.
לשרים יש רק את כללי ועדת אשר- ועדה שמונתה ב 1977, אחרי פרשת הדולרים של רבין, כדי לקבוע כללים לניגוד עניינים אצל שרים. החלטת ממשלה ב 1977 אימצה אותם והחלטה נוספת מ 2002 תיקנה אותם. כיוון שכללי אשר אינם קוד אתי אלא הסדר חלקי מאוד, מינתה ממשלת אולמרט בשנת 2006 ועדה ציבורית לגבש קוד אתי מקיף לחברי הממשלה, שיחליף את כללי ועדת אשר.
בתגובה 707769 הרחבתי על כך בהערת רגל ‏2: "כללי התקשי"ר קובעים דין משמעתי רק לעובדי ציבור, ולא לנבחרי ציבור. בעבירות גבוליות של שרים לא ניתן לאכוף כלפיהם נורמה משמעתית כלשהי, והברירה נותרת בין אכיפה פלילית לבין העלמת עין. באפריל 2008 סיימה ועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, לגבש קוד אתי לחברי הממשלה והצעה לכינון מנגנון העמדה לדין משמעתי לשרים וסגני שרים, שיפרו את כללי האתיקה. ממשלת אולמרט דחתה את המלצות הוועדה. עם תחילת כהונתה של ממשלת נתניהו השנייה ב-‏2009, הוקמה ועדת שרים בראשות שר המשפטים יעקב נאמן, שתפקידה היה לעבד את הצעת כללי האתיקה שהציעה ועדת שמגר. ועדת נאמן הייתה אמורה להעביר את המלצותיה לממשלה בתוך חצי שנה. שר המשפטים העביר לאישור הממשלה את נוסח כללי האתיקה מטעמו באוגוסט 2011. הממשלה לא מצאה זמן לדון בכללים ולאשרם. כעבור שנה וחצי, במכתב לראש הממשלה דרשו עמותת "הצלחה" וח"כ מיקי רוזנטל שהממשלה תדון בנושא בהקדם האפשרי - ואם לא תעשה כן, תוגש נגד הממשלה עתירה לבג"ץ‏. רק באוגוסט 2013 הפיץ מזכיר הממשלה, אחד אביחי מנדלבליט, את נוסח כללי האתיקה של ועדת נאמן לשרים. התברר שהנוסח כלל סדרה של הקלות מהותיות לעומת הנוסח שהציעה הוועדה הציבורית‏. בדצמבר 2014, יום לאחר שפוטרה, הגישה שרת המשפטים ציפי לבני את המלצתה לכללי האתיקה לשרים למזכירות הממשלה‏ אבל גם אלו נשארו במגירה ולא נדונו בממשלה. בדצמבר 2015 דחתה מליאת הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק שהגישה לבני לקביעת קוד אתי חדש לשרי הממשלה על בסיס ההצעה שגיבשה שנה קודם לכן. ב 2016 פנו ח"כ רוזנטל ועמותת הצלחה לשרת המשפטים איילת שקד בדרישה לגבש קוד חדש, והיא הודיעה להם אז כי היא מקווה לעשות כן עד סוף השנה. ב 2017 שוב פנו אליה ואיימו לעתור לבג"ץ. יועצת שרת המשפטים, השיבה כי "שקד ערכה בשנה האחרונה התייעצויות לצורך השלמת גיבוש נוסח הכללים ואולם העבודה טרם הסתיימה. אנו תקווה שנוכל להביא את הכללים לאישור הממשלה בתקופה הקרובה"‏"

הסחבת של הממשלה הותירה את כללי אשר ככלי היחיד למילוי הפונקציה של קוד אתי או משמעתי החל על חברי הממשלה. כיוון שעבירה על כללי אשר אינה פלילית נתניהו פשוט מצפצף עליהם, אבל היועמ"ש הסביר כבר פעם באילו תנאים יכולה עבירה על כללי אשר להגיע לכדי עבירה פלילית של הפרת אמונים.
לא רק שפטל 710980
אתה יכול להזכיר גם עוד כל מיני זוטות כמו למשל:

פרשת הרהיטים (הגב' נתניהו דרשה לרכוש עבור המעון בבלפור רהיטים זהים לרהיטים שהיו בקיסריה והתבלו, ואז דאגה שיובילו את הרהיטים הבלויים מקיסריה לירושלים ואת החדשים לקיסריה),

פרשת החשמלאי (משפחת נתניהו העסיקה בקיסריה חשמלאי חבר מרכז ליכוד, אף שנאסר עליה להעסיקו; הקריאות אליו התבצעו באופן סדרתי בשבתות ואף ביום כיפור כך שהיה מדובר ב-"מצב חרום" שכביכול לא מאפשר בחירת חשמלאי אחר ומצדיק תשלום שכר גבוה ומצד שני לא ממש היה ניתן לבדוק מה היתה התקלה והתיקון, אם בכלל),

פרשת הטיפול באביה של גב' נתניהו (עובדת של המעון או אולי יותר מאחת הפכה למעשה למטפלת סיעודית שלו),

פרשת הבקבוקים (עובדי המעון אספו והביאו למיחזור - מבורך כשלעצמו - בקבוקי שתיה והתשלום עבר לכיסם של בני הזוג; הגב' נתניהו החזירה 3000 ש"ח, כלומר אותם עובדי מדינה בזבזו את זמנם באיסוף עשרת אלפים בקבוקים - נתון שכשלעצמו מעורר תהיה רבתי).
לא רק שפטל 710969
אה. שכחתי את רבין וחשבון הדולרים. ובכן השגריר נותן הרצאות תוך כדי כהונתו. סכומים אדירים של מאות אלפי דולרים של היום זורמים לחשבון שפתח על שם אשתו. אחרי שהעניין מתגלה על ידי עיתונאים הוא מודה שיש לו חשבון כדי ''לא לשקר'' ויש מי שהדבר הזה עושה עליו רושם. אחר כך הוא עושה עסקה עם היועץ המשפטי, ומתפטר תמורת אי העמדה לדין.
בסולם שלי המעשה הזה הוא הבלתי ראוי ביותר מבין אלה שמניתי בתגובתי הקודמת, או שאולי הוא רק משתווה למסיבת יום ההולדת של פרס.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים